אאחר מאור



זיהום מים
מחברת: חגית מאור


הכנסת חומרים זרים למים הפוגעת בטיבם.

למים שימושים רבים: הם עשויים לשמש לשתייה – לבני אדם, לבעלי-חיים ולצמחים, המים מאכלסים יצורים חיים, משמשים אתרי רחצה ובילוי, משתתפים בתהליכים תעשייתיים ועוד. מים המשמשים באתרי רחצה אינם ראויים לשתייה; מים המשמשים את התעשייה אינם ראויים להיות בית גידול לבעלי-חיים; מים להשקיה אינם ראויים לשמש כאתרי רחצה וכו'.

מכאן שמים מזוהמים הם מים שאינם יכולים עוד "למלא את תפקידם". למשל: מי נחל, שהיו בית גידול לדגים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה.

בטבע לא קיימים מים "טהורים" (ללא חומרים מומסים), גם לא טיפות הגשם בענן. זיהום המים ה"טבעי" נובע משטפונות או מזרימת נהרות ונחלים הנושאים סחף; מהפרשות של בעלי-חיים; מרוחות הסוחפות חלקיקים קטנים של אבק, חול, פיח, חיידקים ונתזים שמכילים מלחים - כל אלה מועברים למקורות המים או מתמוססים במי הגשם.

אולם התרומה הנכבדה ביותר לזיהום מים באה דווקא מהצרכן הגדול ביותר שלהם - האדם - והיא נובעת מ:

א) שאיבת יתר - להמשך קיומו מצווה האדם להגביר את פעילותו החקלאית והתעשייתית הצורכת מים; וגם ריבוי האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים מגבירים את הצריכה. שאיבת יתר מביאה לחדירת מי-ים אל מי התהום ומורידה את טיבם של המים.

ב) הזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים - אלה כוללים פסולת מגוונת, החל מחיידקים ווירוסים וכלה במתכות כבדות ובכימיקלים רעילים ביותר.

ג) חילחול או הזרמה של חומרי דשן וחומרי הדברה.

ד) השלכה של פסולת מוצקה למקורות המים.

ה) דליפת שמן ונפט ממיכליות ומספינות.

ו) זיהום תרמי מתחנות כוח וממפעלי תעשייה.

זיהום מים קשה יותר לזיהוי מזיהום קרקע, שהרי פסולת מוצקה נראית בעין. הוא קשה יותר לזיהוי מזיהום אוויר הנראה בארובות העשנות של תחנות הכוח ומפעלי התעשייה או מפיץ ריח רע. על כן יש להעביר את המים בדיקות בקטריולוגיות, כימיות, פיסיקליות ורדיואקטיביות כדי לתהות על טיבם. ניתן לסווג את מזהמי המים באופן הבא:


נגיפים וחיידקים הגורמים מחלות


מאז ומתמיד גרם זיהום מקורות המים להתפרצות מגיפות בקרב בני האדם: כולירע, דיזנטריה, טיפוס, קדחת הן רק חלק מהמחלות הנגרמות מנוכחות של חיידקים. אף שהיקפן הצטמצם בשני העשורים האחרונים, עדיין מתפרצות מגיפות בעולם באיזורים בהן קיימות מערכות מים לא מפותחות.

מים מזדהמים בחיידקים ובנגיפים מהזרמת שפכים תעשייתיים וביתיים. ניהול מערכת מים מבוקרת וטיפול
במים באמצעות כלורינציה ממעיטה את הזיהום הבקטריאלי והוויראלי.

בארץ נחשבים מים כראויים לשתייה אם אין יותר מ-2 חיידקים קוליפורמיים ב-100 מיליליטר. אם נתגלו בבדיקה 2-10 חיידקים ב-100 מיליליטר - המים חייבים בבדיקה חוזרת, אך אינם אסורים לשתייה. בדיקות ויראליות - לנוכחות נגיפים - אינן נדרשות בארץ.



מתכות כבדות (עופרת, כספית, קדמיום ועוד)


מקורן: שפכים תעשייתיים. תעשיות הצבעים, למשל, מסלקת בשפכיה עופרת; תעשיית המצברים - כספית
וקדמיום. ריכוז נמוך של מתכות כבדות בגוף האדם עלול לסכן את חייו. ראה/י: עופרת, כספית, קדמיום

סכנה נוספת, עקיפה, נשקפת מהן לאדם בשל תכונת ההצטברות שיש למתכות הכבדות בשרשרת המזון. ככל שגבוהה החוליה בשרשרת, גדל ריכוז מתכת בגוף האורגניזם, והאדם - הנמצא בראש שרשרת המזון - חשוף ביותר לסכנה. ראה/י: הגדלה-ביולוגית



נפט


מיכליות נפט הן הגורם העיקרי לזיהום ים מנפט. מיכליות פורקות את מטענן בנמל היעד וממלאות את מיכליהן במים הנקראים "מי נטל". אין הן יכולות לחזור ריקות לנמל המוצא כי יציבות המיכלית אפשרית רק אם מיכליה מלאים (אם בנפט ואם במים). בנמל המוצא מרוקנת המיכלית את "מי הנטל" ושוב ממלאת את מיכליה בנפט. "מי הנטל" שמרוקנים לים מהולים בשאריות נפט.

במיכליות מתרחשות גם תקלות טכניות (דליפות) או תאונות: התנגשות בין כלי שיט, טביעה ועלייה על שרטון. ראה/י: אקסון-ולדז

הנפט אינו מסיס במים והוא מצטבר בשכבה דקה על-פני המים, המונעת תחלופת חמצן ופחמן דו-חמצני ומפריעה לתהליך הנשימה. דגים, אלמוגים ושאר יצורים ימיים הם קורבנות הזיהום. תופעה זו פוגעת גם במקור פרנסתם של הדייגים ומחסלת מקור עשיר בחלבונים. חלק ממרכיבי הנפט גורמים להרעלת הפיטופלנקטון, המצוי בשכבה העליונה של המים.

היבט נוסף של זיהום ים מנפט הוא השחרת החופים ("זפת") ופגיעה באתרים המשמשים לנופש ולתיירות כמו גם פגיעה בבעלי-החיים השוכנים בקרבת החופים.


חומרים אורגניים


הימצאותם של חומרים אורגניים במים גורמת לשתי תופעות מזהמות:

- הקטנת כמות החמצן המומס במים: במערכת אקולוגית מאוזנת נשמרת כמות קבועה של חמצן מומס (הכמות המינימלית לקיום יצורים חיים היא 3 מיליגרם בליטר). כניסה של חומרים אורגניים גורמת להאצה בתהליכי הפירוק הטבעיים המתרחשים במים, הצורכים כמות גדולה של חמצן. החדרה על-ידי האדם של חומרים כגון הפרשות (שפכים) ושאריות מזון מערערת את האיזון האקולוגי, ואכן, היעלמות דגה הנובעת ממחסור בחמצן מומס היא מסימני ההיכר הבולטים של מקורות מים מזוהמים.

- גידול מואץ של צמחי מים: העשרת מים בחומרי דשן - הנסחפים משטחים חקלאיים שדושנו על-ידי האדם או נשטפים אל מקורות המים – גורמת לגידול באוכלוסיית האצות.



פסולת מוצקה


מצבור של חומרים מוצקים הנוצרים מפעילות האדם (קרשים, פחיות שתייה, בקבוקי פלסטיק, שברי זכוכית, שקיות ניילון) מוצאים דרכם למקורות המים. אף שייתכן כי פסולת זו אינה גורמת נזק בריאותי לאדם, יש שדגים מתים מבליעתה. הנזק האסתטי מפסולת מוצקה – רב ונפגעים גם החופים ונופם.



פסולת מסוכנת


פסולת המכילה חומרים רעילים מאוד, ביניהם ניתן למנות:
- כימיקלים, בעיקר אלה המשמשים בתעשיית הפלסטיק;
- חומרים מסרטנים הנפלטים בשפכים תעשייתיים;
- חומרים, שכמות מיזערית מהם עלולה לסכן חיי אדם. על אלה נימנים חומרי-הדברה ומתכות-כבדות.
-חומרים בעלי השפעה גנטית;
-חומרים רדיואקטיביים.

בדרך כלל אין הפסולת המסוכנת מוזרמת בשפכים אלא נקברת בקרקע או מושלכת למעמקי ים במיכלים אטומים. אף-על-פי-כן, פסולת מסוכנת עלולה לחלחל למי תהום או להשתחרר ממיכלים סדוקים אל הים.

לאחר מלחמת העולם השנייה השליכו בעלות-הברית לים מיכלים שהכילו 300 אלף טון של גז חרדל. אחרי חמישים שנה מחלידים המיכלים ומתבקעים והרעלים משתחררים לים. ב-1990 נשטפו אל חוף הים הלבן שברוסיה מיליוני דגים מתים.



גשם חומצי


גם לו תרומה לזיהום מים ולהורדת איכותם.

* ראה/י: גשם-חומצי.



זיהום תרמי


מקורו: תחנות כוח ומפעלים השואבים מים ממקור מים סמוך על מנת לקרר מכונות. כשמוחזרים המים לאותו מקור הם חמים בכ- 10 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה הממוצעת בו ומשנים את תנאי הסביבה של האורגניזמים.

* ראה/י גם: זיהום-ים-וחופים.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מדעי הטבע
מעבר ללקסיקון > לקסיקון גיאוגרפיה

אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: זיהום מים
שם  הספר: מגדיר איכות הסביבה
מחברת: מאור, חגית
תאריך: 1993
הוצאה לאור: אאחר מאור
הערות: 1. החומר ניתן באדיבותה של הגב' חגית מאור ונכתב לזכרו של אביה, ד"ר שמואל שטרנברג ז"ל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית