עמוד הבית > מדעי הרוח > פילוסופיה > פילוסופיה של ימי הבינייםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > אסלאם > הגות דתית-מוסלמית
פרידמן, ש.


תקציר
פילוסוף מוסלמי מספרד בן המאה ה-12. ידוע בעיקר כפרשן של כתבי אריסטו. פרשנותו השפיעה על תיאולוגים בעולם הנוצרי והיהודי.



אבן-רושד
מחבר: פרופ' ג'. או. יורמסון


(1198-1126). פילוסוף, משפטן, שופט ורופא, נולד בקורדובה (Cordova) שבספרד ונפטר במרקש (Marrakesh). במערב הוא ידוע בעיקר כפרשן של אריסטו. ההוצאה הלטינית המלאה של כתבי אריסטו כוללת בדרך כלל את פירושו של אבן-רושד. פירוש זה הוא תרגום מכלי שני - מעברית - מאחר שהמקור הערבי אבד. הוא כתב שלושה מיני פירושים על חיבורים אריסטוטליים רבים: סיכומים של כתבים אלה, בניסוחיו שלו, פירושים קצרים ופירושים ארוכים, בהם הוא מביא קטעים מן החיבורים עצמם ומוסיף הסברים ופירושים ביקורתיים, לאור פרשנויותיהם הקלאסיות של תמיסטיוס (Themistius) ,אלכסנדר מאפרודיסיאס (Alexander of Aphrodisias), פ'אראבי (Farabi) אבן-סינא (Avicenna) ואבן-באג'א (Avempacy). בפירושים אלה מתגלה אבן-רושד כבעל ראייה מעמיקה, הרצאתו היא בהירה, תמציתית וצמודה לדברי אריסטו, יותר מאשר של הוגי ה-Falasifa (פילוסופים מוסלמיים דתיים). באשר ה"פוליטיקה" של אריסטו לא היתה בידיו, הוא כתב פירוש ל"המדינה" של אפלטון (Plato), חיבור שאליו התיחס כאל חלקה השני, המעשי, של "האתיקה הניקומכאית" (Nicomachean Ethics) שחשבה בעיניו כחלק הראשון, העיוני, של המדע הפוליטי האריסטוטלי. דחייתו את ההתקפה של גזאלי (Ghazali) על הפ'אלאסיפה (האי-עקיבות של האי-עקיבות) (Tahafut al-tahafut) ראויה לציון מיוחד, בצידן של שלוש מסכתות דתיות פילוסופיות, שמתוכן ה-Fasl al-maqal היא החשובה ביותר. פרשנותו לדברי אריסטו נתנה את אותותיה בעולם היהודי והנוצרי והולידה את אשר מכונה אבירואיסם (או אבן-רושדיסם).

חשיבותו בתור פילוסוף דתי מתמצה במסכתותיו הפולמוסיות, בוויכוחיו עם אל-גזאלי ובפירוש שהוא חיבר לספר "המדינה" של אפלטון. לפי אל-גזאלי, הפילוסופיה נמצאת במצב של התגוננות בפני התקפות מתמידות של אנשי משפט ותיאולוגים. מכאן נובעת גם הצורה הפולמוסית של מרבית חיבוריו של אבן-רושד. הוא ביקש להוכיח כי הפילוסופיה (פ'אלאסיפה) והחוק הדתי (Sharia) עולים לפי מהותם בקנה אחד, מתוך שטען לזהות המטרות של השנים, הן ב-Fasl ("הפרק המכריע אודות ההסכמה שבין הפילוסופיה לבין החוק הדתי") והן בפירוש ל"מדינה"; האחת לשני היא חברה ואחות מאומצת. האמת היא אחת ואין היא ניתנת לחלוקה, אף כי אנו מחפשים אחריה בדרכים ובאופנים שונים. התורה בדבר האמת הכפולה מיוחסת בטעות לאבן-רושד, אף כי בעצם היא נחלתם של יורשיו הלטיניים. אבן-רושד עצמו קובע את כושרו, זכותו ואף חובתו הבלעדיים של הפילוסוף לחשוף ולהציג את המשמעות הפנימית של החוק הנבואי שניתן בהתגלות, באמצעותם של טיעונים והוכחות. התיאולוגים משתמשים בטיעונים דיאלקטיים (ולא בהוכחות) ומבלבלים את דעת הבריות. הוא מסכים להבחנה האפלטונית בין הפילוסוף הנבחר לבין ההמון. מאריסטו הוא מקבל את ההבחנה בין שלושה סוגי טיעונים (מוכיחים, דיאלקטיים, ורטוריים או שיריים), המיוחסים לשלושה סוגי בני-אדם: הפילוסופים, התיאולוגים וההמון. ההמונים מוכרחים לקבל את הסיפורים, האגדות והמשלים של כתבי הקודש, כפשוטם. ברם כתבי הקודש מכילים את האמת כולה, אף על-פי שמלוא משמעותה הפנימית, מתגלה רק בפני המטפיסיקאי. שלושת הסוגים של בני-אדם מוכרחים לקבל את תוקפן של קביעות מסוימות מן "הקוראן" כפשוטן וכלשונן, בתורת אמיתות דתיות שאין לתבונה האנושית גישה אליהן, כיוון שהן ניתנות לאדם בהתגלות אלוהית. על יסוד טיעונים אלה, מעניק הוא מעמד עדיף לחוק הדתי על פני הנומוס (חוק החילוני). הוא מקבל את דעתו של אבן-סינא שהחוק הדתי מלמד אמונות אמיתיות בצורה שהיא פתוחה בפני כל המאמינים ואף מוטלת עליהם בחינת חובה. החוק החילוני (הנומוס) עניינו באושרה של עילית, בה בשעה שהחוק הדתי מבטיח לכל מאמין את חלקו באושר.

דרכו של אבן-רושד ,בצידוק החוק הדתי מבחינת חוקתו של האיסלם האידיאלי מלווה ביקורת מרחיקת לכת על המדינה המוסלמית של זמנו, על יסוד החוקות הבלתי שלמות שבהן דן אפלטון. הוא מקבל את ההסבר המסורתי הניתן לנבואה כנגד תורתה של הפ'אלאסיפה וטוען - כמו אבן-סינא - לאופיו הנעלה והמיוחד של מוחמד בתורת מחוקק ונביא אלוהי.

* העורך הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.

ביבליוגרפיה:
כותר: אבן-רושד
שם  הספר: פילוסופיה
מחבר: יורמסון, ג'. או. (פרופ')
עורכי הספר: שרפשטיין, בן עמי  (פרופ') ; יורמסון, ג'. או.  (פרופ')
תאריך: 1967
הוצאה לאור: פרידמן, ש.
הערות: 1. עורך המהדורה העברית: פרופ' בן עמי שרפשטיין.
2. עורך המהדורה הלועזית : פרופ' יורמסון, הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.
3. סדרה אנציקלופדית ''אופקים חדשים''.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית