עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > המאבק המדיני להקמת המדינהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > לאומיות ואתניותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > המאבק המדיני להקמת המדינהעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל > מלחמת העצמאות
במחנה



תקציר
ב-29 (כ"ט) לנובמבר אשרה עצרת האומות המאוחדות את הצעותיה של ועדת אונסקו"פ לגבי עתידה המדיני של ארץ ישראל. הומלץ על הקמת שתי מדינות מדינה יהודית ומדינה ערבית ונקבעו שטחי כל אחת מהמדינות. ירושלים וסביבותיה נקבעו כאזור בינלאומי. היישוב היהודי צהל, ולמחרת, החלו הערבים לתקוף - כך החלה מלחמת העצמאות.



החלטת 29 (כ"ט) בנובמבר 1947
מחבר: דב גביש


באפריל 1947 ביקשה בריטניה כינוס מיוחד של עצרת האו"ם לדון בעניין ארץ-ישראל וכדי למנות ועדה שתציע פתרון לבעייה. לבריטים היה רושם מוטעה, שאם יאיימו בפרישה מהמנדט יזכו בהמלצה שתסייע להם להמשיך ולשלוט בארץ. העצרת הכללית מינתה ועדת חקירה מיוחדת בת 1 1 חברים ממדינות ניטראליות, בראשותו של השופט השבדי סאנדסטרום. ועדת החקירה, הידועה כוועדת אונסקו"פ, ביקרה בארץ וגבתה עדויות גם בחו"ל, והחליטה פה-אחד להמליץ על הענקת עצמאות מלאה לארץ. הערבים והבריטים הכשילו את עצמם ולמעשה סייעו לקבלת ההחלטה הזאת, מפני שהראשונים החרימו את הוועדה והאחרונים לא סייעו לה ודעתם לא נשמעה.

ב- 31 באוגוסט 1947 פירסמה הוועדה את המלצתה, שחילקה את הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה אזורים: שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושטח בינלאומי בירושלים. שתי המדינות היו אמורות לקיים שיתוף פעולה כלכלי. אולם בוועדה היו דעות שונות בדבר שיטת חלוקת הארץ, דעת מיעוט ודעת רוב. במהלך דיוניה עברו הסובייטים לתמיכה בהקמת המדינה היהודית העצמאית, כדי לפגוע במעמדה האימפריאלי של בריטניה. בחודש ספטמבר 1947 הודיעו גם האמריקנים על תמיכתם בתכנית ואילו הבריטים הודיעו שלא ישתתפו בביצועה. באוקטובר 1947 הוקמו שלוש ועדות-משנה לעבד את התכנית לחלוקת הארץ. ועדה אחת לעיבוד תכנית הרוב, ועדה שניה לעיבוד תכנית המיעוט וועדה שלישית לעיבוד הצעת פשרה. ועדת הפשרה לא הצליחה להגיע לכלל הסכמה ולכן אומצה הצעת הרוב, בשינוי שהוסיף למדינה הערבית את השטח שבין רפיח לניצנה.

ב-כ"ט בנובמבר 1947, הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת מדינות ליהודים ולערבים, וקבעה את גבולותיהן' ברוב של 33 נגד 3 1 ובהימנעות 10 מדינות. המדינה היהודית אמורה היתה להיבנות משלושה חלקים שאינם כוללים את יפו (שתהיה למובלעת ערבית) ואת ירושלים (שתהיה לאזור בינלאומי). היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה, ולא זו בלבד אלא שתקפו מייד את היישובים היהודיים בכל רחבי ארץ-ישראל. הבריטים הודיעו על תום המנדט ב15- במאי 1948 ועל גמר הפינוי הצבאי ב1- באוגוסט 1948.
תכנית החלוקה של האו"ם הביאה בחשבון איחוד כלכלי בין המדינות הערבית והיהודית. אך בדחותם את החלטת האו"ם, שהעניקה להם מדינה, דחו הערבים גם את הצעת האו"ם לאיחוד כלכלי ערבי-יהודי.

ביום ה' באייר תש"ח - 14 במאי 1948 - הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת-ישראל. אולם מפת מדינת-ישראל עוצבה במלחמה, ולא בעצרת האו"ם. למחרת ההחלטה של עצרת האו"ם מ29- בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות וב15- במאי 1948 פלשו צבאות מדינות ערב לארץ. בשנת 1949 הסתיימה המלחמה בחתימת הסכמי שביתת-נשק עם סוריה, לבנון, ירדן ומצרים. קווי שביתת-הנשק שנקבעו ב- 1949 היו הגבולות הלכה למעשה עד 1967, אולם במרוצת אותן שמזנה-עשרה שנים שחלפו לא הסכימה ולו שכנה אחת מבין המדינות הערביות המקיפות את ישראל לכרות עמו ברית שלום או להכיר בגבולותיה כבני-קיימא.
למדינת-ישראל היתה מפת גבולות, היא מפת הקו הירוק.

ביבליוגרפיה:
כותר: החלטת 29 (כ"ט) בנובמבר 1947
מחבר: גביש, דב
תאריך: אפריל 1989 , גליון 399
שם כתב העת: במחנה
עורכת הכתב עת: זהרוני, עירית  (סא"ל)
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הערות: 1. פורסם במסגרת סדרת כתבות ''דרך ארץ''.
2. מתוך המאמר ''ואת ארצי חלקו''.
הערות לפריט זה: 1. בעריכת סא''ל עירית זהרוני
2. פורסם במסגרת סדרת כתבות ''דרך ארץ''
3. מתוך המאמר ''ואת ארצי חלקו''
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית