הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ראליה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא
מקור ראשון (המאוחד)


תקציר
מאזניים היו כלי מדידה אשר קיבל משמעויות הקשורות למוסר ולצדק במחשבה המקראית ובתרבות שמסביב. המאמר סוקר את סמל המאזניים מ"ספר המתים המצרי" דרך מזל המאזניים ועד לסמל של בית המשפט העליון.



'מֹאזְנֵי צֶדֶק' - חוק האל וחוקי האדם
מחבר: עידו חברוני


"לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה: מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, ל"ה-ל"ו). הקורא בתורה לומד שהביטוי "מאזני צדק" כאן אין פירושו מאזניים המסמלים את הצדק, אלא מאזניים מדויקות, שכן ככל כלי מידה גם כאן ישנו פתח להונאה.

ובכל זאת אנו מוצאים תדיר את המאזניים כמסמלים את הצדק. מקור הסמל הזה בתרבויות אחרות: השימוש הקדום ביותר במאזניים כסמל המשפט נמצא בספר המתים המצרי (1240 לפנה"ס). משפטו של הנפטר מתואר בספר כשקילת לבו לעומת הנוצה, סמלה של מעת, אלת הצדק. אם מצפונו של הנשפט נקי הרי הוא 'קל מנוצה' והנפטר זוכה לחיי נצח. אם לבו כבד, הוא מושלך למאכל הדמון.

חרב ומאזניים

במיתולוגיה היוונית מסומל החוק (האלה תמיס) במאזניים, ומנישואיה לזאוס נולדת דיקה, הצדק, האוחזת חרב. בתקופות הקדומות נתפשה אלת הצדק היוונית כחוק העולם, הקשור לגורל שאין לשנותו, ועם התפתחות הפילוסופיה והמחשבה המדינית הפכה לסמל החוק האנושי.

הנצרות נטלה את סמלי האלה והלבישה אותם על המלאך מיכאל, המתואר כשוקל הנשמות ביום הדין האחרון.

בתקופת הרנסנס היה הצדק למידה החשובה ביותר הראויה לאדם, והפרסוניפיקציה שלו התגלמה כאשה כסויית עיניים האוחזת חרב ומאזניים [תמונה 3]. כיסוי העיניים בא לסמל את הצדק כנשען לחלוטין על שיפוט השכל, ללא השפעת הרגשות והחושים. את האחיזה במאזניים ובחרב יש המסבירים כביטוי לשתי מערכות חוקים שונות - האלוהית והאנושית, שבאותה תקופה כבר נתפשו כנפרדות לחלוטין. ראשיתה של ההבחנה הזו באפלטון והיא אופיינית להשקפת העולם הנוצרית, אך יש לה אחיזה גם במסורת שלנו: רבנו נסים מגירונדי (אמצע המאה ה- 14), מבחין בין משפט המלך שעניינו "תקון סדר מדיני וכפי צורך השעה" לבין משפטי התורה ש"אין עניינם תקון מדיני כלל, אבל הנמשך מהם הוא חוּל השפע האלהי באומתנו והדבקו עמנו" (דרשות הר"ן, דרוש י"א).

דמותה של "גברת צדק" ממשיכה מאז הרנסנס ללוות את מערכות המשפט השונות והיא מופיעה בסמלי בתי משפט ומחלקות למשפטים.

מזל מאזניים

מקור אחר לסמל המאזניים הוא בגלגל המזלות, שם מומצד סימן זה לחודש תשרי, בשל צורת קבוצת הכוכבים האופיינית לתקופה ובשל שוויון היום והלילה החל בו. במסורת היהודית קיבלו המאזניים משמעות ייחודית בהיקשרם לראש השנה, הוא יום הדין, החל בחודש זה: "כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה במאזניים לעלות, מוחל להם הקב"ה במזל מאזניים בחודש תשרי" (במדבר רבה טז כ"ג).

חשוב לציין, שממשכנו של בית המשפט העליון בירושלים נעדרים סמלי המאזניים שמקורם, כאמור, לא יהודי, ובמקומם מופיעים מוטיבים רבים מן התפיסה היהודית של המשפט: שערים ("השופט אשר בשעריך" ועוד), ושילוב של ארץ ושמים ("אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" – כבשילוב המים והאבן בחצר הקשתות.

התפרסם במוסף שבת, מקור ראשון

ביבליוגרפיה:
כותר: 'מֹאזְנֵי צֶדֶק' - חוק האל וחוקי האדם
מחבר: חברוני, עידו
תאריך: 6/5/05
שם  העיתון: מקור ראשון
הוצאה לאור: מקור ראשון (המאוחד)
הערות לפריט זה: 1. מוסף שבת 403, 6/5/05
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית