הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה
מקסם


תקציר
מהותו של החינוך הממלכתי דתי במדינת ישראל.



הציונות הדתית והחינוך הממלכתי-דתי- לאן?
מחבר: ד"ר עמי זאבי


מאה שנה של הליכה בדרך האמצע, של ניסיון להיות ראש גשר בין דתיים לחילוניים, לא הביאונו עדיין אל המנוחה והנחלה. אנו הציונים הדתיים, הרואים עצמנו מחויבים ככל יהודי אחר לתרום חלקנו לבניינה של ארץ-ישראל אז ומדינת ישראל כיום, היינו ונשארנו המותקפים והמושמצים על-ידי שני הצדדים: חרדי וחילוני כאחד. שהרי מציאות זו של ניסיון הליכה בדרך האמצע, של הרצון להתקרב ולמצוא את המשותף והשווה, קשה להסבר שבעתיים מן הדרך הקיצונית הברורה והחד-משמעית.

דרך חדשה ומיוחדת זו בעולמה של יהדות מתחדשת הצריכה כלים כדי להנחיל עקרונותיה וערכיה לדורות הבאים.

לכן כבר בראשית דרכה החליטה התנועה הציונית הדתית להקים לה זרם חינוך משלה, הלוא הוא זרם המזרחי, כדי שתפיסתה הדתית המחדשת המיוחדת, ששורשיה בהלכה אולם מותאמת למציאות המתחדשת - תונחל לדורות הבאים ולכל מי שמאמין בדרכה או חפץ להצטרף אליה. כך תוכל אידיאולוגיה דתית-ציונית חדשה זו לבסס את השקפת המתחנכים והמצטרפים בנכונותה הדתית והלאומית על בסיס התורה וההלכה, ותאפשר להם לעמוד כנגד כל המתריסים מימין ומשמאל.

הגשמת החינוך הציוני, שבאה לידי ביטוי בהקמת המדינה, הביאה מאוחר יותר לביטול הזרמים בחינוך, ביניהם גם זרם המזרחי, ולהקמת חוק החינוך הממלכתי בשנת תשי"ג (1953).

את מקומו של זרם המזרחי תפס החינוך הממלכתי דתי, שלגביו נאמר בדברי החוק: "חוק חינוך ממלכתי דתי פירושו חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכניות לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם".

במילים אחרות, בא כאן לידי ביטוי השוויון המלא בין החינוך הממלכתי לממלכתי-דתי בכל הקשור לממלכתיותו, להוציא הנושא המהותי הדתי המיוחד לו.

והסבירו זאת יפה ראשי האגף לחינוך דתי בחוברת שהוציאו בתשמ"ט תחת הכותרת "קווים מנחים לחינוך הממ"ד" באומרם: יסודו של החינוך הממ"ד בהכרעתו של הציבור הדתי לאומי להצטרף למסגרת ממלכתית משותפת לכל הציבור במדינת ישראל. הכרעה זו נבעה מתוך רצון לקיום חיים יהודיים ממלכתיים ומתוך שאיפה לחיזוק המדינה היהודית.

כך נסגר המעגל! וכך קבע החינוך הממלכתי-דתי את מטרותיו על בסיס רצונו של הציבור הדתי-ציוני להצטרף למסגרת ממלכתית משותפת ולשאיפה לחיזוק המדינה היהודית, כפי שקבע זרם המזרחי בשעתו, כשקרא להכשרת הילדים להיות בוני המולדת העברית בשיתוף פעולה עם שאר חלקי האומה.

זהו, אפוא, המסד והטפחות של החינוך הדתי ציוני מאז ועד עתה. חינוכו של האזרח הדתי כחבר מלא ותורם לחברה הישראלית ולמדינת ישראל בכל שטח משטחי פעילותה.

אם אכן נדע להתגאות בדרכנו זו, להבליט את חשיבותה, ולא לנסות לפזול ימינה או שמאלה כדי לרצות כביכול קיצוניים כאלה או אחרים, אין ספק שדרכנו תצלח בידינו. עלינו לחזור ולשנן באוזני עצמנו ובאוזני תלמידינו, שלנו תפקיד מיוחד במערך הזה של חילוניים ודתיים במדינת ישראל, כפי שקבע הרב קוק באומרו ש"דרכנו היא תמיד נוחה ומתונה וכך יפה לנו עפ"י ערכנו" (אגרות הראי"ה כרך ג' עמ' קע"ב).

עלינו להדגיש שאין אנו באים להתחרות עם אף לא אחד, ואיננו רוצים לתפוס מקומו של איש, אך בשעה שמדובר ביום מדינה יהודית עצמאית בארץ-ישראל, רק דרכנו שלנו היא זו המאפשרת השתלבות ותרומה וחיים יחדיו.

אל ננסה, אפוא, להתחרות עם אחרים ולחקותם! נהיה אנו עצמנו! נאמנים לעקרונותינו נחנך את תלמידינו כציונים דתיים עם גאוות יחידה, ולא עם רגשי נחיתות כנגד אלה "הממיתים עצמם באוהלה של תורה". כי אנו הרי אימצנו לנו דרך אחרת, דרך של "תורה עם דרך ארץ" הנשענת על בסיס הלכתי טוב בש"ס ובפוסקים, כפי שהגוה מחולליה של התנועה הציונית הדתית וכפי שפורט לעיל.

זוהי הדרך הנוחה והמתונה היאה לנו על-פי ערכינו, כפי שקבע הרב קוק.

ההססנות, הפזילה, הרצון לחקות ולהידמות לאחר ולא להיות אתה עצמך, מביאים לחוסר הביטחון ולאבדן הדרך.


* ד"ר עמי זאבי - מנכ"ל רשת אמי"ת

ביבליוגרפיה:
כותר: הציונות הדתית והחינוך הממלכתי-דתי- לאן?
מחבר: זאבי, עמי (ד"ר)
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. ד''ר עמי זאבי - מנכ''ל רשת אמי''ת.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית