מר פ. נ. מכובדי, מאד הצטערתי שבשבוע שעבר לא עניתי לך בפירוט הראוי על שאלתך, בפתח ועדת הכנסת, לפני הדיון בשיטות רישום מקרקעין, ורק ציטטתי: "כל חזקה שאין עמה טענה, איננה חזקה" (בבא בתרא, חזקת הבתים). ועכשיו פתחתי את התלמוד, והנה הטקסט עצמו, והוא נכתב כמעין דיאלוג: "אמר לו: מה אתה עושה בתוך שלי? והוא אמר לו: שלא אמר לי (מחה על כך) אדם דבר מעולם – אינה חזקה. שמכרת לי, שנתת לי במתנה, אביך מכר לי, אביך נתנה לי במתנה – הרי זו (טענה) לחזקה". כלומר, כדי לייצב טענת חזקה על נכס (קרקע, בית, אילנות), אין די בעצם הטענה שהנה אני כבר מחזיק בזה במשך שלוש שנים ואיש לא מחה על כך. כדי ליצור הגנה לכאורה נגד תביעת פינוי, יש צורך גם בחזקה וגם בטענה מדויקת: קניתי, קיבלתי כמתנה. ואם העניין עדיין רלוונטי, מדוע שלא תכלול בהצעת תיקון החוק שלך, בעניין "רישום מקרקעין שאין להם רישום", את נוסח בבא בתרא עצמו? מובטח לך שאיש, כולל המודרנים ביותר, לא ימחה.

לפריטים נוספים מתוך מאגר המידע של אתר פשיטא.