הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקראעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על לשון המקרא - על ו' ההיפוך, על לשון מצרפת, ועל מילים מיוחדות ללשון התנ"ך.



לשון המקרא
מחברת: שרה ליפקין


התקופה העתיקה ביותר של העברית היא לשון המקרא. לשון המקרא מוכרת לנו בעיקר מן התנ"ך. כל ספרי התנ"ך (פרט לשניים) כתובים בעברית עתיקה, שאותה אנו מכנים "לשון המקרא".
לשון המקרא איננה, כמובן, רק השפה שבה נכתב התנ"ך. זו הייתה השפה היומיומית של בני ישראל מאז כבשו השבטים את ארץ כנען לפני כ- 3,000 שנה (בשנת 200, 1 לפני הספירה לערך).
זו השפה שבה פקד יהושע על לוחמיו כשכבשו את העי, בשפה זו דיברו הבנאים אשר בנו את בית המקדש הראשון, בשפה זו פטפטו תינוקות עם הוריהם, ובשפה זו התלוננו בני העם כשנאלצו לשלם מסים למלך.


 

ו' ההיפוך


לשון המקרא שונה מהעברית שאנו מכירים בימינו, וזאת הסיבה לכך שאנו נזקקים לתנ"ך מפורש כדי להבין אותה.
ללשון המקרא יש סימנים המיוחדים רק לה, ואחד הסימנים הבולטים ביותר הוא ו' ההיפוך.
בימי המקרא, כאשר אדם היה חוזר לביתו עם ערב, הוא לא היה מספר את קורותיו כך: "היום ירדתי עם הגמלים שלי אל הבאר, שתיתי אתם ועלינו לירושלים". הוא היה מספר כך: "ויהי היום, וארד עם גמלי הבארה, ואשר עמהם ונעל ירושלימה".
ו' זו הבאה בתחילת הפעלים ויהי, וארד, ואשת ונעל - נקראת "ו' ההיפוך", כי היא הופכת את הפועל מעתיד לעבר. "ויקם המלך" – פירושו - המלך קם, "ויאמר אל עמו" פירושו - אמר אל עמו.
ו' ההיפוך היא סימן מובהק ללשון המקרא.
די לפתוח עמוד אחד בתנ"ך, כדי למצוא בו דוגמאות רבות ל-ו' ההיפוך.



 

לשון מצרפת


לאחר שמשה הרג את המצרי, פנה אליו אחד העבריים ושאל: "הלהרגני אתה אמר?" כלומר: האם אתה מתכוון להרוג אותי?
המלה "להרוג" אינה מיוחדת ללשון המקרא. היא מוכרת ורגילה, למרבה הצער, גם בימינו. אבל המלה "הלהרגני" מיוחדת ללשון המקרא. במקום לשאול את השאלה בשלוש מלים: "האם להרוג אותי?", שואל העברי במלה אחת "הלהרגני?"

לשון המקרא היא לשון מצרפת. אותיות שימוש וכינויים שונים (כמו ה' השאלה, כינויי שייכות) מצטרפים אל המלה. בימינו נשאל כך: האם תלך? האם ידעת? האם אמת הדבר? בלשון המקרא שואלים כך: התלך? הידעת? האמת הדבר? בימינו היה אליעזר מבקש מרבקה "השקי אותי" מעט מים. כיוון שהוא חי בתקופת המקרא, הוא ביקש "השקיני" מעט מים.



 

מלים מיוחדות ללשון המקרא


לשון המקרא שונה מהעברית של ימינו לא רק בשל היותה לשון מצרפת, ובגלל השימוש הרווח בה ב-ו' ההיפוך.
בלשון המקרא יש הרבה מאוד מלים וביטויים המיוחדים לה; מלים וביטויים שהיו שכיחים בעבר, ושהיום אין נוהגים להשתמש בהם או שמשתמשים בהם רק בלשון ספרותית.
בתנ"ך כתוב "אנוכי" - היום אנו אומרים "אני", בתנ"ך כתוב "ירא" - בימינו אומרים "פוחד", בתנ"ך כתוב "חרה אפו" בימינו - "כעס" או "התרגז", בתנ"ך כתוב "נאסף אל אבותיו" ובימינו - "מת" או "נפטר".



 

סיכום


לשון המקרא היא התקופה הראשונה של העברית. אנחנו מכירים אותה מן התנ"ך. ללשון המקרא יש סימנים מיוחדים. בין הסימנים: ו' ההיפוך כמו: "וילך", "ויאמר"; לשון מצרפת כמו: "השקיני", "הלהרגני"; ומלים וביטויים מיוחדים, כמו: "אנוכי", "חרה אפו".

צלילה של לשון המקרא נשמעו בארץ משנת 1,200 לפני הספירה, לערך, ועד שנת 300* לפני הספירה. עם סיום תקופת לשון המקרא החלה בעברית תקופה חדשה:
לשון חז"ל.

* בין הספרים השונים קיימים הבדלים לגבי תאריך זה. חלק מההבדלים נובע מחילוקי דעות בין החוקרים וחלקם נובע מן הפער שבין לשון הכתב ללשון הדיבור. כאן ההתייחסות היא ללשון הדיבור.




עוד בנושא:
תקופות בעברית
לשון המקרא
לשון חז"ל
עברית בגלות ולשון ימי-הביניים
הלשון החדשה מתעוררת
העברית של ימינו

ביבליוגרפיה:
כותר: לשון המקרא
שם  החוברת: העברית : סיפור בהמשכים
מחברת: ליפקין, שרה
תאריך: 1992
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מתוך הסדרה: אשכולית : תכנית בלשון ובהבנת הנקרא - מקבץ תשיעי.
2. פיתוח וכתיבה: שרה ליפקין.
3. פיתוח וניהול הסדרה: עפרה רזאל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית