דריכה במקום

ראשי התיבות מוכרים לנו כבר בתקופת לשון חז"ל, והמפורסם שבהם מופיע בהגדה שלך פסח: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"כ עד"ש באח"ב" – כלומר רבי יהודה קיצר את עשר המכות לראשי תיבות.

ראשי התיבות שימשו כדי להקל על הזיכרון (כמו בדוגמה לעיל) וכן כדי לחסוך מקום כתיבה. הרי בעבר היו כותבי על קלף ובדיו, והחומרים היו יקרים. כדי לחסוך כתבו בקיצורים ובראשי תיבות.

היום משתדלים שלא לכתוב בראשי תיבות, אבל ראשי התיבות עדיין בשימוש. כאן ניגע בחלק מראשי תיבות המציינות שמות של ערים, כפרים, קיבוצים, מושבים ומקומות.

קריית אתא

בכפר עטה הוקם בית חרושת להכנת אריגים שנשא את השם את"א – אריגים תוצרת ארצנו. בית החרושת היה מקור התעסוקה העיקרי של המקום, ולכן מכוח ההרגל החלו מכנים את המקום בשם כפר אתא. לימים כפר אתא אוחד עם המועצה המקומית הסמוכה, והיישוב המאוחד נקרא קריית אתא. היום קריית אתא היא עיר ואם בישראל.

ארגמן

מושב ארגמן שבבקעה נקרא בראשי תיבות על שם אלוף משנה אריק רגב ורב סרן גדי מַנֵלָה – שני קציני צה"ל שנפלו לא הרחק משם במרדף אחר מחבלים.

בני רא"ם

המושב בני רא"ם הוא מושב דתי הממוקם בשפלה, בסמוך לצומת ראם (מַסְמִיֶּה), והשם רא"ם מורכב מראשי תיבות של הרב אברהם מרדכי אַלְתֶּר, המכונה הרבי מִגוּר. מייסדי בני רא"ם היו מֵחסידי גוּר.

ברקאי

קיבוץ ברקאי יושב בפתחו של נחל עירון (ואדי עארה), ושמו ניתן לו בשל שתי סיבות: ראשי תיבות של גרעין המייסדים של הקיבוץ - "בני עבודה, רומניה, קיבוץ, ארץ ישראל", וכן על שם כינויו של כוכב השחר (במִשנָה ברקאי = כוכב השחר), לציון האור שזרח (הקמת מדינת ישראל) מחשכת האימה של מלחמת העולם השנייה.

גבעת ח"ן

המושב גבעת חן, הממוקם באזור השרון, נקרא על שם חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי.

כפר אז"ר

המושב כפר אז"ר ממוקם בדרום השרון ונקרא על שמו של אחד מראשי "חובבי ציון" – הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, שחגג יום הולדת 80 כשנוסד היישוב.

כפר ביל"ו

שם המושב הממוקם ליד רחובות ניתן לכבוד 50 שנה לעליית הביל"ויים – האגודה הציונית מימי העלייה הראשונה. שמה של תנועת ביל"ו – ארגון הנוער היהודי – מורכב מראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו, ב, ה).