עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מחשבים ואינטרנטעמוד הבית > מדעי החברה > עתידנות


תקציר
מהפיכת המידע והתפתחויות המסחררות בתחום המחשבים וההיי-טק, דורשות ממכוני ההכשרה המקצועית להיערך להוראת מקצועות חדשים ואחרים שעדיין לא קיימים בפועל. על כישורים בחברה הפוסט-מודרנית.



מקצועות וכישורי העתיד
מחבר: אריה חשביה



 

מבוא


בשלהי המאה ה- 19 צפה מחקר אקדמי שנעשה בבריטניה, שבעיית העתיד בלונדון תהיה סילוק גללי הסוסים ששימשו את התחבורה בבירת בריטניה. העתידנים של הימים ההם לא צפו שהרכב הממונע יסלק את הסוסים מן הרחובות, וכי שוב לא תהיה בעיה של גללים.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 המליצו מכונים להכוונה מקצועית ללמוד את מקצוע הנקבנות, שנעשה מבוקש מאוד עם התפתחות עיבוד הנתונים האוטומטי (הממוחשב). היום אין מכונות הקוראות כרטיסים, וכשמראים אותם לצעירים שנולדו לעידן ההיי-טק, הם אינם יודעים למה שימשו הכרטיסים הללו.

מה יהיו אפוא המקצועות והכישורים שיידרשו בראשית המילניום הבא? קשה מאוד לחזות אותם בתקופה שבה ההתפתחויות בעולם ההיי-טק צצות חדשות לבקרים. אף על פי כן, יש עתידנים שמוכנים לצייר את תמונת המחר. אחד הבולטים בהם בישראל הוא ד"ר אשר עידן, איש האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר אילן, המתמחה בשיטות למידה וארגון חדשניות בעידן האינטרנט.


 

מחקלאות למידע


ד"ר עידן מציג היסטוריה קצרה של החברה האנושית מתקופת החקלאות של אבות אבותינו עד לתקופת האינטרנט שבה אנו חיים: בתקופה החקלאית התבססה הכלכלה על אדמה (כנכס) ועל שרירים (כמקור אנרגיה). המהפכה התעשייתית השעינה את הכלכלה על מכונות ועל פחם ונפט כמקורות אנרגיה. במהפכת המידע הדיגיטלית המתחוללת בעידן האינטרנט, הנכס הוא הידע ומקור האנרגיה הוא הדיגיטליה.

"את המהפכה החדשה חזה אלווין טופלר ב-1980 בספרו 'הלם העתיד'", אומר ד"ר עידן. "למרבה הצער, מעטים מקברניטי העולם נתנו דעתם לתחזיותיו והם עדיין חיים ומנהלים את מדינותיהם, ברוח המהפכה התעשייתית שאבד עליה הכלח".

לדוגמה, כלכלני העבר למדו, ועדיין מאמינים, שצמיחה מהירה במשק מאיצה את האינפלציה וכי התועלת השולית פוחתת והולכת בכלכלה. בעולם האינטרנט, צמיחה מהירה מורידה את האינפלציה, והתועלת השולית עולה. "זאת יודעים קלינטון וגור בארה"ב, וכמוהם גם בלייר בבריטניה, המדברים בשפת מהפכת המידע הדיגיטלית. לכן ההכנסה לנפש בארה"ב היא 30 אלף דולר לשנה, לעומת 15 אלף דולר לשנה בישראל", אומר ד"ר עידן. כבר היום תופס ההיי-טק חלק גדול יותר בתל"ג האמריקאי משאר הענפים האחרים במשק.

במהפכה התעשייתית עבדו מעטים בלבד ב"תעשיית המידע". ב- 1980 כבר עלה מספרם על מספר העובדים בתעשיה בארה"ב, וחלקם של "עובדי המידע" מאפיל היום על כל המגזרים האחרים.


 

עובדי המידע


עובדי המידע, שהם "מלח האדמה" בעידן המהפכה הדיגיטלית, הם אנשים שאינם עובדים לכאורה במושגי העבר. הם לא מפעילים שרירים ורובם ממעטים להתרחק משולחן העבודה ומהמחשב שלהם. "אפשר לחשוב שהם עוסקים ב'עסקי אוויר' - לופט געשעפטען", אומר דב ינאי, מנכ"ל קבוצת אדם המתמחה בהכשרה ובהכוון מקצועי וראש אי.ל.ד - האגודה הישראלית לחקר העתיד. "כשאני עובד בבית, יושב מול המחשב שלי, משחק עם העכבר או בוהה בצג וחושב, וילדי מבקשים שאקח אותם לטיול, הם לא מבינים אותי כשאני אומר שאני עסוק, שאני עובד".
באילו עיסוקים מדובר? מדובר כאן במגוון רב של עיסוקים. אנחנו מדברים על תקשורת (לא טלפוניה ורשתות מחשב, כי אם עיתונות, וידיאו, קולנוע, רדיו וטלוויזיה). אנחנו מדברים גם על תכנות (יצירה וייצור של תוכנות מחשב). מחקר ופיתוח בתחומים שונים, עיצוב (גרפיקה), בידור (כולל קולנוע: חמשת להיטי הקולנוע המובילים כיום הם מוצרים של אנימציה ממוחשבת), שירותי תקשורת (ספקי אינטרנט, מו"לים), ואנחנו כמובן מדברים גם על שירותים פיננסיים (ממזגי חברות, משקיעים, קרנות הון סיכון וכיו"ב).

"יש המכנים את הצלחות ההיי-טק והאינטרנט של היום - כלכלת בועה. האומרים זאת זוכרים עדיין את מה שלימדו אותם בכלכלה התעשייתית. הם יוכלו להבין את המתרחש היום לנגד עינינו רק אם ישכחו את מה שלמדו באוניברסיטה וילמדו את העולם החדש", אומר ד"ר עידן. "כלכלני העבר דומים לעגלונים שמנסים להבין חלליות. עסקים כמו חנות הספרים הווירטואלית אמזון אינם בועות אלא סנוניות המבשרות את האביב. או, כפי שאומר מנכ"ל יבמ: 'אלה הם הגרגרים המבשרים את הסערה"'.


 

מיומנויות המחר


אם תחומי העבודה בעידן מהפכת המידע הדיגיטלית הם אמנם אלה שצוינו לעיל, מה הן המיומנויות שיידרשו כדי להצליח בהם? ד"ר עידן מצביע על שמונה תחומים עיקריים - מהם ארבעה שדורשים "לדעת" וארבעה שדורשים "להיות":


  1. לדעת ללמוד - "לשכוח את מה שלמדת וללמוד מחדש תוך התאמה מתמדת לחדש. להיות זיקית".

  2. לדעת לעבוד בצוות - "כיום דרושה הפריה הדדית. הגאון המתבודד במגדל השן, או בעליית הגג, שוב אינו מתאים לזמננו".

  3. לדעת לחשוב - "חשיבה אנליטית, מערכתית, הרואה גם את העצים וגם את היער. חשיבה ביקורתית, יצירתית, כשהכל נתון לביקורת".

  4. לדעת להתבטא - "בעל פה, בכתב ובאינטרנט – הבעה דיגיטלית".

  5. להיות דיגיטלי - "אקטיבי, תוך הידברות עם המחשב, לא פסיבי כמו בימי הקריאה בספר".

  6. להיות עתידני - "להסתכל כל הזמן קדימה ולא לעמוד אף רגע במקום".

  7. להיות יזם - "לא להישען על איגוד מקצועי...".

  8. להיות מולטי-X - "הכל נעשה 'רב' - רב תחומי, רב תרבותי, רב לאומי, מולטימדיה (טקסט, תמונה, קול)".


במהפכת הידע הדיגיטלי יתנסה האדם גם ברב קריירה. הרובוט החד כיווני, שצ'רלי צ'פלין היטיב להציגו
ב"זמנים מודרניים", יחלוף מן העולם: אדם בעל קריירה אחת כל ימי חייו - קריירה הבנויה על שני ברגים ומברג ליד פס ייצור תעשייתי.


 

חברה פוסט מודרנית


כדי להצליח במהפכת המידע הדיגיטלית חייב אדם להתאים את עצמו לתרבות פוסט מודרנית - תרבות שאין בה ספרים, מוזיאונים, וכמעט כל דבר-תרבות אחר אינו כפי שהיה בעבר, מסכם ד"ר עידן. הספריות יהיו למוצגים מוזיאוניים כהמשך ישיר להתפתחות שקדמה לדפוס של גוטנברג: לפני גוטנברג, היו בכל אירופה 30 אלף ספרים, שהועתקו בעמל בידי נזירים (זוכרים את "בשם הוורד" של אומברטו אקו?). בדור שלאחר גוטנברג כבר היו יותר מתשעה מיליון ספרים באירופה, ומספר יודעי קרוא וכתוב גדל והלך במהירות. היום מהווה האינטרנט את הספריה הגדולה ביותר בעולם, והיא אינה תופסת נפח בבית הפרטי, בבית הספר או במשרד.

אפילו האלף-בית יהיה נחלת העבר. את מקום האותיות ימלאו הדיבור הרהוט יותר והשימוש בסמלים - Icons - שכן "תמונה שווה אלף מילים".

בעידן מהפכת המידע הדיגיטלי, ילד עם אינטרנט שווה ילד עם 100 ספרים, כשם שאיש עם טרקטור שווה איש עם 100 סוסים.

החברה הפוסט מודרנית חיה בכפר גלובלי שבו מאות בקתות. לא עוד חברה המורכבת ממשפחות, כמו בתקופה החקלאית .שבה התפתחה עיר-שבט או עיר-מדינה, ולא עוד מדינה-לאום, כמו זו שהתפתחה בתקופה התעשייתית. בכפר הגלובלי יש ראש כפר אחד (קלינטון) ועל פיו נושק דבר. כל אזרח קרוב לשכנו - גם אם האחד חי בטימבוקטו והשני בקמצ'טקה. ובכפר הגלובלי של עידן מהפכת המידע הדיגיטלי - מי שאינו יודע לפתוח דואר אלקטרוני הוא אנאלפבית.




ביבליוגרפיה:
כותר: מקצועות וכישורי העתיד
מחבר: חשביה, אריה
שם  החוברת: היי טק המילניום
עורכי החוברת: ביגלמן, שמעון; חשביה, אריה
תאריך: 1999
הוצאה לאור: שוקן
הערות: 1. החוברת יצאה לאור בדצמבר 1999.

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית