עמוד הבית > מדעי החברה > אנתרופולוגיה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מבוא לחשיבה אנתרופולוגית; מיהם המכונים בפינו 'פרמיטיבים'?, כמה סוגי צמחים וציפורים מכירים בני שבט האנונו באפריקה ומהו טוטם?



חשיבה, מדע ומוסר אצל הפרימיטיבים
מחבר: מתי רגב


"פרימיטיבי" פירושו ראשוני או בראשיתי. בשם "פרימיטיבי" נוהגים לכנות את בני - האדם הקדמונים, שחיו לפני אלפי שנה. יש המכנים את "הפרימיטיבים" בשם "פראים", והכוונה לאותם בני - האדם, שאינם מכירים את אורחות החיים המודרניים, בני - אדם שאינם משתמשים בחשמל, או אינם יודעים קרוא וכתוב, ושונים בעוד נושאים המייחדים את האדם החי במאה העשרים. יש אפילו המרחיקים לכת ורואים בבני - האדם הפרימיטיבים מפגרים, חסרי יכולת חשיבה וחסרי מוסר, שאינם יודעים מדע מהו .

המחקר האנתרופולוגי הראה, כי התייחסות מעין זו לבני השבטים הפרימיטיבים החיים כיום שופטת בני - אדם אלה בחומרה, ומציגה אותם כבני - אדם הקרובים באורח חייהם אל החיות יותר מאשר לבני - האדם. התייחסות זו אינה מוצדקת.

גם ל"פראים" האלה יש יכולת חשיבה, ואף הם ככל בני - האדם חוקרים את סביבתם, ובכך הם פועלים כאנשי המדע החקרניים. וחוקי המוסר אצלם חמורים וקפדניים, לעתים, אף יותר מאשר בקרב בני - האדם המודרניים.

קלוד לוי שטראוס מציג בספרו "החשיבה הפראית" עובדות על הפרימיטיבים בשבטים באפריקה. בני שבט האנונו, למשל, חוקרים את סביבתם המורכבת מצמחים, נמלים, ציפורים, עטלפים ועוד. אלה מכירים שבעים וחמישה מינים של ציפורים שונות בסביבתם. הם גם מכירים שלושה עשר סוגי נמלים. ונמלה הרי היא "חיית בית", חרק רגיל בארץ.

בני שבט פיאטובו מכירים עשרים סוגי נמלים וחמישה עשר מיני עטלפים, וגם ארבע מאות וחמישים סוגי צמחים.

כמה סוגי צמחים אנחנו מכירים בסביבתנו?

האדם הפרימיטיבי, שחי במגע ישיר עם הטבע, מסוגל להבין אותו, לעתים, טוב יותר מכל מעבדה מדעית. האם הייתה איזו מעבדה מדעית מסוגלת, למשל, להמציא את האיגלו, הבית של האסקימואי זה אלפי שנים, לדעת להשתמש דווקא בקרח, האויב הנורא של האדם, בתור מגן ומחסה?

תנאי החיים של בני - האדם המודרניים השתנו. אחד השינויים הגדולים מתבטא בכך שהרבה מאוד אנשים שינו את סביבת מגוריהם, ויחד עם זה השתנה גם אורח חייהם. אנשים עזבו את הכפרים ועברו לחיות בערים, ולעסוק בעיקר בתעשייה ובמלאכה. שינוי נוסף מתבטא בהתפתחות הטכנולוגית ובשימושים הרבים שבני - אדם עושים בהם. בני - האדם העירוניים המודרניים רחוקים היום מהטבע, וידיעותיהם מתרכזות בנושאים טכנולוגיים או עירוניים שונים.

יש קשר חזק בין סביבת החיים, שאדם חי בה, לבין הנושאים, שהאדם מתעניין ומתמצא בהם.

הרפואה המודרנית, למשל, פיתחה מכשירים מתוחכמים: הלייזרים, המחשבים והקרניים האולטרה - סגולות והאינפרא - אדומות. לאחרונה, החלו חוקרי הרפואה להבין, כי גם לרופאים הפרימיטיבים יש משהו ללמד אותנו.

לפתע מתברר, שידע הצמחים הזה, שיש לפרימיטיבים, הוא נושא שיכול לעזור לאדם. גילו סוגים שונים של צמחים המסייעים ומשמשים כתרופות למחלות. חוקרים נשלחו למקומות נידחים ולשבטים כדי לאסוף את הידע, שנמצא אצל הפראים, ולהעבירו לבני - האדם המודרניים שבערים הגדולות כדי לעזור להם במחלותיהם.

בסין, למשל, גילו את הידע, שהביא לערים המודרניות את צמח הג'ינסנג וצמחים רבים אחרים. אך בסין קיימת מגמה לנצל את חכמתם של הפרימיטיבים גם בפתרון בעיות טכניות, והם משתמשים שם בשיטות פרימיטיביות, מלפני אלפי שנים, בחקלאות וגם בתעשייה.

גם בארץ חקרו, למשל, את בעיית המים, איך אנשים בתקופות קדומות יצרו חקלאות מתקדמת מאוד בנגב בלי מים. התברר, שהנבאטים, למשל, ביישוב בנגב ושמו "עובדה", הפעילו מערכת מורכבת ומתוחכמת של תעלות ובריכות אגירה, שאפשרו להם לגדל גידולים רבים באדמות הנגב השוממות.

המדע יצר והתקדם מאוד במשך מאתיים השנה האחרונות. אבל גם באלפי השנים שחיו בהן אנשים לפנינו, יש חכמה, מדע וחשיבה, ויש לנו מה ללמוד מהם. גם בתחום המוסר אין הפראים כל - כך פראיים, כפי שזה נראה. חוקים קשים וקפדניים מוטלים על יחסי האנוש ויוצרים נורמות מוסריות, שאסור להפר אותן.
החברה הפרימיטיבית - יש בה איסורים וחוקים מורכבים לא פחות מבחברה המודרנית, אלא שונים במהותם.

אחד הנושאים המעניינים הוא שיטת ה"טוטמיזם", שבעזרתה מונעים גילוי עריות או נישואין בתוך המשפחה, וכך שומרים על רמה מוסרית מינית גבוהה. הטוטם הוא חיה או עץ, הנחשב כקדוש, שאסור לגעת בו לרעה. לכל שבט או משפחה יש טוטם משלה, והטוטם עובר בירושה.

חוק מעניין הקשור בטוטם, אוסר על בני הטוטם להתחתן אלו עם אלו. למעשה, איסור זה מונע נישואין בין קרובים.

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, שהתעניין בחיי המשפחה של הפרימיטיבים ובקשרי הנישואין שביניהם, מציין במאמרו "טוטם וטאבו" את התפקוד של הטוטם במשפחה. וכך הוא אומר: "הטוטם הוא, קודם כל, אביה הראשון של המשפחה, שנית הוא גם מגינה ועוזרה, האורים ותומים שלה.

על בני הטוטם מוטלת החובה הקדושה, שעונשה המיידי בצדה, שלא להרוג (להשמיד) את הטוטם שלהם ולהינזר מבשרו (או מכל הנאה אחרת הכרוכה בו)".

פרויד מציין את העובדה, כי בכל מקום שיש בו חיית טוטם המקודשת על בני השבט, קיים גם חוק האוסר על חבריו של טוטם אחד לבוא ביחסי מין זה עם זה. דהיינו: אוסר עליהם להינשא זה לזה.

במלים אחרות, בשבטים פרימיטיבים אלה חל איסור על גילוי עריות בין בני משפחה. איסור על גילוי עריות פירושו איסור על אב להתחתן עם בתו, אח עם אחותו, אם עם בנה.

איסור על גילוי עריות תחילתו בשבטים הפרימיטיבים הקדומים, והוא נמשך עד היום. וביהדות - על שלושה איסורים מוסריים נאמר "ייהרג ולא יעבור", והם: גילוי עריות, עבודה זרה, ושפיכות דמים.

ביבליוגרפיה:
כותר: חשיבה, מדע ומוסר אצל הפרימיטיבים
מחבר: רגב, מתי
שם  הספר: כעץ שתול : תכנית לימודים בנושא ''גדילה, צמיחה ואריכות ימים''
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. תוכנית ''כעץ שתול'' פותחה בעידודה ובסיועה של אשל : האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, נוסדה ע''י ג'וינט ישראל.
הערות לפריט זה: 1. ריכוז פיתוח ועריכה - אילה יפתח
2. תוכנית ''כעץ שתול'' פותחה בעידודה ובסיועה של אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, נוסדה ע''י ג'וינט מלב''ן
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית