עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > כלכלה, חברה ותרבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראלעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העליות משנות ה-60 עד שנות ה-90
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור



תקציר
רוב העולים מברית המועצות מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית. העיתונות הרוסית מספקת להם תחושה של ליכוד חברתי ותרבותי ויש להם מוסדות, ארגונים ומרכזים קהילתיים משלהם.



אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה
מחברת: אילנה גומל


רוב הרוסים (80%-64%) מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית. החל משנת 1991 החלה התפוצצות של ממש בכמות העיתונים וכתבי העת היוצאים לאור בשפה הרוסית. רובם היו לקטים מתוך העיתונות הרוסית וסיפורים מהמולדת הקודמת שהודפסו מחדש והוסיפו מעט מאוד מבחינת החדשות המקומיות. בהתחלה היו ארבעה עיתונים יומיים, ורמייה (זמן), וסטי (חדשות), 24 צ'אסה (24 שעות) ונובוסטי נדלי (חדשות השבוע). כיום מחזיק רק וסטי מעמד כעיתון יומי. עורכו הנוכחי, לב בלצן, טוען כי זה "עיתון ישראלי בשפה הרוסית" ולא עיתון רוסי. ואף-על-פי-כן, למרות עיסוקו הרב יותר במציאות הישראלית, וסטי משקף את תפיסת העולם הייחודית של קהל קוראיו. אפילו כיום, כ- 50% מן המידע הרואה אור באמצעי התקשורת ברוסית מתייחס למדינות ברית המועצות לשעבר. רוב האזכורים העיקריים, כגון אירועי התרבות במוסקבה ובסנט פטרסבורג, החיים הפוליטיים בקייב או ביקורת על הדיקטטור של רוסיה הלבנה, יהיו כמעט בלתי מובנים לישראלי הממוצע יליד המקום, גם בלי קשר לשפה.

יש גם שבועונים רבים ברוסית, עיתונים מקומיים וכתבי עת ספרותיים "עבים" אחדים, כמו כתב העת הוותיק 22, אשר תפוצתו מוגבלת אך השפעתו רבה על הרבדים העליונים של האליטה האינטלקטואלית הישראלית-רוסית. בסך הכול יש כ- 120 פרסומים פחות-או-יותר סדירים בשפה הרוסית.

מטרתה של העיתונות הרוסית אינה לפצות על קשייהם של העולים בעברית, הנעלמים במהירות, אלא לספק להם תחושה של ליכוד חברתי ותרבותי על ידי התייחסות לנושאים שיש להם חשיבות מיוחדת בעיני הקהילה, כמו התרבות הרוסית והרוסית-יהודית, אירועים היסטוריים (כמו, למשל, תבוסתה של גרמניה הנאצית), כוכבים רוסיים ומקומיים, תולדות העלייה.

פרט לאינטרנט, שם מתרבים ומשגשגים האתרים בשפה הרוסית, אמצעי התקשורת האלקטרוניים הרוסיים חסרי השפעה ואינם בעלי רמה.בכללם נמצאים ערוץ הטלוויזיה ישראל פלוס, תחנת הרדיו רקע ומספר תחנות רדיו מקומיות. כולם זוכים לאחוזי צפייה והאזנה נמוכים בקרב האוכלוסייה הרוסית, ובייחוד ערוץ הטלוויזיה שלא הצליח להתחרות בערוצי הכבלים המשודרים מרוסיה, כמו אן-פי-אר.

ישנה ספרה כלכלית אוטונומית הולכת וגדלה של הקהילה הרוסית. רוסים מעדיפים לערוך קניות במרכולים ובחנויות מכולת "רוסיים", כמו רשת טיב-טעם. המחזור השנתי של החנויות הרוסיות מתקרב ל-3.5 מיליארד ש"ח.

יש גם חברות ביטוח ומרפאות שכל לקוחותיהן רוסיים. עסקי הבידור והשעשועים ברוסית משגשגים. המחזור השנתי בתעשייה זאת (כ-900 מיליון ש"ח) הוא בר השוואה לנתוני השוק דובר העברית.40

הרשימה להלן של מוסדות נוספים אינה ממצה ומציינת רק את הבולטים שבהם:

אגודת הסופרים בשפה הרוסית: האגודה הוקמה ב-1971 והיא חלק מאגודת הסופרים הכללית בישראל. כדי להתקבל כחבר יש להגיש ספר ושני מכתבי המלצה מחברי האגודה. האגודה מוציאה לאור רבעונים אחדים: הגליל, הדרום, ועיתון ירושלים. יש בית סופרים בתל אביב עם סניפים בירושלים, נצרת, אשקלון, באר שבע וחיפה. נוסף על כך יש מועדון הספרות בתל אביב. רוב הספרים והשואפים להיות סופרים מכירים זה את זה, והקהילה הספרותית פעילה ופולמוסית.

פדרציית הארגונים דוברי הרוסית: הפדרציה (נשיא: מיכאיל נודלמן) מציעה עזרה לעולים חדשים הנמצאים בארץ פחות מחמש שנים. בין שירותיה ייעוץ משפט חינם, מידע על מערכות הביטוח הלאומי והביטוח הרפואי, עזרה בחיפוש עבודה, עזרה לחיילים עולים חדשים שאין להם בני משפחה בארץ ועזרה לקורבנות של מתקפות הטרור.

"מחניים": הארגון נוסד ב- 1980 על ידי קבוצת מסורבי עלייה שרובם היו מדענים. מטרתו הייתה ללמד את השפה העברית, שלא הייתה חוקית באותה התקופה בברית המועצות. כאשר הורשו כל חברי הארגון לעלות לישראל בין השנים 1990-1987 התחיל הארגון להיות פעיל הן בישראל והן בברית המועצות לשעבר. מטרתו הנוכחית לסייע ליהודים רוסיים להתחבר מחדש למסורת היהודית ו"לתרגם" את המושגים העיקריים של מסורת זאת לשפה התרבות של האליטה האינטלקטואלית הרוסית.41

בית הקהילה בירושלים: נפתח בשנת 1995 בעזרת ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט. מטרתו לשמש כמרכז לארגונים רוסיים לא-ממשלתיים אחדים ולארגוני מתנדבים. מספר המבקרים השנתי: כ- 25,000.

המרכז הקהילתי היהודי הבין-לאומי "מגדל": המרכז נתמך על ידי תנועת חב"ד וארגון הצדקה ג'וינט בארצות הברית. המקום מארגן תערוכות, כנסים וסמינרים בנושאים יהודיים וכן משתף פעולה עם ארגונים לא-ממשלתיים בגרמניה, באוסטריה ובארצות הברית.42

העמותה לזכויות של משפחות מעורבות: מטרתה של העמותה, שנוסדה ב- 1999, היא לקדם את התמזגותן של משפחות מעורבות בחברה הישראלית ולהגן על זכויותיהם האזרחיות של החברים הלא-יהודיים במשפחות אלה.

ארגוני עולים: יש גם ארגונים רבים של עולים, כמו איגוד עולי אוקראינה, מולדובה, רוסיה הלבנה. נוסף על כך פועלות התאגדויות מקצועיות, איגוד המדענים העולים ואיגוד המהנדסים העולים הפעילים בארגון תוכניות השתלמות ובעזרה בחיפוש עבודה. אנשי עסקים רוסיים הקימו את התאחדות היזמים הישראלים (1992) הכוללת לא רק רוסים-ישראלים אלא גם יזמים החיים במדינות ברית המועצות לשעבר.

לחלקים אחרים של הפרק:
אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: הגלים
אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: דמוגרפיה וסטטוס חברתי
אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מפלגות
אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: סגנון התרבות
אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה (פריט זה)

הערות שוליים:
40.http://www.absolisrael.net/rus-uliza..html
41.http://www.machanaim.org /rus/about.html.
42.http://www.migdal.php

ביבליוגרפיה:
כותר: אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה
שם  הספר: אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל
מחברת: גומל, אילנה
תאריך: 2006
בעלי זכויות : כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור
הוצאה לאור: כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית