עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מילים בעברית ששינו את משמעותן במהלך השנים.



מלים משנות משמעות
מחברת: שרה ליפקין


יש מלים שבמשך הזמן משנות את משמעותן לגמרי. הדבר קורה כאשר מלה אשר יש לה משמעות מסוימת, מקבלת משמעות חדשה ושונה, אבל במשך השנים המשמעות הקודמת נשכחת. כך קורה שמשמעות של מלה בימינו שונה לחלוטין מהמשמעות שהייתה לה בתקופות קודמות - בלשון המקרא או בלשון חז"ל. אחת המלים הללו היא "פרס".

בתקופת המקרא ובתקופת חז"ל אנשים החזיקו בביתם עבדים לעזרה במשק הבית ובעבודת השדה. תמורת עבודתם היה בעל הבית דואג למזונם. מדי יום היה נותן לעבדים מנת אוכל יומית, שהייתה חצי כיכר לחם. כיכר הלחם נפרסה לשני חצאים. כל חצי כיכר נקרא "פרס" (בדומה למלה "פרוסה" בימינו).
בימים ההם בסוף יום העבודה היה ניגש העבד אל בעל הבית כדי לקבל ממנו את הפרס - חצי כיכר לחם.

בימינו המשמעות של המלה "פרס" השתנתה לגמרי. יש פרסים בימי הולדת, ובחידונים, יש פרסים לעובדים מצטיינים ויש פרסי אמנות. כאשר הזוכה ניגש לקבל את הפרס, הוא מצפה לכל מיני הפתעות, אך בהחלט אינו מצפה למצוא בתוך הפרס הארוז... חצי כיכר לחם.

חמור!
אם חבר היה מכנה אותך "חמור!", היית מתרגז ועונה לו "אתה בעצמך חמור!". אבל אם לפני 3,000 שנה הוא היה אומר לך שאתה חמור, היית מחייך בהנאה ואומר: "תודה על המחמאה!"

בתקופת המקרא, כשכינו אדם "חמור" או "חמור גרם" התכוונו לכך שהוא חרוץ ומוכן לעמול קשה. יעקב אבינו מברך את שנים-עשר בניו, ומשבח את בנו יששכר על חריצותו ומכנה אותו: "יששכר חמר גרם" (בראשית, מט, 14) - כלומר, אדם חרוץ וחזק העושה עבודה קשה (גרם = עצם חזקה).

בימינו הפכה הברכה לקללה. כאשר אומרים על מישהו "חמור", מתכוונים לכך שהוא טיפש ועקשן כמו חמור. אם כן, האם החמור הוא סמל לחריצות או לטיפשות? אין זה אלא עניין של טעם. לאנשים בימי המקרא היה טעם שונה מן הטעם שלנו.



עוד פריטים בנושא:
יום אחד נולדה מלה
מלים משנות משמעות
מלים מטיילות בעולם
מלים לועזיות נכנסות לשפה העברית
מלים מתות
מלים קמות לתחייה
איך יודעים את תולדות המלים?

ביבליוגרפיה:
כותר: מלים משנות משמעות
שם  החוברת: חיי מלים
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מתוך הסדרה: אשכולית : תכנית בלשון ובהבנת הנקרא - מקבץ תשיעי.
2. פיתוח וכתיבה: שרה ליפקין.
3. פיתוח וניהול הסדרה: עפרה רזאל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית