הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
עַם, מחנה, רוח, אש, יונה – אלו שמות ממין זכר או נקבה? כאן נדגים כיצד באותו פסוק ממש (!) באה גם צורת זכר וגם צורת נקבה לאותו השֵם.



סיפורי עמים – חלק ד
מחבר: ירעם נתניהו


העם מצביע בקלפי או העם מצביעה בקלפי? העם בוחר את המפלגה או העם בוחרת את המפלגה?

רד"ק (ספר השורשים) מעיר כי על פי רוב עַם בא בלשון זכר, כגון וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ (שמות א, ט), ולפעמים בלשון נקבה, כגון וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח (שופטים יח, ז). וכן מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת; הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִת מֵאֲנוּ לָשׁוּב (ירמיהו ח, ה) – גם כאן עַם לשון נקבה.

שימו לב שבפסוק האחרון שציטטנו באה באותו פסוק צורת הנקבה (שׁוֹבְבָה) וצורת הזכר (הַזֶּה) לאותו שֵׁם (הָעָם).

עוד דוגמות לצורת זכר ונקבה לאותו שֵם באותו פסוק (יצוין כי בחלק מהדוגמות יש פרשנים המסבירים בדרך שונה את הַשוֹנִי הדקדוקי):

מחנה

וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָ (בראשית לב, ט).

רוח

וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְ-הוָה וְהִנֵּה יְ-הוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְ-הוָה לֹא בָרוּחַ יְ-הוָה, וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְ-הוָה (מלכים א יט, יא).

יונה

וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יא).

אש

כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ (איוב כ, כו).

בימינו משתמשים בעם בלשון זכר – העם מצביע בקלפי, העם בוחר את המפלגה, וכך גם במחנה; ומנגד ברוח, באש וביונה משתמשים בעיקר בלשון נקבה.

לארכיון



אל האסופה שנת העברית - מקרא3

אל האסופה שנת העברית - אזרחות3

ביבליוגרפיה:
כותר: סיפורי עמים – חלק ד
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית