הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחלים עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > איכות המים
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
חלק גדול מנחלי הארץ מהווה אתר לסילוק שפכים ומזהמים. זיהום הנחלים,גורם לזיהום מי התהום,פוגע ביצורים החיים בבית הגידול ובמקרים רבים גורם להכחדתם.



זיהום נחלים
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


חלק גדול מנחלי הארץ עדיין משמש כצינור ביוב להזרמת שפכים. זיהום הנחלים גורם לזיהום מי תהום, השמדת מערכות אקולוגיות, סכנה בריאותית ומפגע תברואתי. עמותת אדם טבע ודין קוראת להפעלת לחץ על רשויות מקומיות, טיפול בתעשיות המזהמות, והפיכת מי הקולחין למשאב מים לאומי
חלק גדול מנחלי הארץ עדיין משמש כנתיב להזרמת שפכים, עירוניים, חקלאיים ותעשייתיים. חלק מאותם נחלים מזוהמים זורם מעל לאזורים רגישים מבחינה הידרולוגית, והשפכים מזהמים את מי התהום בהם. כמו כן, השפכים מביאים להרס המערכת האקולוגית הטבעית של הנחל וגורמים לסיכונים בריאותיים (אסון המכביה, פרשת הסרטן בשייטת - זוכרים?)

 

מכוני הטיהור קורסים


בשנת 1992, חלה תפנית חיובית בתחום זה, עם הקמת מנהלת הביוב הארצית וקידום יוזמות להקמת מערכות ביוב מרכזיות ובניית מכונים לטיהור השפכים. עם זאת, למערכת הביוב המרכזית יש מספר בעיות קשות, המחייבות פתרון:
משק ביוב סגור - ברשויות רבות, אגרת הביוב שמשלמים התושבים אינה משמשת אך ורק לטובת פתרון בעיית הביוב. לצורך כך, יש להתקין תקנות אשר יחייבו חשבון כספים סגור לעניין הביוב. כיום נמצאת בהליכי חקיקה בכנסת הצעת חוק תאגידי מים וביוב שמטרתה לקדם משקי ביוב סגורים ויעילים ברשויות המקומיות. אט"ד תומכת בהצעת החוק.
עיכוב בביצוע הפתרונות והיעדר יכולת אכיפה - רשויות רבות מעדיפות את הפתרון הזול של הזרמת השפכים לנחל, על פני ההשקעה הכרוכה בטיפול בהם ומשום כך מעכבות ביצוע פתרונות מוצעים. מנהלת הביוב הארצית אינה מוסמכת לחייב את הרשויות לבצע פתרונות אלו. יש להפעיל לחץ משפטי על הרשויות המזהמות, כדי לזרז את תהליכי קבלת ההחלטות וביצוע פרויקטים לטיפול בשפכים.
בעיית תחזוקה במכוני הטיהור - בחלק מהמכונים לטיפול בשפכים קיימת בעיה כרונית של תחזוקה הגורמת לתקלות רבות במתקני הטיהור וכתוצאה מכך, להזרמת שפכים מזוהמים לנחלים ולסביבה. יש לעודד הפרטה של המכונים ולחייב החזקת צוות הפעלה מקצועי.
המכונים אינם עומדים בקצב גידול האוכלוסייה - בשל מתן היתרי בניה ללא השקעה נוספת בתשתיות ביוב, עומס השפכים על המכון גדול מיכולת הקיבול שלו והטיפול בשפכים אינו יעיל. כתוצאה מכך מוזרמים לעתים קרובות שפכים לא מטופלים לים.
שפכים תעשייתיים – שפכי תעשייה מכילים לעתים חומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במכוני טיהור עירוניים. יש לחייב את התעשיות בטיפול הולם בשפכים שלהן, כתנאי לרשיון עסק ולהקמת המפעל. תעשיות רבות בישראל פותרות עצמן מחובה זו, ומזרימות שפכים מזהמים למקורות מים.
בעיית פתרון הקצה - בחלק מהאזורים בארץ ישנה בעיה של פתרון קצה: מה לעשות עם התוצר של תהליך הטיהור - מי הקולחין. יש להבטיח הזרמה בטוחה של הקולחין לסביבה, על ידי טיהורם ברמה גבוהה. כמו כן, יש לראות בקולחין משאב מים לאומי הראוי לשימושים שונים: השקיה, הזרמה לנחלים, תעשייה ועוד. לשם כך, יש לעודד ולקדם את התכנית להקים קו ארצי לאיסוף הקולחין (הקו המזרחי) ולהפנייתם לאזורי ביקוש.


 

שיקום נחלים - טיפול מסורבל ובלתי יעיל


בעיה נוספת, היא ריבוי הגופים העובדים במקביל וללא שיתוף פעולה, בתחום זיהום הנחלים, ועוסקים בניטור, מניעה, טיפול ושיקום נחלים בארץ. רשויות ניקוז, רשויות נחלים, נציבות המים, המשרד לאיכות הסביבה, מנהלת הנחלים, מנהלת הביוב, מדור ניטור נחלים ברשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, ארגונים ירוקים ורשויות מקומיות ואזוריות. מצב זה גורם לטיפול מסורבל ובלתי יעיל. לעתים נושאים ואזורים רבים נופלים בין הכיסאות עקב סדרי עדיפויות, בעיות תקציב ומאבקים פוליטיים בין הגורמים השונים .
על כן, יש לאחד את נושא הטיפול תחת "קורת גג אחת". יש לחזק את שיתוף הפעולה, להוסיף תקציבים וכוח אדם ולהגדיר מטרות אחידות ודרכי פעולה תואמות. בנוסף, יש לטפל בנושא שיקום הנחל מתוך גישה מערכתית. כלומר, הנחל הוא גם אגן היקוות ולא רק נתיב הזרימה הראשי. מתוך ראיה זו, יש לטפל במכלול המזהמים המצויים באגן ההיקוות של הנחל בו זמנית, ולא באופן נקודתי או חלקי בלבד.


 

מזהמים במי הנגר העירוניים


במחקר מקדים שנעשה על ידי הצוות המדעי של עמותת אדם טבע ודין, נמצאה נוכחות של מזהמים שונים במי הנגר העירוניים. נוכח תוצאות אלו, נדרשת חקירה של איכות מי הנגר הזורמים בנקזים עירוניים לנחלים ולים, ויש צורך להתקין תקנות למניעת זיהום.


 

ישראל כמדינת העולם השלישי


יש לחזק ולזרז את נושא האכיפה והענישה המשפטית לכל גורם מזהם מים בארץ. במקביל, יש לחזק את מודעות הציבור לגבי תרומתו לזיהום מקורות מים ושמורות טבע. נושא שיקום הנחלים צריך לעמוד בסדר היום הלאומי והציבורי. אסור לשבת ולחכות לאסונות נוספים נוסח אסון המכביה או פרשת צלילות השייטת בקישון, בהם מוצגת ישראל כאחת ממדינות העולם השלישי, ובצדק!
יש להעלות לסדר היום הלאומי גם את בעיית נחלי יהודה ושומרון, הנגרמת מביוב לא מטופל בערים/ישובים ערביים ויהודיים כאחד. יש להסדיר בדחיפות את תשתיות הביוב, בכל יישובי יהודה ושומרון, כדי למנוע זיהום נחלים ומי תהום. ואולם, בעיה זו אינה ייחודית ליו"ש, בעיה דומה קיימת בגליל שם סובלים ישובים רבים, יהודים וערבים, מהעדר מתקני טיהור והשפכים מוזרמים ללא טיפול לנחלים חילזון, כזיב ועמוד.


 

ניטור ודיווח לציבור


יש להגביר את מערך הניטור והדיגום, על ידי הגדלת מספרם של הפרמטרים הנדגמים בנחלים בארץ. על הרשויות והמשרדים הממונים, לתת לציבור דיווח שוטף על איכות המים בנחלים ובמעיינות השונים, ולהזהיר בעת הצורך, מפני מגע (שתיה, שחיה, דיג, שיט וכו') עם מים מזוהמים.




ביבליוגרפיה:
כותר: זיהום נחלים
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הערות לפריט זה: נייר עמדה של אגודת אדם טבע ודין
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית