עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורתעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מחשבים ואינטרנטעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מערכות תקשורת
אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם



תקציר
רשת האינטרנט עתידה להתפצל לכמה כיוונים, שאחד מהם ישתלב במסגרת הטלוויזיה בכבלים.
מידע על הקשר בין סחר וירטואלי להמצאת הטלפון, על הקשר בין האינטרנט לערוץ הקניות הטלוויזיוני ולסרטים המוקרנים בכבלים.



מאלכסנדר גראהם בל ועד לוויליאם גיבסון
מחבר: ליאור עילם


רשת האינטרנט עתידה להתפצל לשלושה כיוונים עיקריים: הראשון ישתלב במסגרת הטלוויזיה בכבלים ויכוון בעיקר לתחום הביתי. השני - "אינטרנט 2", שעל הקמתו שוקדים בימים אלה בארה"ב, מיועד לספק תקשורת מהירה לחוקרים ולמדענים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר. השלישי יתמקד בתחום העסקי ויציע מידע כלכלי איכותי וממוקד בתשלום

"איזו תועלת תצמח לחברה שלנו מצעצוע אלקטרוני?" כך, בתרגום חופשי, השיבו חברי הנהלת חברת Western Union לממציא הטלפון בל, על הצעתו לרכוש ממנו את הזכויות על המצאת הטלפון. היום כשאנו מתבוננים בתשובתם איננו יכולים אלא לתמוה כיצד יכלו אנשים נבונים אלה, להיות כה קצרי רואי. איש אינו יכול להכנס לתוך מוחותיהם, אולם אפשר לנסות לעקוב אחר קו מחשבתם: מי שירצה להעביר הודעה לחברו בדחיפות, חשבו חברי ההנהלה, בוודאי שיעדיף להשתמש בטכנולוגיית הטלגרף הותיקה, האמינה והמוכרת. מאידך כאשר יבקש אדם לשוחח עם חברו שיחה מעמיקה, אין ספק שהוא יעדיף לפגשו פנים מול פנים.

הרעיון שאנשים ירכשו מכשירים יקרים, על מנת לעמוד מולם, להחזיק שפופרת צמודה לאוזנם האחת ולצעוק לשפופרת השניה, שמול פיהם, "מה? תחזור שוב... יש הפרעות בקו... אי אפשר לשמוע אותך..." נראתה להם בוודאי מוזרה, אם לא פרוורטית.


 

מה לסחר וירטואלי ולהמצאת הטלפון?


חברי הנהלת Western Union צדקו, במידה מסויימת. הטלגרף לא נעלם באחת עם הופעת הטלפון והוא נשאר אמצעי תקשורת שנים רבות לאחר מכן, אם כי השימוש בו פחת בהדרגה ולבסוף נפסק לגמרי. אנשים אינם מנהלים את כל קשריהם באמצעות המכשיר שהמציא בל ואפילו לא בעזרת הפיתוחים המודרניים שלו (כגון הטלפון הנייד). אינני מכיר, למשל, אדם שקיבל עבודה לאחר שרואיין דרך הטלפון, מבלי להיפגש עם מעסיקו העתידי פנים מול פנים. אולם מאידך, כולנו מתקשים היום לדמיין את עצמנו מסתדרים בעבודה ובחיינו האישיים בלי אמצעי תקשורת זה. כשעובדי הבזק מתעקשים להמחיז לנו כיצד יראו חיינו בלי הטלפון, באמצעות שביתה המשתקת את התשתית הטלפונית, אנו קמים כאיש אחד וזועקים כנגד הפגיעה האנושה במשק ובמהלך חיינו התקין.

לא אחת אני פוגש אנשים, משכילים ונבונים, אשר טוענים כי לאינטרנט בכלל, ולמסחר האלקטרוני בפרט, אין עתיד. טיעוניהם מזכירים לי את אופן חשיבתם של חברי הנהלת Western Union. דרך חשיבתם מסודרת והגיונית, אולם התוצאה שלה מחמיצה את הנתיב של ההתפתחות הטכנולוגית בחברה המודרנית. מלבד הסרבול הטכנולוגי ויוקר השימוש באמצעי העברת הנתונים, טוענים רבים כי אנשים תמיד יעדיפו לראות בעיניהם, ולמשש בידיהם, כל מוצר לפני רכישתו. אכן, במרבית המקרים, אנשים יעדיפו להיפגש אחד עם השני פנים מול פנים ולרכוש מוצרים לאחר שבחנו אותם באופן בלתי אמצעי אולם, כפי שאנשים מוצאים כי הטלפון הינו אמצעי תקשורת יעיל וחיוני, משיקולי עלות-תועלת, כך אנשים יתחילו להתרגל לרעיון שהקניה המקוונת הינה, בחלק גדול מהמקרים, יעילה, פשוטה וחסכונית.



 

הכינו את עגלת הקניות


מוצרים שלהם הסיכוי הרב ביותר להימכר דרך האינטרנט, הם מוצרים סטנדרטיים ואחידים, כמו ספרים או מוצרי מחשב. עליהם להיות יקרים מספיק בכדי שעלות ההובלה לבית הלקוח תוכל להיספג על ידי הסוחר מבלי להעלות את מחיר המוצר. עליהם להיות זולים מספיק בכדי שהטירחה שבהשגת המוצר תהיה משמעותית מספיק בשביל לעודד את הלקוח לבחור בדרך הקלה של הזמנה וירטואלית.

לפי הגיון זה הזמנתו המקוונת של גביע קוטג' בודד תהיה לא כדאית לסוחר, בשעה שהזמנה וירטואלית של מכונית חדשה, העולה עשרות אלפי שקלים, לא תטמון בחובה חיסכון מספיק גבוה לצרכן. עם זאת יתכן שבעתיד נהיה מוכנים להזמין וירטואלית מוצרים, אשר היום נעדיף לכתת רגלינו לחנות קונבציונלית בכדי לרוכשם, זאת בתנאי שתינתן לנו האפשרות להתחרט ולהחזיר את המוצר תמורת מלוא התשלום. כך, למשל, ניתן לראות כי קטלוגים המיועדים להזמנה טלפונית, כגון אלה המוצעים בארצנו על ידי חברות האשראי השונות, כוללים בין היתר מוצרים כגון: חולצות, נעליים וכורסאות טלוויזיה. מוצרים שהתאמתם האישית למשתמש חיונית, בכדי להבטיח את הנאתו המלאה מהשימוש בהם.

למסחר הוירטואלי יתרונות רבים לסוחר ולצרכן כאחד. הסוחר יכול להציע קטלוג המכיל מספר פריטים עצום, שהפקתו ועדכונו השוטף נעשים בעלות נמוכה ביותר. חברת Amazon.com למשל, חנות הספרים הוירטואלית, מציעה ללקוחותיה קטלוג המכיל שניים וחצי מליון ספרים! דמיינו לעצמכם מה היה גודלו של קטלוג זה אילו נאלצנו להדפיסו על נייר. הלקוח שמגיע לחנות הוירטואלית אינו מרגיש שהוא טובע בכמויות הספרים המוצעות לו, משום שהוא מתבקש לבחור את הספר בהתאם לחתכים שונים. ניתן לחפש ספר לפי שם הכותר, שם הסופר, שם ההוצאה, או לפי נושאים, כגון: פנטזיה, מדע בדיוני ועוד. ניתן לקבל רק את רבי המכר וכך לצמצם עוד יותר את מספר הכותרים. בנוסף ניתן לכלול בקטלוג מידע רב. כך, למשל, ניתן לקרוא בקטלוג של Amazon.com על כל ספר לא רק את תמצית תוכנו, אלא גם ביקורות של קוראים אחרים הממליצים על הספר מנקודת מבטם הייחודית.



 

מה בין האינטרנט וערוץ 21?


חסרון אחד, אשר קיים בהצגה וירטואלית של המוצר, מתגלה כאשר משווים את המסחר באינטרנט ל"ערוץ הקניות הטלוויזיוני". ערוצי הקניות זוכים בארה"ב להצלחה עצומה ואם כי בארץ עד כה לא הצליח ערוץ 21 לכסות את עלויות תפעולו, נראה כי קצב המכירות שלו עולה ככל שהציבור מתרגל לרעיון החדש. בערוץ הקניות אנו יכולים לראות סרטון המדגים לנו, באמצעות מנחה אנושי, כיצד פועל המוצר, בעוד שהצגת המוצר באינטרנט הינה סטטית בעיקרה. היום לאור קצב העברת הנתונים המוגבל בקווי הטלפון, אשר מהווים את חוט השדרה של האינטרנט בישראל וברחבי העולם, האפשרות של הצגת סרטון וידאו בזמן אמת ובאיכות גבוהה הינה תיאורטית בלבד. בעוד שנים מספר, כאשר תשתית האינטרנט בישראל תפעל באמצעות רשת הכבלים, מה שנראה היום כבלתי אפשרי יהיה לפתע במסגרת הקיים.

השילוב בין הקטלוג הבלתי מוגבל של האינטרנט ויכולות החיפוש המדויק שהוא מציע, עם יכולת ההצגה החזותית של ערוץ הקניות מבטיח לנו שינוי בצרכנות העתיד. השילוב בין הטכנולוגיות יאפשר לנו לא רק לבחור את המוצר עליו אנו מעונינים לקבל מידע ואת סוג המידע אותו אנו מעונינים לקבל (למשל: סרטון הדגמה), אלא גם לשלוט בתכניו של המידע המוצג לנו (למשל לעצור את סרטון ההדגמה עוד לפני שהסתיים). כבר היום ניתן להציג אנימציות מורכבות בתוך דף אינטרנט, למשל באמצעות שפת SMIL, המאפשרת יצירת תכנים דמויי טלוויזיה, או לסמן אזורים חמים, המתפקדים כמו קישורי HTML, באמצעות טכנולוגיית V-Active. כאשר תתווסף ליכולות אלו, הטכנולוגיה המתפתחת של "המציאות המדומה", המאפשרת לנו להציג מוצרים בתלת-ממד ולבחון אותם מכל זווית אפשרית, יראו סרטי המדע הבדיוני המוצגים לפנינו היום באולמות בתי הקולנוע כחיקוי חיוור של המציאות.



 

מה לאינטרנט ולארנולד שוונצנגר?


השילוב בין הטכנולוגיות - סביר שלא ייעצר באספקת מוצרים בלבד, אלא ישפיע גם על שידורי התוכן. כיום סדר הצגת הסרטים המוקרנים בערוץ הסרטים, בדומה לסדר הצגת סרטוני הפרסומת המוצגים בערוץ הקניות, נקבעים על ידי בירוקרט עלום שם, היושב בחדר צדדי ומחליט באיזה יום ובאיזו שעה נזכה לראות כל סרט המגיע לאולפני השידור. מצב זה עתיד להעלם מהעולם. לא נצטרך לרכון על גבי העיתונים ולסמן בטוש זוהר את הסרטים בהם אנו מעונינים ואת זמן ההקרנה שלהם ובאותו זמן לחשוב כיצד נסדר את מהלך יומנו כך שנימצא מול הטלוויזיה, עם שקית הפופקורן, בדיוק כשהסרט יתחיל. לא נצטרך עוד לשבת מול מכשיר הוידאו ולתכנן את זמני ההקלטה. כבר היום אנו יכולים לבחור סרט מרשימת סרטים, מוגבלת מאוד, הנמצאת תחת השירות "הום סינמה", אולם מלבד המבחר המצומצם, תהליך הזמנת הסרט אינו טבעי: את הסרט נראה דרך הטלוויזיה, אולם את ההזמנה נבצע באמצעות הטלפון. הצלחת ביצוע ההזמנה תלויה ביכולתנו להעביר באופן מדויק את רשימת המספרים הארוכה אשר רשומה בצידו התחתון של הממיר שלנו (אשר ממוקם, כמובן, הרחק ממכשיר הטלפון).

בנוסף, השירות הזה מוגדר כשירות נוסף ונגבה עליו תשלום מעבר לתשלום הגבוה ממילא, שאנו משלמים עבור החיבור לכבלים. קוצר ראותם של מרבית חברות הכבלים (כולן מלבד "תבל"), אשר הקימו תשתית כבלים חד-צדדית, כלומר כזו שאינה מסוגלת לתמוך בבקשות של לקוחות (למשל: הזמנת סרט באמצעות השלט), נמשכת בהתנגדותם להקדמת אספקת שירותים דו-כיוונים כבר מהשנה הקרובה, בטענה שהדבר יפתח פתח לחברות אחרות להתחרות מול המונופול שלהם באספקת שידורי התוכן. אולם כפי שחברת Western Union לא יכלה למנוע מההמצאה המוזרה של אלכסנדר גרהם בל לחולל מהפכה בתחום התקשורת, כך עתידה הנהלת חברות הכבלים לגלות שטבע ההתקדמות האנושית, חזק יותר משאיפותיהם הכלכליות.



 

רק סרטי אקשן בבקשה


טכנולוגיה צוברת תאוצה, אשר מנצלת את אופייה הדו-כיווני של רשת האינטרנט, הינה "טכנולוגיית הדחיפה". היא מאפשרת לנו לקבוע מראש את תחומי ההתעניינות שלנו וכך לסנן מראש את מגוון המוצרים או את אופי שידורי התוכן שיוצעו לנו. אין שום סיבה, למשל, שיוצע לי לרכוש מוצרים לגינה כאשר אני מתגורר בקומה עשירית של בית משותף, או שיוצע לי לשמוע קונצרט של הנדל אם אני חובב מוסיקה של לד-זפלין.

חשש מהותי אשר עולה בדיון בטכנולוגיה חדשה זו, הינו צנעת הפרט, כלומר החשש מפני הגדרת תחומי עניין לגורם כלכלי חיצוני, אשר יכול להשתמש במידע זה כרצונו. חשש זה מוצדק במידת מה, גם אם אנו נוטים להפריז בחשיבותו, כשם שאנו נוטים להפריז בסכנות הטמונות, לכאורה, בכל טכנולוגיה חדשה המוצגת לפנינו. גם אם יתכן שיש הצדקה לחקיקה מיוחדת שתבטיח את שמירת הפרטיות, נדמה כי חדירת הטכנולוגיה החדשה לחיינו היא בלתי נמנעת. חברות המתמחות בטלמרקטינג כבר מזמן אינן שולפות מספרי טלפון באופן אקראי מתוך ספר הטלפונים. הן משתמשות ברשימות מוגדרות, המכילות שמות ומספרי טלפון של אנשים, בהתאם לסוג האוכלוסיה לה מיועד המוצר. מרביתנו נמצאים היום לפחות על אחת מהרשימות הללו ובידנו ההחלטה האם לקטוע את המטלפן באופן החלטי ולהודיע לו כי אנו מתנגדים לאופן השיווק הטלפוני או לשמוע את ההצעה שהוא מציע לנו ולהחליט האם לרכוש את המוצר.

איש אינו שואל אותנו האם ברצוננו להשתייך לאחת מהרשימות בהן משתמשות חברות הטלמרקטינג, אולם דווקא חברות המשתמשות בטכנולוגית הדחיפה על גבי האינטרנט, מבקשות את רשותנו לעשות שימוש במידע. יתר על כן - אנו אלה שמגדירים את תחומי ההתעניינות. מכאן שאם אנו אוהבים לצפות בחומר פורנוגרפי, אולם לא מעונינים שאחרים ידעו על כך, הרי שאם לא נגדיר פורנוגרפיה כתחום עניין, החברה שמספקת את שירותי הדחיפה לא תדע שזהו אחד מהדברים שאנו אוהבים לעשות.



 

אינטרנט לכל!


העתיד, אם כן, טמון בשילוב שבין טלוויזיה בכבלים וטכנולוגיית האינטרנט. אולם השילוב ביניהם יתרחש רק לגבי שידורי תוכן ומכירות מקוונות לתחום הביתי. איש מאתנו לא יכול לדמיין את הבוס שלו יושב במשרד כשלפניו טלוויזיה במקום מסך של מחשב. רשת האינטרנט עתידה להתפצל לשלושה כיוונים עיקריים: הראשון, עליו הרחבתי את היריעה, ישתלב במסגרת הטלוויזיה בכבלים ויכוון בעיקר לתחום הביתי; השני, על הקמתו שוקדים בימים אלה בארה"ב בתמיכתו של אל גור סגן הנשיא ואשר נקרא "אינטרנט 2", מיועד לספק תקשורת מהירה לחוקרים ולמדענים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר; השלישי יתמקד בתחום העסקי ויציע מידע כלכלי איכותי וממוקד בתשלום או בתמורה לחשיפת הלקוח לפרסומות וכן ניתן יהיה להזמין דרכו מגוון מוצרים המיועדים לשימוש משרדי בעיקר.

שלוש מערכות האינטרנט הללו יספקו יכולת העברת נתונים גבוהה ותקשורת דו-כיוונית שתעשה שימוש נרחב בטכנולוגית הדחיפה, אולם רק הראשונה תשתלב עם המדיום הטלוויזיוני ומכאן שמבחינה חברתית-תרבותית יש לה את הפוטנציאל הגבוה ביותר להשפיע על האופן בו תיראה החברה שלנו בעתיד.



הערה
וויליאם גיבסון: סופר. נחשב לאדם שהמציא את מושג הסייבר-ספייס עוד לפני שהטכנולוגיה שאיפשרה את יצירתו היתה קיימת.

אלכסנדר גראהם בל: מורה לחרשים-אילמים, ממציא הטלפון. למידע נוסף ראה:
-http://www.gulker.com/gulker/preso/bell.html http://hillside.sowashco.k12.mn.us/95 96/lammers/inventor/benryanjeremy/inventor.html

http://alishaw.sscf.ucsb.edu/~sung/comm115/bell.html

http://www.pbs.org/wgbh/pages/amex/technology/telephone/mabell.html http://library.advanced.org/11531/Bel_gb.htm

http://www.students.uiuc.edu/~fjohnsto/agb.html http://invent.nforce.com/book/book-text/7.html

http://www.northpark.edu/acad/history/WebChron/Technology/AGBell.html


* הכותב הינו מנכ"ל בוקלי, מרצה ויועץ בתחום האינטרנט



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מאלכסנדר גראהם בל ועד לוויליאם גיבסון
מחבר: עילם, ליאור
תאריך: לא ידוע 1998 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם
הוצאה לאור: אריג'נט
הערות לפריט זה: הכותב הינו מנכ''ל בוקלי, מרצה ויועץ בתחום האינטרנט
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית