הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > אקלים > שינויי אקליםעמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > אפקט החממהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > התחממות כדור הארץ
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
המידע בדף זה עוסק בהתחממות כדור הארץ: באמנת ריו שבה תכנית למניעת שינוי האקלים; בגזים שאחראים על אפקט החממה, שמקורם באנרגיות בהן עושה האדם שימוש; וכן בהשלכות ההתחממות על כל צורות החיים.



לכדור הארץ יש חום גבוה
מחברת: ד"ר איילה תמרי


מקורות האנרגיה הקיימים מייצרים גזי חממה, הכולאים את החום הנפלט מכדור הארץ. האטמוספרה מתחממת ויוצרת תגובות מסוכנות, החל בשיבוש האיזון הטבעי של מערכות סביבתיות, דרך פגיעה בצורות חיים שונות, עליית מיפלס מי האוקיינוסים, המסת קרחונים וכלה בהתפשטות מגיפות וסופות הרסניות.

הסכמים בינלאומיים כמו אמנת וינה (1985) בדבר הגנה על שיכבת האוזון, ואחריה הפרוטוקול של ועידת מונטריאול (1987), שהגדיר את החומרים המדללים את שיכבת האוזון - הם שתי הסנוניות שבישרו את "פיסגת כדור הארץ", שהתקיימה בשנת 1992 בריו דה ז'ניירו, ברזיל. בפיסגה זו נוסחה ונחתמה האמנה הבינלאומית בתחום איכות הסביבה, ובה תוכנית בקווים כלליים למניעת שינוי אקלים כדור הארץ.

ב"אמנת ריו", כפי שהיא נקראת בקיצור, ישנם 27 סעיפים העוסקים בעיקר בקשר שבין פיתוח לטווח הארוך (פיתוח בר-קיימא), לבין הדרכים למנוע את הפרת שיווי המשקל העדין של הטבע, עקב פעולות האדם.
נושא השימוש באנרגיה ריחף כל העת מעל לראשי הנציגים בוועידה, ובסופו של דבר מצא את ביטויו בתת-פרק העוסק בשמירה על האטמוספרה. נאמר שם כלהלן:
"האנרגיה הכרחית לפיתוח כלכלי וחברתי, והיא משפרת את איכות החיים. עם זאת, מרבית האנרגיה בעולם מיוצרת ונצרכת בדרכים פסולות. יש צורך לבקר את יעילות ייצור האנרגיה, המרתה, חלוקתה וצריכתה, ולהביא להקמת מערכות אנרגיה בעלות אמינות סביבתית גבוהה יותר. אך עיקר המאמץ צריך להיות ממוקד במציאת מקורות אנרגיה חדשים, המבוססים על אנרגיה מתחדשת. כל מקורות האנרגיה לשימוש האדם יצטרכו לעמוד בתנאים המכבדים את האטמוספרה, בריאות האדם והסביבה בכללותה".

"אפקט החממה", המדיר זה שנים שינה מעיני המומחים, הינו בעיקרו כליאת חלק מהחום הנפלט מכדור הארץ בתוך האטמוספרה. הגזים העיקריים האחראים על הכליאה הם פחמן דו-חמצני (CO2) ומתאן (CH4), הידוע גם כגז טבעי.

שני הגזים הללו נוצרים בטבע : הפחמן הדו חמצני הינו תוצר תהליך הנשימה של צמחים ובעלי-חיים, ונפלט בכמויות גדולות בכל התפרצות געשית. המתאן נפלט כל הזמן, בעיקר מביצות, אך גם ממערכת העיכול של מעלי הגרה. שני גזים אלה נוצרים גם כתוצאה מפעילות האדם:
המתאן, מערימות הפסולת הביתית, מהפרשות בקר וחזירים וכדומה. הפחמן הדו-חמצני הינו התוצר הישיר של שריפת דלק מחצבי (פחם ונפט ומוצריו), כמו-גם משריפת הגז הטבעי (המתאן).

כיום, מופק הגז הטבעי בכמויות גדלות והולכות במקומות שונים בעולם, והוא עתיד לתפוס נתחי שוק גדולים הנתונים לשליטת הפחם והנפט. כמויות האנרגיה הגלומות בגז הטבעי גבוהות יותר מאשר בדלק המחצבי. מסיבה זו, כמות הפחמן הדו-חמצני הנפלטת כתוצאה מיצירת קווט"ש אחד מגז טבעי, פחותה בהרבה מהכמות הנוצרת משימוש בפחם או נפט. ואולם, "אמנת ריו" קוראת לפיתוח מקורות מאנרגיה מתחדשת, בידיעה שהדבר יחייב למעשה מהפך במיבנה משק האנרגיה העולמי, מהפך שלא יתחולל מאליו.

למה הכוונה?
הדלק המחצבי לסוגיו מצוי כיום בשפע וברמת מחירים כזו שאינה מאיימת על יציבותן הכלכלית של המדינות הצורכות. משבר הנפט של 1973 וה'מיני משבר' עשר שנים מאוחר יותר, הפכו חרב פיפיות לחברות אירגון אופ"ק (המדינות מפיקות הנפט) ששלטו בשוק הנפט, ואילצו אותן להוריד מחירים. מצד שני, עלות הייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים (רוח, קרינת השמש), או טכנולוגיות אחרות שטרם הגיעו לבשלות, גבוהה מזו של הדלק המחצבי.


בתמונה: הגזים הנפלטים לאטמוספרה ממקורות האנרגיה הקיימים.


המסקנה היא שיש להשקיע בטכנולוגיות המתבססות על אנרגיות מתחדשות. מצד אחד, במחקר ופיתוח של טכנולוגיות שעדיין אינן בשלות ומצד שני, בסיבסוד טכנולוגיות שהוכיחו את עצמן.
כך או כך, נכון להיום, משק האנרגיות החלופיות רחוק מלהוות תחליף של ממש למקורות האנרגיה הקיימים. חשוב להבין ולזכור, שכל מנוע או מכונה, כלי רכב, תחנת כוח או מפעל הפועלים על דלק מחצבי, פולטים לאוויר פחמן דו-חמצני. הנתונים כיום והתחזיות לעתיד מחייבים נקיטת צעדי חירום להגבלת הפליטה של גזי החממה לאטמוספרה.

כבר כיום, נמדדת עלייה בטמפרטורה הממוצעת בעולם, מה שמערער את שיווי המשקל של לא מעט מערכות סביבתיות. ב1866- היה הממוצע השנתי של הטמפרטורה הגלובלית 14.5 מעלות צלזיוס. ב- 1995 עלה הממוצע השנתי ב0.9- מעלות ל5.4- 1 מעלות צלזיוס. העלייה בטמפרטורה מקבילה לעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. ההערכה היא שאם לא תהיה הפחתה של ממש בזיהום האוויר ובפליטת גזי חממה לאטמוספרה, צפויה תוך 100 שנה עלייה ממוצעת עולמית בטמפרטורה של בין 1 ל5.3- מעלות צלזיוס.

ומה תהיינה ההשלכות? בתי הגידול בעולם, על כל צורות החיים בהם, בין בים או ביבשה, באזורים החמים או הקרים - מקיימים מערכות חיים משולבות של פרייה ורבייה ומהווים חוליות באותה שרשרת מזון. התלות בטמפרטורה היא רק מרכיב אחד במערכת המורכבת של מארג החיים, גם אם זהו מרכיב רב השלכות. לדוגמה, כמות הגשמים, קצב הצמיחה, קצב הגידול וההתרבות ועוד.
אך ישנם גורמים אחרים שאינם תלויים בטמפרטורה, כמו השינויים באורך היום והלילה במשך השנה, המשפיעים גם הם על מארג החיים, המזון ועל קיום אוכלוסיות. חוסר תיאום בין שני הגורמים עלול להכחיד אוכלוסיות.

לדוגמא: עונות הנדידה של הציפורים תלויות אך ורק באורך היום המשתנה בהתאם לעונות, ולא בטמפרטורה. לכן, הן לא תושפענה מהעלייה בגזי החממה באטמוספרה. לעומת זאת, עונת פריחת העצים מושפעת מאוד מהטמפרטורה, ולכן, גזי החממה עלולים לשבש את מועדי הפריחה. מאחר ובמקרים רבים יש תלות בין הציפורים, עונת הפריחה ותהליכי האבקת הפרחים, הרי הפרת שיווי המשקל עלולה לגרום נזק הן לאוכלוסיית הציפורים והן לעצים.

המקרה של דג הסלמון קיצוני אף יותר: הוא נודד מרחקים עצומים באוקיינוסים בדרכו לנהרות הקרים בקנדה, שם הוא שוחה במעלה הזרם עד לאזורים הקרים במיוחד, כדי להטיל שם את ביציו. כיום, נאלץ דג הסלמון לנדוד צפונה יותר באוקיינוסים, ומעריכים שבקרוב יצטרך לחצות את מיצר ברינג.
ודוגמא נוספת מאזורי הטונדרה בצפון פינלנד, שם התפתחו לאחרונה צמחים שלא נראו קודם לכן. צמחים אלה, המעידים על עלייה בטמפרטורה שבאזור, מכסים את הסלעים ופולשים לשטחים שהיו מקום הגידול של הטחב והחזזיות המשמשים מזון לאייל הצפוני. התפשטות מהירה צפונה של צמחים אלה, עלולה לשבור את מטה לחמו של האייל הצפוני.


בתמונה: האייל הצפוני עלול לאבד את מקור המזון העיקרי שלו.


עלייה בטמפרטורה של מי האוקיינוסים, משפיעה גם על אזורי מחיה רגישים כמו שוניות האלמוגים. בסמוך לשוניות מתרכזים למעלה מ- 60% ממיני הדגה ופרי הים, והם תלויים למחייתם במושבות האלמוגים.
הפרת שיווי המשקל בגלל עליית הטמפרטורה, תאיים על עצם קיומו של בית הגידול הזה.
אך מעל לכל, לעלייה בטמפרטורות יש השפעה על פעילות החרקים, וכן על קצב התרבותם והתפשטותם. לדוגמה: אחת הסיבות להתפרצותה המחודשת של קדחת המלריה במקומות שונים בעולם, נעוצה בהתרחבות תחום המחיה של יתוש האנופלס, המעביר את גורם המלריה מאדם חולה לאדם בריא. שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורה, איפשרו ליתוש לשגשג גם באזורים בהם לא שרד קודם לכן.

להתחממות מי האוקיינוסים גם השפעות פיסיקליות: מים חמים מתפשטים, וכך עולה נפח המים באוקיינוסים. כבר עתה טוענים שכ- 15% מהחופים במקומות שונים בעולם כוסו על-ידי מי האוקיינוסים הגואים. אגירת החום הגבוהה יותר באוקיינוסים, הינה גם פוטנציאל להוריקנים קשים יותר ורבים יותר.
הדוגמאות שהובאו בכתבה זו, אפס קצהו של קרחון המיפגעים, מייצגות את מיכלול הסיכונים והבעיות הכרוכות בגזי החממה ובהתחממות כדור הארץ, ומחזקות את הצורך הדחוף בריסון כמויות הפחמן הדו חמצני הנפלט לאטמוספרה.

* ד"ר איילה תמרי היא ראש היחידה לאיכות הסביבה במשרד התשתיות הלאומיות.

ביבליוגרפיה:
כותר: לכדור הארץ יש חום גבוה
מחברת: תמרי, איילה (ד"ר)
תאריך: לא ידוע 1997 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: ד''ר איילה תמרי היא ראש היחידה לאיכות הסביבה במשרד התשתיות הלאומיות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית