כתר ארם צובה בירושלים

הכתר מחאלב לירושלים

בדרך עקלתון שארכה חמישה חודשים הגיע הכתר לירושלים ביום ב' בשבט תשי"ח (1958), כשהוא מוסתר בתוך מכונת הכביסה של משפחת פחאם. ראש המשפחה, מרדכי פחאם, היה יהודי מתושבי חאלב בעל נתינות פרסית שגורש מסוריה בידי השלטונות. לפני שיצא את העיר קיבל לידיו את הכתר מראשי הקהילה, במטרה להבריח את כתב היד היקר ולהביאו לירושלים.

וכך יצאה משפחת פחאם מחאלב לטורקיה בדרכה לישראל, ובין חפציה, ארוז ומוחבא במכונת כביסה, כתר ארם צובה יחד עם כתר נוסף - הוא הכתר הקטן.

בראיון לתכנית הטלוויזיה 'מבט שני' העידה סלינה פחאם, אשתו של מרדכי פחאם, על הברחת הכתר מחאלב לירושלים.
וכך סיפרה גב' פחאם בעדותה:

"הכתר היה בתוך שק מבד... היינו מייצרים גבינה, מצאתי בד לבן לגבינה, חתיכה מרובעת. שמתי אותו (=את הכתר) וקשרתי אותו... לא פתחתי אותו, לא ראיתי אותו. היו אנשים שארזו אותו, איך יכולתי לפתוח ולראות? שמתי בתוך מכונת הכביסה, ושמתי עליו שק גרעינים, בצל ובגדים...

הגענו לישראל ולמחרת בבוקר באו ולקחו אותנו לחיפה כדי שנפתח את החבילות וניתן להם את הכתר... אני זכרתי באיזו חבילה שמתי אותו... פתחנו את החבילה במכס, הוצאנו אותו, הם (=אנשי הסוכנות היהודית) פתחו אותו וראו אותו... זו הייתה הפעם הראשונה שפתחנו אותו..."

הכתר - סוף הסיפור?

בשנת תשי"ח (1958) נסגר המעגל, ולאחר כ- 1,000 שנים ותלאות רבות חזר הכתר לירושלים, למשכנו הקבוע בהיכל הספר. המעגל של נדודי הספר נסגר אמנם - אבל הסיפור נשאר פתוח עד היום כתעלומה בלשית בלתי פתורה: היכן כל הספרים והדפים החסרים?
ארבעה מתוך חמשת ספרי התורה חסרים לגמרי. מן הספר החמישי, ספר דברים, נותרו רק שישה פרקים וחצי. גם חמשת הספרים שהיו אחרונים בכתר - קהלת, איכה, אסתר, דניאל ועזרא - נעלמו ואינם. בכתר יש כיום 294 דפים. הספרים והדפים החסרים ניתקו או נותקו ממנו ונעלמו, ויש אומרים - שנשדדו.

במעבדה לזיהוי פלילי: הכתר במשטרת ישראל

האם כתר ארם צובה ששרד והגיע לירושלים אכן נפגע בשריפה שהייתה בבית הכנסת הקדמון?

שאלה זו נשאלה על-ידי עורכי תכנית הטלוויזיה "מבט שני", שחקרו את סיפור הכתר וביקשו לברר מה קרה באותה שריפה. לשם כך פנו למחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, וביקשו את עזרתו של חוקר מומחה. חוקר זה עשה ניסוי, ובו ניסה לשחזר את מצב הכתר בעת השריפה. החוקר כרך דפי קלף קטנים בצורת ספר וקירב אותם לאש, ואז גילה כי בטמפרטורה של 100-200 מעלות צלסיוס מתחיל הקלף להתעגל ולהתקפל בצורה מהירה, מבלי שייראו עליו סימני חריכה או פיח. בדיקה חוזרת של דפי הכתר העלתה, שאין בהם סימנים של התעגלות או התקפלות בקצוות - סימנים שהיו צריכים להיות אילו הכתר היה נחשף לטמפרטורה גבוהה בזמן השריפה.
והמסקנה - הנזקים שנגרמו לדפי הכתר לא היו תוצאה של השריפה.

ראה/י גם: כתר ארם צובה בחאלב, כתר ארם צובה - אחרי השריפה בבית הכנסת הקדמון