עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מחשבים ואינטרנט
אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם


תקציר
מידע על מקור בעיית האיטיות בגלישה לאתרים ישראליים וכיצד ניתן לפתור אותה.



מדוע האינטרנט בישראל איטי כל-כך?
מחבר: אבי וייס


בישראל, כמו בשאר העולם המערבי, רשת האינטרנט מהווה את סגמנט התקשורת המתפתח ביותר בשלוש השנים האחרונות, יחד עם סגמנט הטלפון הסלולרי. יחד עם זאת, ולמרות חדירתה העקבית של רשת האינטרנט לתחומים רבים בחיינו, עדיין רובנו סובלים מאיטיות גלישה מעצבנת - איטיות שלמרבה האירוניה הולכת ומחריפה עם הזמן, ועוד יותר מכך - איטיות המורגשת במיוחד כשאנו גולשים לאתרים ישראליים דווקא.
מה מקור הבעיה? האם ניתן לפתור אותה? ואם כן - כיצד?

משתמשי אינטרנט רבים מצויים כיום במצוקה של רוחב פס. בשעות השיא (מ-20:00 בערב עד 01:00 בלילה) קשה לעתים להשיג קו חיבור לרשת, וגם כשיש חיבור, הוא בדרך כלל איטי. המגזר העסקי מרגיש את בעיית רוחב הפס בשעות 10:00 עד 16:00 לערך, בכל ימות השבוע, למעט שבתות וחגים.

פתרונות רבים הוצעו, על-מנת להתגבר על בעיה זו. אחד מהם הוא זכרון ב"שרת" יעודי אצל הספק, המכונה Proxy, בו נשמרים העמודים הפופולריים ביותר, כך שמי שמבקש לגלוש אל אתר פופולרי, יקבל אותו במהירות רבה יחסית, משרת ה- Proxy ולא מהאתר האמיתי בארה"ב. פתרון אחר הוא יצירת אתרי ראי בארץ, שהם העתק מלא, נאמן ומקביל לאתרים בחו"ל. בעיקר טוב הדבר לאתרים המאפשרים הורדת תוכנות חופשיות או לאתרי תמיכה של יצרני ציוד מחשוב. גם כאן, המבקש את האתר בארה"ב יקבל אותו דרך השרת בארץ, בו מאוחסנת תמונת הראי של אתר האם. האבסורד בפתרונות אלו הוא שנכון לתחילת 1999, הגלישה בין אתרים בארץ איטית יותר, באופן משמעותי, מהגלישה בין האתרים המקבילים בחו"ל.

מקור הבעיה, בראש ובראשונה, בתשתית החיבורים בארץ, אולם לפני שנכנס לעובי הקורה של הבעיה, חשוב לציין כי מגבלה נוספת היא העובדה שהמשתמש הביתי מחובר לרשת באמצעות זוג חוטי הנחושת של בזק, המשמשים אותו גם לחיבור מכשיר הטלפון שלו למרכזייה של חברת הטלפונים. עובדה זו מטילה מגבלה חמורה על הקצב בו ניתן להעביר נתונים.

קיימות טכנולוגיות להעברה מהירה יותר של מידע - חלקן עכשוויות וחלקן עתידיות. טכנולוגיית ISDN מסייעת, כבר היום, בשיפור קצב העברת המידע באמצעות אותו זוג חוטים, וזאת על ידי כך שהיא מתבססת על העברת אות דיגיטלי, ולא על העברת אות אנלוגי. בשנים הקרובות תתאפשרנה טכנולוגיות נוספות, דוגמת סיבים אופטיים מהירים, מודמים בטכנולוגיית ADSL, כבלים קואקסיאלים של חברות הכבלים, אינטרנט סלולרי, שידורים אלחוטיים/לווייניים במסגרת הלולאה המקומית, והפתרון המתקדם שיגיע עם "אינטרנט 2" ופרוטוקול הרשת החדש IPv6. נכון להיום, לעומת זאת, רוב המשתמשים מתחברים לרשת בחיוג במודם אנלוגי רגיל, ולכן יש צורך לבחון כיצד להפיק מחיבור זה את המקסימום.


 

מהירות הגלישה בארה"ב


בבדיקות שנערכו ע"י חברת Inverse Network Technology נמצא כי הגלישה דרך ספקית האינטרנט AOL היא המהירה ביותר בארה"ב. יש לציין ש- AOL היא ספקית האינטרנט הגדולה בעולם, עם כ-15 מיליון מנויים, ולמרות המספר האדיר של מנוייה, מהירות הגלישה בה היא הטובה ביותר שנמדדה. המבדקים שנעשו כללו התקשרות במודם אנלוגי 33.6 קסל"ש, במחשב PC רגיל, דרך מערכת הטלפון הרגילה. המדידות נעשו 24 שעות ביממה, באלף נקודות חיוג ברחבי ארה"ב. במדידות הללו נמדדה הורדת דפים פופולריים כמו דפי Yahoo, CNN ועוד, דרך הספקים השונים. הזמן הממוצע שלקח לדף ממוצע לרדת למחשב, דרך AOL, נמצא 27.6 שניות. למקום השני הגיעה ספקית האינטרנט Bell South, עם 30.4 שניות, והממוצע המשוקלל של כלל הספקים שנבדקו היה 33.9 שניות.

מקור השיטה שהובילה את AOL להישג זה, בשתי טכניקות: Caching ו- Compression. AOL מספקת Proxy ענק עבור לקוחותיה, וכן מבצעת דחיסה מתמדת של כל הדפים המאוחסנים בזיכרון השרתים אצלה. נוסף לכך, החברה משפרת, באופן תמידי, את מערך החיבורים שלה, בתוך ארה"ב ומחוצה לה, מאפשרת גישה בחיוג מקומי ברוב שטח ארה"ב, ומספקת נתבים מהירים המחברים את כל נקודות הכניסה. חברות כמו Prodigy ו- US West נמצאו איטיות מהממוצע מבין החברות שנבדקו, והחברות CompuServe, Earthlink ו- Netcom נמצאו בתחתית הסולם. הנתונים הללו מהווים כלי החלטה מצויין בידי המשתמשים, באמצעות איזו חברה להתחבר לאינטרנט, ומהווים זרז לחברות שנמצאו איטיות, לשפר את ביצועיהן.



 

מהירות הגלישה בארץ


בישראל, לעומת זאת, הוסר מאתר "בזקנט" של בזק, כלי המדידה שהכינה חברת בזק בכדי להשוות בין העומסים והביצועים של ספקי האינטרנט השונים בארץ. הכלי הוצב באתר יום אחד בלבד, והוסר מייד, בהוראת משרד התקשורת, עקב לחץ של חברות האינטרנט על בזק ועל משרד התקשורת. לדעתי, אחת הסיבות המרכזיות להסרה זו היא, שבמדידה זו נמצא כי חברת האינטרנט המהירה בארץ, נכון למועד הבדיקה, היא גזרנט - חברה קטנטונת מקיבוץ גזר, המשרתת כמות קטנה מאוד של מנויים, ועקב כך המהירות שמקבלים הגולשים דרכה, ברשת האינטרנט, טובה יותר מזו של ספקיות האינטרנט הגדולות.

מהירות הגלישה שמאפשרות ספקיות האינטרנט הגדולות, תלויה מאד בכמות הגולשים בפרק זמן מסויים. על כמות גולשים זו "להתחלק" ברוחב הפס של הספק, בתוך ישראל ובקישור לארה"ב. זו גם אחת הסיבות שספקי האינטרנט מפתחים שערים (Portals), שמטרתם לפתות את המשתמשים להשאר באתרי הבית שלהם, ולהשתמש בשרותים אותם הם מציעים, ולא לגלוש לרשת העולמית, או לקבל את האתר המבוקש מהזכרון הפנימי שברשת של הספק. כאשר כמות המנויים של ספק מסויים קטנה מאוד, ולאותו ספק יש קישור סביר לארה"ב, משתמשי אותו ספק יקבלו מהירות גלישה גבוהה. יחד עם זאת, ברור שנתונים אלו הם בערבון מוגבל, כי ברגע שתגדל כמות המנויים של חברת גזרנט, המהירות שהם יקבלו תרד, וייתכן בהחלט שחברה קטנה אחרת תספק שרותי גלישה מהירים יותר.

במשפט אחד, ניתן לומר כי ספקי האינטרנט הגדולים בארץ עושים מאמצים כנים לספק מהירות גלישה טובה ללקוחותיהם, אך אין בארץ כלי השוואה ברור בין הספקים השונים, ונדמה כי אין זה אינטרס שלהם לאפשר קיומו של כלי כזה.



 

מקור הבעיות, והצעות לפתרונן


את בעיית האיטיות של האינטרנט בישראל, ניתן לחלק לשבעה קטעים שונים. בין הקטעים הללו קיים קשר הדוק, אך נדרשים פתרונות שונים בכל קטע. נדון כעת בכל קטע בנפרד:

הלולאה המקומית - Local Loop
זהו הקטע שבין המחשב שלכם, הממוקם בבית או בעסק, לבין מרכזיית בזק הקרובה. זהו גם הקטע עליו יש לכם את מירב השליטה, בבואכם לפתור את בעיית איטיות הגלישה.
הפתרון המומלץ כאן הוא מעבר מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי. למשתמש הביתי, הפתרון עליו אני ממליץ הוא טכנולוגיית ISDN, עליה הרחבתי בעבר. למשתמש הכבד ולעסק הבינוני ומעלה, מוצעים מספר פתרונות. האחד הוא חיבור נל"ן (נקודה לנקודה) של "ספרנת", הניתן להזמנה בקצבים שבין 2,400 סל"ש (סיביות לשניה) ועד 1E (כ-2 מגה סל"ש). פתרון נוסף הוא חיבור Frame Relay (הקרוי CIR - Committed Information Rate), עם רוחב פס מובטח של 32, 64 או 128 קילו סל"ש (בהגדרה של CIR=32, CIR=64, או CIR=128 בהתאמה), או לא מובטח (בהגדרה של CIR=0), שמחירו נמוך יותר.

שיפור של 20% עד 50% במהירות החיבור והתעבורה באינטרנט, במיוחד בשימוש במודמים האנלוגיים, ניתן גם להשיג בשימוש בתכונה הקרויה MTU - Maximum Transfer Unit. המידע שעובר מהמחשב שלכם לאינטרנט ובחזרה, נשלח במנות מידע בעלות אורך שאין למשתמש שליטה עליו. בחלונות 95 קבעה מיקרוסופט שאורך מנת המידע הבסיסית, הנשלחת מהמחשב המתקשר, תהיה 1,500 בתים (כל בית הוא 8 סיביות). הבעיה היא שהנתבים באינטרנט תוכננו לטפל במנות מידע קצרות הרבה יותר. התוצאה - מנות המידע הארוכות נדחות ע"י הנתב הראשון אליו הגיעו, והמחשב השולח צריך לפצל את מנות המידע, ולשלוח אותן הלוך ושוב, עד שיעברו כולן ליעדן. ההפסד במהירות התעבורה הוא ניכר. בחלונות 98 וגם בחלונות NT מגרסה 4.0, קבעה מיקרוסופט, כברירת מחדל, את אורך מנת המידע ל-576 בתים. זהו שיפור ניכר לעומת ברירת המחדל הקודמת, ולמעשה מומלץ לעבור לעבוד עם גירסאות תוכנה אלו.

כיוון שסביר כי רובכם עובדים עדיין עם חלונות 95, הבעיה העומדת בפניכם היא, כיצד תוכלו לדעת מה אורך מנת המידע האופטימלית שנתבי ספק האינטרנט שלכם יכולים לקבל? הפתרון הוא כדלקמן: בעת שאתם מחוברים פיזית לספק האינטרנט, מיד עם תחילת הגלישה, פתחו חלון DOS והקלידו בו את הפקודה הבאה: PING -F -L xxx www.yourprovider.com (xxx הוא אורך מנת המידע המשודרת, כשמתחילים באורך של 576, ו- www.yourprovider.com הוא שם ספק האינטרנט). בסיום הפקודה לחצו על מקש Enter. אם קיבלתם תשובה: "Packet need to be fragmented but DF set", פירוש הדבר שיש שגיאה באורך מנת המידע, והיא לא עברה את הנתב. יש לשדר את הפקודה שוב, ולהוריד את אורך המנה בכל שידור חוזר של הפקודה הזו, עד שמקבלים PING חוקי, ללא הודעת שגיאה מהנתב של ספק האינטרנט. אם מצאתם, למשל, שאורך המנה שעברה בלי שגיאה היה 520, אזי רק בפקודה הבאה ניתן יהיה להעביר את מנת המידע בנתב, למשל: Ping -f -l 520 www.inter.net.il. זהו שיפור משמעותי לעומת ברירת המחדל של 576, שהציבה מיקרוסופט בחלונות 98.

השאלה הנשאלת כעת היא, כיצד משנים את ערך ה- MTU בחלונות 98, 95, או NT, ל-520 במקום 576? קיים שפע של תוכנות הבאות לבצע בדיוק משימה זו. ניתן למצוא אותן, באופן חופשי, באתרי הורדות דוגמת Tucows. התוכנות הפופולריות לצורך העניין הן EeasyMTU, TuneDUN, MTUSpeed PRO, והחביבה ביותר על משתמשי האינטרנט היא TweakDUN.
השתמשו באחת התוכנות אלו על מנת לשנות את ערך ה- MTU לערך שנמצא בבדיקה, סגרו את החיבור לאינטרנט, ואתחלו את חלונות. מרגע זה, על פי התאוריה, מנות המידע יעברו ליעדם, דרך נתבי האינטרנט, ללא מעצורים, ואתם תרוויחו מהירות, ללא כל מאמץ.

חיבור ספק האינטרנט לרשת הבזק
בקטע זה, הפתרונות לבעיה תלויים לא בכם, המשתמשים, אלא בקשר בין בזק לספק האינטרנט. כאן יש פתרונות מספר, ביניהם "ספרנת" ו- Frame Relay שנזכרו בסעיף הקודם, וחיבורים אחרים של בזק, עם יתרונות וחסרונות לכאן או לכאן.

פתרון טוב לבעיית המהירות, בקטע זה, קרוי PRA. זהו חיבור ISDN בן 30 ערוצים, ברוחב 1E, הפועל על זוג חוטי הנחושת הרגילים של בזק. הוא מהיר, יציב ובטוח, ולא עובר דרך ציוד התיווך הרגיל של בזק. היתרונות בנתבי PRA, המכונים גם PRI מתקדמים, טמונים בכך שהם יכולים לקבל קריאות של מודמים רגילים, מודמים K56, מודמי ISDN וחיבורי נל"ן. חיבורי PRI הם גם תנאי הכרחי למתן שרות למודמי K56 בתקן החדש V.90. הם מאפשרים ניתוב שיחות וזיהוי השיחה הנכנסת, בין אם היא אנלוגית רגילה, אנלוגית K56 או ISDN, ותמיכה באיחוד ערוצים להשגת מהירות משופרת בפרוטוקולים Bonding ו- MLPPP.

אתר ספק האינטרנט
כלל הברזל כאן ברור מאד - ככל שמחשבי ספק האינטרנט גדולים יותר, חדשים יותר, מהירים יותר, בעלי Proxy יותר גדול, ובעלי דיסקים יותר גדולים, כך נקבל יותר מהירות. חד וחלק.

חיבור ספק האינטרנט לצומת האינטרנט הישראלי IIX
כשאתם משוטטים בין אתרים ישראליים ו/או שולחים/מקבלים דואר אלקטרוני בישראל, הנתון המעניין אתכם הוא רוחב החיבור של ספק האינטרנט לצומת האינטרנט הישראלי - IIX, וסוג החיבור שלו. רשת IIX (Israeli Internet eXchange) מופעלת באחריות איגוד האינטרנט הישראלי. IIX הוא למעשה מחשב נתב (Router) מתוצרת סיסקו, הנמצא פיזית במשרדי חברת Netcom בפתח-תקווה. ספק אינטרנט הרוצה להתחבר לרשת, מקבל מבזק חיבור, לפי בחירתו (בדרך כלל Leased line, מסוג ספרנת, או Frame Relay). מכאן שאם אתם מבקשים לגלוש לאתר ישראלי ומרגישים שזמני התגובה איטיים, הסיבה לכך ברורה - הצומת סתומה לאותו כיוון, עקב רוחב הפס שספק האינטרנט שלכם רכש לאותו כיוון, מהצומת.

בהקשר זה - לאחרונה הרחיבה חברת "אינטרנט זהב" את החיבור שלה ל- IIX, מ-2 ל-4 מגה סל"ש. החיבור החדש הוא מסוג MLPPP, דהיינו, הנתבים בין שני קצוות החיבור מווסתים את התעבורה בין שני הקווים באופן דינמי, לפי העומס. חברת נטוויז'ן הגדילה אף היא את החיבור שלה ל-4 מגה סל"ש, אך ללא ויסות העומס בין הקווים. יחד עם זאת, רוב משתמשי האינטרנט שאינם מחוברים דרך נטוויז'ן, עדיין סובלים מאיטיות ואבדן מידע רב, בהעברת מידע וקבלתו דרך צומת IIX לנטוויז'ן. בבעיה זו נגענו בשני הגליונות הקודמים ולא נרחיב אודותיה כעת.

רוחב החיבור בין אתרי ספק האינטרנט עצמו
חשיבות רבה נודעת לרוחב החיבור בין נקודות החיבור של הלקוח, הקרויות POP (מספרי הטלפון המקומיים, אליהם אתם מחייגים על מנת להתקשר עם ספק האינטרנט שלכם) לבין מרכז השרות והמחשבים של ספק האינטרנט. ככל שרוחב חיבור זה יותר גדול, כך תקבלו ביצועים יותר טובים. כיום מציעה בזק, לספקי האינטרנט, לחבר את נקודות ה- POP שלהם, דרך רשת ATM, שהיא הרשת המהירה ביותר הקיימת בארץ.

חיבור ספק האינטרנט לרשת האינטרנט העולמית
כאן יש לשים לב לשלושה גורמים עיקריים:
א. רוחב החיבור לרשת האינטרנט (הקרויה Back-Bone) - ככל שהחיבור רחב יותר, כך נקבל יותר מהירות. בהקשר זה חשוב לציין כי פרט לרוחב החיבור, יש חשיבות מכרעת לסוג החיבורים ולכמות המשתמשים.

ב. למי מקושרים. יש ספקים המקושרים לאירופה ויש המחוברים ישירות לארה"ב. בארצות הברית יש עשרות ספקי חיבור לרשת האינטרנט, ולא כולם בעלי אותו רוחב סרט.

ג. שיטת החיבור. כאן יש שתי אפשרויות. האחת - חיבור קרקעי, המבוצע בסיבים אופטיים דרך הים, מישראל עד לאירופה ומשם לארה"ב. השניה - חיבור לווייני, דרך רשת לוויינים, מישראל לארה"ב. החיבור בסיבים האופטיים מעט יותר מהיר, אך גם יותר יקר לספק האינטרנט.

חיבור ספק האינטרנט בארה"ב אל הרשת (Back-Bone)
בארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, זוכים התושבים למגוון עצום של אפשרויות חיבור. לדוגמה, אחד מספקי האינטרנט הגדולים בארה"ב, הוא UUNet. לחברה יש רשת המושתתת על סיבים אופטיים, הרצים במרחבי ארה"ב ברוחב סרט של OC-12 (622 מגה סל"ש שצפויים להתרחב בקרוב ל-2 ג'יגה סל"ש). הרשת מכילה נתבים הפועלים בשיטה החדשה של IP Switching. בצינור מידע ענק שכזה, מהירות העברת המידע אינה גורם אודותיו צריך לדאוג.



 

לסיכום


רשת האינטרנט מהווה את סגמנט התקשורת המתפתח ביותר בעולם בשלוש השנים האחרונות, יחד עם סגמנט הטלפון הסלולרי. הצפי הוא שהתפתחות זו תמשך בקצב מואץ. איטיות השימוש ברשת הקיימת, מובילה לחיפוש פתרונות להאצת הביצועים באינטרנט, הן בצד הלקוח והן בצד ספק האינטרנט ורשת האינטרנט העולמית.

בראייה קדימה - למרות המספר הגדול יחסית של ספקי אינטרנט בישראל, מי שישרוד בשנים הקרובות יהיו ספקים היכולים להבטיח טיב שרות ואיכות קשר מוכחת על פני זמן, יחד עם מחירים אטרקטיביים. טיב השרות יכלול רוחב פס, יציבות, בטיחות, ושרותי ערך מוסף.

העתיד טמון, לדעתי, בקביעת רמות שרות שונות, ע"י ספקי האינטרנט. הללו יעברו ממודל תמחור הקישור לאינטרנט, המבוסס על Flat Rate, למודל של תשלום לפי רוחב הפס ואיכות הקשר. במילים אחרות - אין סיבה שמי שעושה שימוש ברשת לצרכי דואר אלקטרוני בלבד, ומי שמקיים ועידות וידאו באינטרנט, ישלמו אותו סכום כסף עבור אותה שעת שימוש ברשת. הראשון יכול "להסתפק" באינטרנט איטי וזול יחסית, והשני זקוק לאינטרנט מהיר, אמין, אך גם יקר יותר.

על כן, יש צורך לפתח בארץ כלים להשוואת ביצועים בין ספקי האינטרנט - ראשית, כדי לעודד אותם לשפר את ביצועיהם ולספק שרות מהיר, רחב ויציב, ושנית, על מנת לאפשר את מודל התמחור לפי איכות השרות - בדיוק כפי שנהוג במוצרי ושרותי צריכה רבים אחרים.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מדוע האינטרנט בישראל איטי כל-כך?
מחבר: וייס, אבי
תאריך: לא ידוע 1999 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: אינטרנט עכשיו : מגאזין לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם
הוצאה לאור: אריג'נט
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית