כדור נגד חום

נציגיהן של 150 מדינות התכנסו לפני כחודש בקיוטו, יפאן, כדי לחרוץ את גורל אקלים כדור הארץ באלף הבא. לאחר מרתון דשונים התחייבו המדינות המפותחות להפחית במשהו את שיעור פליטות גזי החממה. מעט מדי, מאוחר מדי - טוענים.

ב- 1 בדצמבר 1997 נפתחה בקיוטו, יפאן, ועידת האקלים העולמית השלישית, בהשתתפות כ- 2000 נציגים מ- 150 מדינות. הכינוס הרב לאומי, שנערך בחסות האו"ם, היה המשך התהליך שהחל ב"פיסגת כדור הארץ" בריו, בשנת 1992, ונועד לבחון באיזו מידה בוצעו ההחלטות שהתקבלו חמש שנים קודם לכן. דיוני הוועידה התמקדו בנושא שינויי אקלים, בניסיון לקבוע תקנים להגבלת פליטות גזים המגבירים את אפקט החממה ואת התחממות כדור הארץ. אפקט זה, בדומה למתרחש בחממה, נגרם כתוצאה מפליטת גזי חממה דוגמת דו-תחמוצת הפחמן ומתאן, בעיקר מפעילות תעשייתית וחקלאית.

גזים אלה מצטברים באטמוספרה ומונעים את התפזרות קרינת השמש החוזרת מכדור הארץ. כתוצאה מכך, נוצרת התחממות הדרגתית באטמוספרה המשפיעה גם על כדור הארץ.
הכוחות העיקריים שפעלו בוועידת קיוטו, היו הגופים והמדינות המודאגות באמת ובתמים מתוצאותיו של אפקט החממה ונציגי התעשייה העולמית ויצרני הנפט.

יצרניות הנפט הגדולות - מדינות המפרץ, ונצואלה, ניגריה ורוסיה - מתנגדות לצימצום פליטת הגזים, מחשש שהדבר יביא לירידה בצריכת הנפט ויפגע בכלכלתן. חלקן מדגישות את אי-הוודאות סביב מימדי תופעת ההתחממות, וטוענות שאין לנקוט אמצעים העלולים לסכן את כלכלת העולם. לעומתן, מדינות מערב אירופה ויפאן תומכות בצימצום ממשי של פליטת הגזים. מדינות אלו מודאגות מהנזקים שתגרום ההתחממות, ולפיכך מציעות להפחית עד שנת 2002 את פליטות גזי החממה כדי 85% מרמתם בשנת 1990.
למדינות מערב אירופה אין קושי מיוחד לבצע את ההפחתה בשיעור הפליטות. ראשית, אירועים פוליטיים והיסטוריים גררו הפחתה במספר התעשיות באירופה.

קריסתה של מזרח גרמניה ב- 1990 חיסלה תעשיות רבות ותחנות-כוח. שבירת כוחם של איגודי הכורים בבריטניה ב- 1985 איפשרה לבריטניה לעבור לגז טבעי שהינו נקי בהרבה מפחם. שנית, מדינות אלו מגובות על ידי אירגונים 'ירוקים' חזקים במדינות כגרמניה וצרפת.

במקביל למדינות מערב אירופה, מדינות האיים הקטנים בקאריביים ובאוקיינוס השקט מבקשות לנקוט אמצעים למניעת ההתחממות מחשש שדבר זה יגרום לעלייה במיפלס הימים ולהצפה חלקית או מלאה של האיים.

לצד יצרניות הנפט נמצאות המדינות המתפתחות המתנגדות לצמצם את פליטות הגזים מחשש שכלכלתן, אשר מתחילה רק עתה להתפתח, עלולה להיבלם.

זכויות פליטה

ועידת קיוטו ננעלה בהחלטת פשרה לאחר יממה של דיונים סוערים. ההסכם הושג ברגע האחרון, לאתר שמשתתפי הוועידה התקשו להגיע להבנה. פרטי ההסכם נוסחו בפרוטוקול, המהווה מסמך משפטי מחייב בתחום של צעדים למניעת שינויי אקלים עולמיים. להלן עיקריו:

* עד שנת 2012 יפחיתו המדינות המפותחות (המתועשות) את פליטות המזהמים, ובעיקר דו-תחמוצת הפחמן, לשיעור הנמוך ב-5.2% בממוצע משיעור הפליטות ב-1990.
* מדינות מערב אירופה יפחיתו את שיעור הפליטות ב- 8% בממוצע בהשוואה לאלה של 1990.
* ארצות-הברית תפחית את השיעור ב- 7%, יפאן תפחית ב- 6% בלבד.
* המדינות המתפתחות אינן מחויבות עדיין לנקוט בצעדים כלשהם להקטנת הפליטות
* הדיון בשאלת 'הסחר' בפליטות (הסדר בו מדינה הפולטת מזהמים בשיעור גבוה ממה שנקבע בפרוטוקול, רשאית 'לרכוש' זכויות פליטה ממדינה דלת-פליטות) ייפתח בנובמבר 1998.
* המדינות השותפות צריכות לאשר את הפרוטוקול.

האזרח בעד, התעשייה נגד

ארצות-הברית שהיוותה גורם מרכזי בוועידת קיוטו, מצאה עצמה במצב עדין. המעצמה הגדולה בעולם, מתברר, היא גם אחת המזהמות המובילות הגדולות בעולם: היא מייצרת כ- 25% מכלל דו-תחמוצת הפחמן המופרש לאטמוספרה, בעוד שאוכלוסייתה מהווה רק כ- 5% מתושבי כדור הארץ.

בניגוד למשברים שונים שאירעו באירופה, הכלכלה האמריקנית רק שיגשגה בשנים האחרונות. אין ספק כי הדרך היחידה להפחתה מיידית ברמת הפליטות, היא צימצום השימוש בפחם ודלק על-ידי שיפור היעילות של תחנות הכוח, התעשיות וכלי הרכב. דבר זה עלול להביא לפיטוריהם של רבבות עובדים. לכך מתנגדים נחרצות הגורמים התעשייתיים והכלכליים השמרניים בארצות-הברית. הנשיא קלינטון, שאינו מעוניין בהתאבדות פוליטית, לא ייתן לכך יד.

גם סגנו, אל גור, הידוע במחוייבותו לאיכות הסביבה ואשר מקווה להיבחר לנשיא הבא של ארצות-הברית, בין השאר באמצעות הקול הירוק, אינו צפוי לחרוג מהמדיניות השמרנית של וושינגטון, שהציעה הפחתת כמות הפליטות לזו של 1990 - וגם זאת לא לפני שנת 2008.

המימשל מציע גם לתרום להפחתת הפליטות על-ידי השקעה בטכנולוגיות המתבססות על אנרגיה 'נקייה', במטרה להפחית את עלויות הייצור של טכנולוגיות אלו וכך לעודד את השימוש בהן. אך גם צעדים אלה זקוקים לאישור הקונגרס, שאינו ידידותי במיוחד לסביבה.
מעניין לציין כי בניגוד לעמדות השמרניות של המימשל, האמריקני הממוצע דווקא מוכן לתרום מכיסו למען איכות הסביבה. בסקר שערך השבועון "ניוזוויק", השיבו 82% מהנשאלים כי יהיו מוכנים לשלם יותר כסף עבור אביזרי משק בית החוסכים באנרגיה. 74% מהנשאלים הסכימו לשלם יותר על צריכת החשמל שלהם, אם ההפרש יועבר לאירגונים להגנה על איכות הסביבה. שיעור דומה השיב כי יהיה מוכן להוסיף 200 דולר עבור רכישת מכונית ידידותית לסביבה.

הנקודה הישראלית

ישראל יוצגה בוועידה על-ידי יצחק גורן, סמנכ"ל בכיר במשרד לאיכות הסביבה.
עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל הביעה מחוייבות מלאה להתחייבויות, שישראל קיבלה במסגרת האמנה להפחתת פליטות גזי חממה.
גורן גם הודיע על הקמתה של ועדה בין משרדית בנושא שינויי האקלים, שחברים בה כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, התעשיינים ואירגוני איכות הסביבה. ועדה זו אמורה לדון במדיניות ובאסטרטגיה הלאומית בכל ההיבטים הנוגעים לשינויי אקלים ולהציע אמצעי אכיפה ותאריכי יעד להפחתת פליטת גזי חממה.