ב-8 בינואר התפטר ראש השב"כ כרמי גילון מתפקידו, ובמקומו מונה האלוף עמי איילון. ב-2 ביוני סיים שבתאי שביט את תפקידו כראש "המוסד", ובמקומו מונה האלוף דני יתום.

אירועים נוספים בשנה זו:
* במארס הוחלט על בחירות כלליות שעמדו בצילו של רצח רבין. הבחירות נקבעו ל-29 במאי. במשך שלושה חודשים התנהלו בארץ התקפות טרור ופיגועי התאבדות חסרי תקדים. במדינה שרר פחד והעדר ביטחון. את המצב הזה ניצל מנהיג "הליכוד" בנימין נתניהו, שהבטיח לעם "שלום וביטחון". בנימין נתניהו זכה ב-50.49 אחוזים מהמצביעים, ואילו שמעון פרס ב-49.51 אחוזים. כך הפך בנימין נתניהו להיות ראש ממשלת ישראל הראשון שנבחר בבחירות אישיות.
* הוקמה ועדת חקירה ממשלתית, שמטרתה לבדוק מה עלה בגורלם של ילדי תימן הנעדרים. באחד הארכיונים גילתה הוועדה מאגר של תעודות לידה ופטירה חתומות מראש. גילוי זה עורר מחדש זעם וכאב בעדה התימנית.
* יצחק רבין דחה במשך שנתיים את פתיחת מנהרת הכותל בעקבות הערכה שהדבר יגרום לתסיסה בקרב המוסלמים. ראש הממשלה נתניהו החליט ב-24 בספטמבר, לבצע את פתיחת המנהרה. מעשי האלימות והטרור היו בממדים שלא הוכרו קודם, ובהם נהרגו 14 חיילי צה"ל. בקרב הפלסטינים נהרגו 69 איש ונפצעו מעל 1,000. בלחץ אמריקני נערכה פגישת פיסגה בין ערפאת, המלך חוסיין ובנימין נתניהו, שהביאה לרגיעה בשטח.
* מבצע ענבי זעם נגד תשתית החיזבאללה בלבנון החל ב-12 באפריל ונסתיים בחתימת הסכם הבנות בתיווך ארה"ב.