עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים > זיהום ים וחופיםעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פסולת עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > אנרגיה > מערכת החשמל
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
תחנות הכוח המפיקות חשמל, צורכות כמויות עצומות של מים. לאחר השימוש הופכים מים אלה לשפכים, שאותם יש לטהר או לטייב. חברת החשמל תשקיע 45 מיליון דולר במתקנים מיוחדים לטיפול בשפכים אלה. מחיר כבד, אך הכרחי למניעת זיהום סביבתי.



חשבון החשמל והמים
מחברת: ד"ר מיכל פרלה


תחנות-הכוח המפיקות חשמל, צורכות כמויות עצומות של מים. לאחר השימוש הופכים מים אלה לשפכים, שאותם יש לטהר או לטייב. חברת החשמל תשקיע 45 מיליון דולר במיתקנים מיוחדים לטיפול בשפכים אלה. מחיר כבד, אך הכרחי למניעת זיהום סביבתי.

ארובות תחנות-הכוח הפזורות לחופי הארץ נראות למרחוק. חוטי החשמל טווים קורי שתי וערב ענקיים, נישאים על גבי עמודי ברזל ומעבירים בעורקיהם אנרגיה חשמלית לכל קצווי הארץ. תיפקודם התקין של דוודי הענק המייצרים קיטור והטורבינות מפיקות החשמל, כרוך בתהליכי קירור, שטיפה וניקוי. למטרה זו, צורכת תחנת-הכוח כמויות עצומות של מים לקירור. מיתקנים מספים בתחנת-הכוח צורכים להפעלתם התקינה מים שפירים, ובחלקם אף מים נטולי מלחים. מים אלה, לאחר שסיימו את תפקידם, הופכים מי שפכים לכל דבר. כלומר, יש להרחיק מהם את המזהמים, בטרם ניתן יהיה להזרימם לים, לביוב העירוני, או לעשות בהם שימוש חוזר. בשנת 1988 הוחל בארץ החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. חוק זה תואם את הדרישות של אמנת ברצלונה למניעת זיהום מי הים התיכון. על-מנת לעמוד בתקנות איכות הסביבה המחמירות, החלה חברת החשמל בבניית מיתקנים מודרניים לטיפול בשפכים השונים. התוצר הסופי המתקבל בתהליך הטיהור הינם קולחים (שפכים מטוהרים) באיכות גבוהה העומדת בדרישות. לאחר סילוק המזהמים מהמים, ניתן לנצל את הקולחים לשימוש חוזר בתחנות-הכוח, להזרימם למערכות הביוב העירוניות או להזרימם לים.

בתמונה: תחנת-הכוח 'אורות רבין' בחדרה, מראה מהאוויר

המיתקן הראשון לטיפול בשפכים תעשייתיים הוקם בתחנת-הכוח 'אורות רבין' בחדרה, והוא מטפל במספר סוגי שפכים:

  1. מי הקירור: כדי לקרר את הקיטור הנדרש בתהליך ייצור החשמל, משתמשים במי ים בכמות עצומה. מסיבה זו נבנות תחנות-הכוח הקיטוריות סמוך לחוף הים. לאחר השימוש מוחזרים המים לים. כאן מדובר ב"זיהום חום", מכיוון שהמים חוזרים בטמפרטורה גבוהה בהרבה מזו של הים. לאחרונה הוחל בשיקום מוצא נחל חדרה, אשר השפך שלו מצוי סמוך לתחנת-הכוח 'אורות רבין' בפעולה משולבת של חברת החשמל וקק"ל, מוזרמים מי הים החמים בצינור למרחק של 1.5 ק"מ מהשפך, ושם הם גולשים במפלים לערוץ המנוקה. המפלים ומי הים החמים הזורמים בערוץ, יוצרים סביבה מיוחדת אשר תהווה חלק מפארק שבו זורמים מים חמים גם בעונת החורף. בדיקות תכולת מי הים החמים מראות, שאכן ניתן להזרים את המים ישירות לים.


  2. תמיסת מלחים מרוכזת: מי מלח מרוכזים שנשארו במיתקן ליצור מים נטולי מלחים. מים מותפלים אלה נחוצים להפעלת מספר תהליכים בתחנות-הכוח. התמלחות המרוכזות שנותרו הנן חומציות, אך לאחר שנוטרלו, ניתן להחזירן לים.


  3. שפכים תעשייתיים: המזהמים העיקריים בשפכים אלה הינם מתכות כבדות, בעיקר ברזל ונחושת. אדי הקיטור החמים פועלים על הדוודים ועל חלקי מתכת אחרים שבתחנה, וגורמים לשקיעת מלחי המתכת, המתמוססים לאחר מכן במי הניקוי של מיתקני התחנה. מים אלה נאגרים בבריכות שפכים מיוחדות ולאחר מכן עוברים שורה של תהליכים פיזיקו-כימיים, למיצוי המתכות מתוכם. הבוצה המרוכזת שמכילה את מרבית המזהמים הכימיים, מועברת לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב. סוג נוסף של שפכים תעשייתיים, הן שאריות שמנוניות של חומרי דלק ושמני סיכה. מזהמים אלה נמצאים במים המתנקזים מהרצפה, ובמים בהם משתמשים לניקוי ולתחזוקת הדוודים. כמו כן, בקרקעית מיכלי הדלק מצטברות שאריות מים שיש להפרידן מהדלק. גם מים אלה מזוהמים בשאריות דלק שמנוניות. כל המים האלה מועברים במערכות ניקוז מיוחדות, לבריכות אגירה ולמיתקני טיפול להרחקת השמנים השונים. השומנים שהורחקו מהמים מועברים לאתר מיוחד המצוי באזור מורשה.



בתמונה: מבט כללי על בריכת אגירת השפכים בתחנת הכוח-בחדרה.
הבריכה מחולקת לארבע בריכות מישנה לאגירת השפכים החומציים,
השפכים הבסיסיים, המים המלוכלכים והמים המטופלים הנקיים.


כסף רב הושקע בהקמת מערכי ניקוז השפכים השונים, בבריכות האיסוף ובמיתקנים לטיפולים המיוחדים להרחקת המזהמים. אך בצד ההשקעה העצומה, ההכרחית לשמירת הסביבה, יש גם חיסכון. המים המטוהרים ישמשו להרטבת הפחם ולשטיפת מחממי האוויר שבתחנה. השימוש החוזר במים יביא לחיסכון ניכר בצריכת המים בתחנות-הכוח.

חברת 'ביטמן' מדרום אפריקה, שהקימה את המיתקנים הראשונים ב'אורות רבין', תבנה מיתקני טיפול שפכים גם בארבע תחנות-הכוח החופיות הנוספות של חברת החשמל. ההשקעה הכוללת תעמוד על כ-45 מיליון דולר. מחיר כבד, אך הכרחי למניעת זיהום סביבת תחנות-הכוח והים.

* ד"ר פרלה היא מהנדסת שפכים ארצית, המחלקה לאיכות הסביבה בחברת החשמל



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: חשבון החשמל והמים
מחברת: פרלה, מיכל (ד"ר)
תאריך: אוקטובר 1996 , גליון 10
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: * ד''ר פרלה היא מהנדסת שפכים ארצית, המחלקה לאיכות הסביבה בחברת החשמל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית