הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקראעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
האם תמיד שֶׁבַע משמעו שֶׁבַע או שלעתים משמעותו אחרת? על כך בפינתנו.



על שֶׁבַע שאינו שֶׁבַע
מחבר: ירעם נתניהו


"וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, כח).

הצירוף "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" מופיע כמה פעמים בפרשת בחוקותי.

יש פרשנים שהבינו שֶׁבַע כפשוטו, כמספר מדויק, כגון רש"י (כו, יח):

"שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם – שבע פורעניות על שבע העבירות האמורות למעלה".

וכן בהמשך (כו, כא):

"שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם – שבע פורענויות אחרים במספר שבע כחטאותיכם".

ולעומת זאת, יש פרשנים שהבינו ששבע לאו דווקא שבע אלא מספר גוזמה, כלומר לשון הגזמה וריבוי.

אבן עזרא מפרש (כו, יח):

"שֶׁבַע – בעבור היותו חשבון שלם נאמר על לשון רבים. וכן 'כִּי שֶׁבַע יפול צדיק וקם' (משלי כד, טז), 'עד עקרה ילדה שִׁבעָה' (ש"א ב, ה)".

כלומר, מפני ששבע אינו פָּרִיק (מספר ראשוני) הריהו מייצג ריבוי, ולאו דווקא שבע ממש. והביטוי שלנו "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" עניינו פי כמה וכמה, ושבע הוא לשון הפלגה לציון שפע, כעולה גם מן הפסוקים שהביא אבן עזרא. הפסוק השני שהוא מביא, "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", מחזק מאוד את דעתו, שכן שבעה מקבילה לרבת בנים.

שֶבע כמִספר גוזמה משמש עוד במקרא, כגון "כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" (בראשית ד, כד), וברור ששבעים ושבעה הוא גוזמה דגוזמה. הוא הדין בשאר שבעתיים שבמקרא (כגון ישעיה ל, כו; תהילים עט, יב). כיוצא בזה "וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד" (ישעיה ד, א) – נשים רבות; "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ" (דברים כח, ז) – דרכים רבות.

בפינה הבאה – על עשר שאינו עשר.

(מבוסס על מאמר של ד"ר ניסן נצר)



אל האסופה שנת העברית - מקרא3

אל האסופה שנת העברית - מתמטיקה3

ביבליוגרפיה:
כותר: על שֶׁבַע שאינו שֶׁבַע
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית