עמוד הבית > מדעי החברה > אנתרופולוגיה > תרבויות ומיעוטים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
היכרות עם שבט המסאי החי במזרח אפריקה.



שבט המסאי באפריקה
מחברת: רונית חכם


במזרח אפריקה, בין קניה לטנזניה, חי שבט המסאי.
תרבותו ואורח חייו של השבט השתמרו במשך דורות רבים ועד ימינו.
בני שבט המסאי הם רועי עדרים, בעיקר עדרי פרות.
זוהי חברה עשירה ומתוחכמת בעלת ערכים אנושיים אוניברסליים - ערכים שאפשר למצוא בכמה תרבויות מאז ועד היום. החברה המסאית פיתחה לעצמה דרכים להגן על ערכיה ולשמרם.
אורח חייהם של בני השבט ידוע וקבוע מראש. בני השבט יודעים, מה יהיה מסלול חייהם, כי במשך דורות רבים עוברים כל בני השבט מסלול דומה.

מסלול חייהם של בני שבט המסאי מחולק לשתי תקופות מרכזיות: ילדות ובגרות.
המעבר מתקופה לתקופה מצוין בטכסים הנקראים טכסי חניכה.
הבנות - בהגיען לגיל ההתבגרות, עוברות טכס חניכה קבוע ומיוחד רק לבנות. את הטכס עורך אביה של המתבגרת. הוא חוגג עם השבט כולו את התבגרותה של בתו. במהלך הטכס, נפרדת הנערה מכל מה שקשור לחייה כילדה - ממשפחתה, ממלבושיה, ומתכשיטיה.
היא מקבלת תפקיד חדש וזהות חדשה. זהותה החדשה של הנערה מתבטאת גם בגילוח שערותיה ובשינוי שמה (גם בעולם המערבי משנות נשים את שמן עם הינשאן, ומקבלות את שם המשפחה של בעליהן). בתום הטכס היא יוצאת מבית אביה, כדי להינשא לגבר אחר וללדת לו ילדים.

הגברים הם בעלי הרכוש ובעלי הכוח. עיקר כוחם נובע ממספר הפרות, שיש להם בעדר וממספר הנשים שברשותם. לגבר המסאי מותר לשאת נשים אחדות.
לנשים אין רכוש משלהן, הן מקבלות פרות מבעליהן ומגדלות לעצמן עדר. במות הבעל, האישה מעבירה את עדר הפרות שקיבלה מבעלה לבניה. אחד מבניה הופך להיות אדונה. והיא עוברת להיות תחת חסותו, זאת משום שלה עצמה אין רכוש.
לידת בנים ובנות היא חלק חשוב בתפקידה של האישה המסאית. אך בעיקר חשובים הבנים. תפקידם של הבנים
לדאוג לקיומה ולהגנתה של אימם עד יום מותה. עדר הפרות של אישה עקרה, שלא ילדה בנים, נמסר לבניה של אישה אחרת.

חברת המסאי היא חברה בלתי משתנה, לעומת החברה, שאנו חיים בה, המשתנה כל הזמן. כל אחד בחברה בלתי משתנה יודע בדיוק למה החברה מצפה ממנו ויודע גם מה יהיה עתידו. חברה כזו אינה סובלת אנשים יוצאי דופן,
חריגים או ממציאים. זו חברה שאיננה יודעת קרוא וכתוב וכל הזיכרונות והחכמה שצברו האנשים עוברים בסיפורים שהם מספרים זה לזה. לכן, המבוגרים והזקנים הם בעלי החכמה והידע בשבט, וכך גם מתייחסים אליהם. המבוגרים בחברת המסאי מעבירים את הידע שהצטבר אצלם ואת ניסיון החיים שלהם לצעירים. את רוב הידע התרבותי שלהם לומדים בני שבט המסאי בעזרת שירים, אגדות וסיפורים, שהם מספרים לבניהם ומעבירים מדור לדור.

לשבט המסאי אגדות וסיפורים המיועדים לבנות, ואגדות וסיפורים המיועדים לבנים. והנה שיר ששרות הנשים בטכס החניכה של נערה הנפרדת מבית אביה ועוברת לחיות בכפרו של בעלה:

"אלי, אנו מתפללות אליך.
אנחנו מתפללות לכל מה שיאה ויפה לנשים,
טוב ויאה לנו לעשות את מה שעשינו מאז ברא אותנו האל,
טוב ויאה לנו להכין קמעות לטכסי התבגרות,
טוב ויאה לנו למול את ילדינו,
טוב ויאה לנו לערוך חגיגות בשפע רב,
טוב ויאה לנו לשמוח ולחגוג עם בירה העשויה דבש,
טוב ויאה לנו לחגוג עם חלב, עם בשר ועם חמאה,
טוב ויאה לנו כאשר בנינו יוצאים לרעות את העדרים.

אנו מתפללות אליך מכל קצווי תבל.
אנו מתפללות לכל מה שיאה ויפה לנשים.
אינני כועסת עליך, אלי, אך תן לי ילד, ואז אקריב שור, כפי שלמדונו הזקנים.

אלי, אנו מתפללות אליך.
אנו מתפללות לכל מה שיאה ויפה לנשים,
טוב ויאה לנו לנוח בצל,
טוב ויאה לנו להיניק ילדים.
אלי, אם מינקת, זמרו! אמרו מה יאה לנו."

מתוך: Granada Television, Disappearing world Massai Women
תרגום: רונית חכם

הבנים - בהגיעם לגיל ההתבגרות, עוברים גם הם טכס חניכה ונכנסים אל חברת "המארונים". "מארון" במסאית פירושו - לוחם. במסגרת השתייכותם לחברת הלוחמים עוברים הבנים הכשרה לקראת חייהם כבוגרים. שבע שנים נמשכת תקופת החניכות של המארונים. מספר הנערים בחברת המארונים הוא ארבעים ותשעה. מספר זה הוא כפולה של שבע מספר מקודש בתרבויות רבות.

שבע השנים שמבלה המתבגר בחברת הלוחמים בני קבוצת הגיל שלו הן תקופת הלמידה שלו. כשם שהילד בעולם המערבי מבלה את שנות ילדותו בבית-הספר, ולומד שם על התרבות וההיסטוריה שלו, ורוכש מיומנויות החשובות לחברה שבה הוא יצטרך לתפקד כאדם מבוגר, כך לומד המתבגר המסאי את הדברים החשובים והמקודשים לחברה שלו. הוא לומד את ההיסטוריה של שבט המסאי, את סיפורי הגבורה של הלוחמים, כיצד הם ניצחו את אויביהם ואת חיות הטרף. הוא לומד גם את חוקי החברה שלו בכל הנוגע לנשים ולמזון.

בתום שבע השנים נערך פולחן המורכב מכמה טכסים.
הטכסים מציינים לנער ולשבט כולו, כי המארון מוכן לעבור מחברת הלוחמים-החניכים לחברת הבוגרים. עם היכנסו לחברת הבוגרים, הבוגר הצעיר נושא לו נשים, מוליד ילדים ונוטל אחריות על המשכיות חיי השבט.
במשך השנים נושא הגבר המסאי נשים נוספות, ובכך הוא מגדיל את רכושו ואת כוחו בשבט.

בטכסי המעבר, מתקיימת החלפת תפקידי השלטון בין האם לבנה. הבן שעומד להיהפך למבוגר נעשה אדונה של אימו, והיא הופכת להיות בת חסותו. כדי להמחיש את השינוי ביחסים, ולהראות כי האם איננה עוד שליטה על בנה, משחקים האימהות והבנים מעין משחק תיאטרון, שבו הבן לועג לאימו ומבזה אותה. כל אחד מהם מנסה להיראות נלעג ולא מכובד בעיני השני. וכך באופן סמלי מבטא הטכס הזה את העברת השלטון מהאם לבן.

השיר ששרים הנערים בטכס המעבר לחברת המבוגרים:

"נזכור איך נפלו אבותינו.
נזכור את טרינה ודיקיר הגיבורים.
נזכור את טרינה ודיקיר, שיצאו לקרב עם חניתות.
נזכור את כל הגברים, שלבשו נוצות נשרים ויצאו לקרב בחניתות.
נזכור את קולות הקרב, שהדהדו על הגבעות.

הם הרגונו בחניתות, עד שמספרינו הגיעו למאות,
הם הרגונו בחניתות עד שמספרינו הגיעו לחמישים,
הם הרגונו בחניתות, עד שרק שבעה מאתנו נותרו,
הם הרגונו, עד שטרינה ודיקיר נפלו, נזכור
את קולם המהדהד על הגבעות."

מתוך: Granada Television Disappearing World Massai Manhood
תרגום: רונית חכם

אם נתבונן היטב בתרבות המסאית, נראה שיש בה עקרונות המשותפים לכלל בני-האדם - בחברה זו נשמרים ומקודשים הערכים השומרים על כבוד המשפחה; בחברה זו מכבדים ומעריכים לימודים כאמצעי למעבר מילדות לבגרות; חברה זו שומרת על סדר חברתי ומטפחת מיתולוגיה משלה הבנויה על סיפורים ושירים העוברים מדור לדור.
החוקים, הכללים, האגדות והסיפורים של בני שבט המסאי הם חלק מעולם קדום ובלתי משתנה, אך הם מעידים על חברה מאורגנת, שפיתחה לעצמה תרבות עשירה, ולמדה לשמר את עצמה ולהתקיים במשך דורות רבים.

ביבליוגרפיה:
כותר: שבט המסאי באפריקה
מחברת: חכם, רונית
שם  הספר: כעץ שתול : תכנית לימודים בנושא ''גדילה, צמיחה ואריכות ימים''
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. תוכנית ''כעץ שתול'' פותחה בעידודה ובסיועה של אשל : האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, נוסדה ע''י ג'וינט ישראל.
הערות לפריט זה: 1. ריכוז פיתוח ועריכה - אילה יפתח
2. תוכנית ''כעץ שתול'' פותחה בעידודה ובסיועה של אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, נוסדה ע''י ג'וינט מלב''ן
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית