עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
מה יקרה לאיכות הסביבה בישראל? האם המצב ישתפר או ידרדר? האם מודעות הציבורית תעלה, או שהעניינים הבטחוניים ימשיכו להעסיק את תושבי ישראל יותר מאשר המים ששותים או האוויר שנושמים? דיון של פעילי אגודת אדם טבע ודין.



הציבור חייב להבין שאיכות הסביבה היא לא מותרות
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


מה יקרה לאיכות הסביבה בעשר השנים הקרובות? האם המצב ישתפר או ידרדר? האם המודעות של הציבור תעלה, או שהעניינים הביטחוניים ימשיכו להעסיק את תושבי המדינה יותר מאשר המים שהם שותים או האוויר שהם נושמים? צוות 'אדם טבע ודין' התכנס לדיון פתוח בנושא. בינתיים, אין סביבה למסיבה.

12 מושבעים ישבו סביב השולחן במשרדי אגודת 'אדם טבע ודין'. מושבעים על איכות הסביבה. הסיבה לכינוס: דיון פתוח על עתיד האגודה, על עתיד הסביבה הקרובה והרחוקה ועל המאבק הסיזיפי להגיע למודעות. מסביב לשולחן נמצאים עו"ד ציפי איסר איציק, סמנכ"ל האגודה, הממונה על אוויר ופסולת, איריס כהן, אקולוגית העוסקת בתחום המים, ד"ר גאולה שרף, העוסקת בחקר זיהום אוויר, דני לוי, מדען העוסק בחומרים מסוכנים, יעל דורי, אדריכלית נוף ומתכננת ערים, אייל ארצי, מנהל פרויקט הפסולת, עו"ד אלי בן ארי, האחראי על תחום שימושי הקרקע (שטחים פתוחים), עו"ד אלונה קארו-יפת שמנהלת את תיקי המים, עו"ד שירלי בבאי, העוסקת בפסולת ובניסוח חוק אוויר נקי, עו"ד דפנה כץ, רכזת יחסי ממשל ודוברת האגודה, פראן רן, האחראית על גיוס כספים ומירי לוי מהמחלקה הציבורית.


 

הצרכן צריך שתהיה לו מילה בנושא


הכל התחיל כשכולם נשאלו, איך הם רואים את עתיד הסביבה במהלך עשר השנים הקרובות: האם ישתפר, ידרדר או יישאר אותו הדבר? "מבחינת זיהום האוויר, המצב יכול להשתפר", אומר דני לוי. "כשמסתכלים על ארצות הברית, רואים שעדיין יש בעיות, אבל בשנים האחרונות ריכוזי המזהמים ירדו בגלל מעבר לטכנולוגיות פחות מזהמות, מעבר מפחם לגז והשקעה בתשתיות נכונות בתעשייה".

איריס כהן, לעומתו, נזעקת: "זאת שאלה בעייתית. אפשר לדבר על מגמות ועל המצב הנוכחי, אבל קשה לחזות מה יילד יום, מה גם, שתחום המים שונה מהאוויר ושניהם שונים מתחום הפסולת..." עו"ד אלי בן ארי אפילו לא מוכן ליהנות מהספק. בתחום השטחים הפתוחים צפויה הידרדרות, בזה הוא בטוח. השאלה היא רק עד כמה.

החבר'ה מתחילים להתרגז. לא קל להם לעסוק בתחזיות. "כרגע המצב חמור", אומרת כהן, "ויש לנו תוכניות פעולה בכל אחד מתחומי העיסוק שלנו. אבל לא אנחנו לבד נביא את השינוי. אנחנו פועלים לקיום אכיפה אינטנסיבית יותר נגד מזהמים, ובנושא זיהום המים, למשל יש כבר התעוררות.

"הטיפול שלנו התחיל לפני עשר שנים, ורק עכשיו מתחילים קצת לראות תוצאות", היא ממשיכה. "מבחינת שיקום נחלים, למשל, זה יהיה עשור שבו המצב ישתפר עקב המודעות שעולה והצורך שנוצר". עו"ד אלונה קארו-יפת: "המטרה שלנו היא לשתף את הציבור במה שקורה, לעדכן אותו במצב המים ולהכניס את הנושא למודעות, כי עד היום, המאבק היה רק בין החקלאים והממסד. אבל כל הציבור הוא צרכן של מים, והצרכן צריך שתהיה לו מילה בנושא. אנחנו רוצים שהציבור ייזום, יתנגד ויצעק על המצב ולא יסכים לשתות או להשתמש במים מזוהמים. עד היום אנשים לא דרשו לבדוק את איכות המים. הם חשבו שהם מקבלים מים טובים. אבל זה לא נכון, וחשוב שידעו את זה".



 

כמה מתים מזיהום אוויר בשנה?


"כיום זיהום האוויר מתחבורה, הוא הבעיה העיקרית בתחום זיהום האוויר, לצד הזיהום התעשייתי", אומרת ד"ר גאולה שרף, "מרגישים את זה בעיקר בערים הגדולות. על מנת לשפר את המצב בעתיד, אנחנו לוחצים להוציא תו תקן לסולר לתחבורה ציבורית, סיטי דיזל. בעבר קישרנו בין בתי הזיקוק וחברות האוטובוסים, וכך התחילו להפיק דלק איכותי יותר לשימוש מיידי".

שרף מסבירה, כי מוקדי זיהום אוויר- תעשייתיים מטופלים כיום על ידי האגודה בעיקר בעקבות תלונות מקומיות של תושבים ואורחים. "אנחנו עובדים על החמרת התקנים, העברת מפעלים מחוץ לריכוזי אוכלוסין ושיפור הטכנולוגיה שבשימוש המפעלים".

"ברגע שהמפעלים יודעים שהאגודה מעורבת בתלונות על זיהום האוויר, הם נלחצים", אומרת עו"ד ציפי איסר איציק. "בעקבות התערבות שלנו, הרבה חוקים שלא נאכפו - מתחילים להיאכף כיום".

"בתחנת הכוח בחדרה הסכימו איתנו שיש חריגות מתקן האטימות, ובלחץ שלנו הם בנו תוכנית של חצי שנה לשיפור המצב", מוסיפה שרף. "בעתיד, ישתפר המעקב אחר ציות לחוק ועמידה בתקנים, ואנחנו נמשיך להשתמש בלחץ שלנו על מנת שהחוק יאכף".

"בתחום העירוני נמשיך לעודד חקיקת תוקי עזר, ופעילות של ארגונים מקומיים", אומרת איסר איציק, "לאחרונה אושרו בעקבות עתירה שלנו תקנות למניעת זיהום אוויר מכלי רכב, ונקווה כי תהיה אכיפה מסיבית של המשרד לאיכות הסביבה. כמו כן, אנחנו מעודדים לחץ ציבורי על אגד ודן לשיפור ציי כלי הרכב שלהם. אני מקווה כי עוד מספר שנים נראה שיפור באיכות האוויר. לצערי, קצב העניינים עדיין לא מספק בגלל המצב הפוליטי, והעדיפות המשנית שהנושא מקבל בסדר היום הציבורי והפוליטי".

"האגודה משקיעה בחקר זיהום האוויר בישראל, ויש לה נתונים כמותיים המאפשרים להחליט באיזה קבוצת מזהמים יש למקד את רוב מאמצי החקיקה והאכיפה", מסביר דני לוי. "מחקרים כאלה יכולים לסייע בהעלאת המודעות הציבורית והם עונים על שאלת השאלות: כמה אנשים מתים מזיהום אוויר בשנה, או כמה אשפוזים נרשמו בעקבות אירועי זיהום אוויר. אני מקווה שאם הציבור יראה שאנשים מתים מזיהום אוויר, הלחץ שהוא יפעיל - יגבר".



 

צפוף פה, צפוף


"בתחום השטחים הפתוחים יהיה יותר גרוע", אומר אלי בן ארי. "בחישוב הפשוט של גידול אוכלוסייה על שטח קבוע. המאבק שלנו הוא על מידת הגרוע - יותר או פחות". ישראל היא כמעט המדינה המערבית הצפופה ביותר שיש כיום, עם צפיפות אוכלוסין של 272 נפש לקמ"ר. הודו, לשם השוואה, סובלת מצפיפות של 261 נפש לקמ"ר. "אם לא מחשיבים את הנגב, אז ישראל היא הכי צפופה במערב, והמצב רק יחמיר", מציין בן ארי. "אם מגמת התפתחות הישובים תמשיך, הישובים במרכז ובצפון ישראל ידבקו זה לזה", אומר עו"ד אלי בן ארי. "אם בשנת 51, כשתכננו את תוכנית המתאר הארצית הראשונה, היו דואגים לשמירה על יצירת שטחים ירוקים בין היישובים, אז איכות החיים היום הייתה נראית אחרת לגמרי. עלינו לזכור את הלקח, וליישמו כיום: לדאוג לאיזון בין שטח מפותח לשטח לא מפותח. "כיום אנחנו פועלים כמו רופאים בעולם השלישי: מטפלים בבעיות מקומיות, כאשר הבעיה העיקרית לא פתורה. בשנים הקרובות ננסה להשפיע על התכנון הכלל ארצי, על הקצאת שטחים עירוניים ושמירה על שטחים פתוחים ביניהם. לצערי המודעות בישראל מתעוררת רק מול קטסטרופה, אבל בניגוד למים שאפשר לייבא, או לפתרונות לטיפול בפסולת, קרקע אי אפשר לייבא וגם לא להתפיל, ולכן המצב חמור ביותר בתחום זה, ואף יחמיר".



 

לאן נעלמת האשפה?


"כמו בתחום השטחים הפתוחים, גם כמות הפסולת תלך ותגדל עם גידול האוכלוסין", אומר אייל ארצי. "מדינת ישראל עוברת כיום מטיפול לא מוסדר, לטיפול מתקדם בנושא הפסולת. בניגוד למשרד לאיכות הסביבה, יש לנו דעה נחרצת על החלופות שיש להפעיל: טיפול משולב שכולל הפחתה במקור ומיחזור. הצעת המשרד לאיכות הסביבה לשרוף פסולת היא חלופה גרועה". ארצי מוסיף, כי כדי לקדם את נושא הטיפול בפסולת, תמשיך האגודה ללחוץ לכיוון של חקיקה ואכיפה. "אנו מעורבים בחוק האריזות, ומפעילים לחץ על המשרד לאיכות הסביבה לקדם תוכנית אב לטיפול בפסולת. כמו כן, אנחנו פועלים לסגירת מטמנות לא חוקיות, ונגד השלכת פסולת לא חוקית, ומעודדים את הרשויות המקומיות ליזום פעולות משל עצמן".

"לציבור לא ממש אכפת כיום לאן נעלמת האשפה מפח הזבל הביתי", אומרת עו"ד שירלי בבאי. "המודעות לבעיית הפסולת נמוכה, וזה נושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת. הטיפול בפסולת בעתיד חייב להציע חלופות כמו מיחזור וקביעת יעדים למיחזור - צעדים שבג"צ יצטרך לאכוף. טענות הגורמים המעורבים לגבי העלויות הגבוהות מטעות, משום שגם הפעלת המטמנות, שינוע הפסולת אליהן ושיקומן לאחר מכן עולים הון בטווח הארוך".



 

הננסת היא אתגר גדול


"'אדם טבע ודין' מנסחת ומקדמת חוקים, כמו חוק החופים ותיקוני חקיקה לשורה נכבדת של חוקים בתחום הפסולת, התכנון ואיכות המים", אומרת עו"ד דפנה כץ. "הכנסת היא אתגר גדול. ככל שהמצב הביטחוני-פוליטי אינו ברור, כך נושאי איכות הסביבה נדחקים לשוליים".

כץ מציינת, כי ישנם ח"כים שאיכות הסביבה חשובה להם, אבל לטענתה, הדרך עוד ארוכה. "דו"ח פעילות הח"כים שפרסמנו בשנה שעברה הוא כלי חשוב להפעלת לחץ על חברי הכנסת לפעול, ואנו נפרסמו מדי שנה. באמצעותו ניתן לידע את הציבור מי בעד ומי נגד איכות החיים והסביבה של כולנו. אני מאמינה כי כיום, לעומת לפני אשר שנים, לציבור יש מודעות גבוהה יותר, ומידע כזה, כמו בדוח, יכול להשפיע על הבוחרים בפריימריז ובבחירות הכלליות. "כעם, אנחנו הולכים ומתבגרים, ואיכות החיים שלנו חשובה לנו יותר. גם התקשורת מראה שינוי ומביעה התעניינות גוברת בתחום. אני אופטימית".



 

למאבקים לעולם לא יהיה סוף


אחרי רצף התחזיות הסמי-אופטימיות הללו, נותרת השאלה בדבר הכוח לשנות. "אנחנו נמצאים כיום בתחילתו של שינו אחוזים מהכספים למימון פעילויות האגודה באים מחו"ל, מיהודים בארה"ב שדואגים לעתיד שלנו. כישראלית קשה לי עם זה, לדעתי, הישראלים צריכים לקחת אחריות. לצד חיזוק הקשרים והמימון מחו"ל, האתגר שלנו הוא עבודה קשה לשינוי בארץ".

"אנחנו ננסה בעשור הקרוב להשקיע יותר בפעילויות לגיוס חברים לאגודה ולשמירה על החברים הקיימים. חשוב לנו שידעו שאנו רואים בהם שותפים למאבק", אומרת מירי לוי. "המפתח הוא בדרישה הציבורית", אומרת ד"ר איריס כהן. "בארה"ב הציבור דורש לדעת את המצב וגם לקבל את התנאים שמגיעים לו. בישראל המאבק הציבורי נמצא בראשיתו". אייל ארצי: "אני חושב שמהחינוך מגיעה המודעות, ונושא איכות הסביבה צריך להיכנס לבתי הספר. החינוך לא פחות חשוב מהאכיפה והחקיקה". עו"ד ציפי איסר איציק: "'אדם טבע ודין' נתפסת כחבורה אליטיסטית ויפת נפש. אבל איכות הסביבה היא דבר יקר, ובסופו של דבר דווקא הציבור חסר האמצעים הוא זה שנפגע. אסור לשכוח תמיד, שהטיפול בחולים ובשיקום הסביבה יקר יותר ממניעה מלכתחילה, שזו המטרה שלנו. הציבור חייב להבין שאיכות סביבה היא לא מותרות".

עו"ד אלי בן ארי: "גם אם הציבור יהיה מודע לגורמים הפוגעים באיכות החיים שלו, תמיד יהיו גורמים אינטרסנטים בעלי מניעים הפוכים מטובת הציבור, ולדעתי למאבקים שלנו לעולם לא יהיה סוף".

ביבליוגרפיה:
כותר: הציבור חייב להבין שאיכות הסביבה היא לא מותרות
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית