סיפור המשתה של בלשאצר מופיע בספר דניאל, פרק ה'. המלך בלשאצר ערך סעודה גדולה ובה שתו הוא והאנשים בסעודה בכלי זהב וכסף שנלקחו מבית המקדש. לפתע יצאו אצבעות יד אדם וכתבו על הקיר. המלך לא הבין את פשר הכתוב, וביקש מחכמי בבל שיסבירו לו את פשרו של הכתב.
בציורו של רמברנדט מתואר הרגע שבו מופיעה כף היד וכותבת את האותיות בצבע זהב. המלך מופתע ומבוהל מהאירוע, וכך גם הדמויות האחרות: עיניה של האשה שלשמאלו של המלך פעורות בבהלה; גופה של האשה שלימינו נסוג מתוך פחד. דגש רב ניתן לידיים: היד הכותבת, ידיה של האשה משמאל האוחזות זו בזו, ידו של המלך שכמו מגוננת על האשה מימין, ידה של האשה מימין שאצבעותיה פרושות. את הדרמה מדגישים הניגודים בין אור לחושך. תווי הפנים של הדמויות ופרטי הלבוש מתוארים בצורה מפורטת, כך שאנו יכולים לחוש כאילו אנו חוזים בסצנה ממשית – ראו עד כמה ניתן לחוש במרקמיהם של הבדים השונים.
