עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918


תקציר
על הקמתו של בית הספר לבנות "בית יעקב" והקמת הסמינר "בית יעקב" על ידי שרה שנירר. במאמר תיאור סדרי המשמעת, סדר היום של התלמידות ודמותה של שרה שנירר.



ביה"ס וסמינר "בית יעקב" בקראקוב
מחבר: ש. לקס


ביזמתה של שרה שנירר ובתמיכת ראשי אגודת ישראל, ששוכנעו על ידה, נוסד בקראקוב בשנת 1917 בי"ס תיכון ראשון לבנות חרדיות. מטרתו של בי"ס מיוחד זה, בי"ס "בית יעקב", היתה לחנך את בנות ישראל ברוח התורה והיהדות וזאת כדי למנוע ממספר הולך וגדל של בנות חרדיות נטישת המסורת ודרך התורה. מוסד זה התפתח תוך זמן קצר, ולא מעט הודות למאמציה של שרה שנירר, לרשת ענפה של מעל 50 בתי ספר כאלה בעיירות וערים שונות בפולין.

הצלחתו של המפעל הביאה, כעבור מספר שנים, וכהמשך טבעי ונחוץ, להקמת סמינר למורות בקראקוב בשנת 1922. (את הרעיון להקמת הסמינר נתן רבי מאיר שפירא, מייסד "ישיבת חכמי לובלין", בעת דיוני ועידת "אגודת ישראל".) מטרת הסמינר היתה להכשיר בנות חרדיות אשר סיימו בי"ס תיכון, לחינוך, הדרכה והוראה בבתי-ספר "בית יעקב".

בסמינר היתה פנימייה בה גרו בנות שבאו מחוץ לקראקוב (את השבתות והחגים בילו כל הבנות ביחד – אלה שמקראקוב ואלה שמחוצה לה). לסמינר יכלה להתקבל בוגרת תיכון מוכר, בת דתית מבית דתי, שהיתה לה המלצה של אנשים שהכירו אותה בתור דתית ושעמדה בבחינות קפדניות של ועדת המורות. שלושת החודשים הראשונים היוו תקופת נסיון, שאחרי סיומה המוצלח יכלה המועמדת להמשיך בלימודים בסמינר.

* * *

תקופת הלימודים היתה שנתיים. למדו מקצועות עיוניים וכן פדגוגיה. אך העיקר היו, כמובן, לימודי תורה ויהדות על הלכותיה, משנותיה ופרקיה. יום הלימודים היה ארוך ומאוד מרוכז. כל בוקר היו צריכות בנות הפנימיה לקום בשעה 06.00, לסדר את החדרים ולהכנס לחדר התפילה (אשר בשל קירותיו האדומים נקרא "החדר האדום") ולהתפלל תפילת שחרית.

בליל יום שבת, בשבת ובחג הלכו הבנות להתפלל בבתי-כנסת שונים, אך בעיקר לבית הכנסת של הרמ"א. אחרי ארוחת הבוקר המשותפת למדו בכיתות עד שעה אחת בצהריים. אחרי התפילה אכלו ארוחת צהריים. אחרי הארוחה היה זמן מנוחה עד שעה שלוש, אז היו הבנות צריכות לצאת לטיול בגן הסמוך לסמינר (שנקרא "גן המלכים" ושהצמחיה בו היתה מיוחדת במינה). המנוחה והטיול היו חשובים מאוד כי משעה ארבע היו עוד שלוש שעות לימודים. הזמן שמאחרי תפילת מעריב וארוחת ערב ועד שעה עשר בלילה, היה מיועד להכנת שעורים, ובשעה עשר היה כיבוי אורות.

בסמינר לימדו בעיקר מורות (היו גם מספר מרצים כגון: ד"ר דויטשלנדר, המנהל של "קרן תורה" העולמית ורב יהודה ליב אורלאן). את רוב רובו של סגל ההוראה היוו מומחים לפדגוגיה מתנדבים שבאו מקרב היהדות החרדית בגרמניה (בעיקר מפרנקפורט על המיין). רוב המורות גרו בקומה אחרת מזו של חדרי הבנות.

המשמעת בסמינר היתה בעיקר משמעת פנימית – אמנם המורה ד"ר רוזנבאום (שקראו לה בסמינר "פרויליין דוקטור" – בשל גילה הצעיר, יופיה ותוארה) שמרה גם על משמעת פורמלית (כמעט שלא היה קשר עם העיר, כי המנהלת הקפידה מאוד שהבנות לא תשוטטנה ברחובות). המשמעת הפנימית של הבנות נבעה מתחושת היעוד, תחושה שהיתה להן מתחילת הלימודים בסמינר ואשר התבטאה גם בכך שלאחר שהן סיימו את לימודיהן בסמינר נשארו הן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, במערכת החינוך של בתי ספר "בית יעקב" ולימדו בכל מקום שלשם נשלחו ע"י הנהלת הסמינר. "אווירת" המשמעת לא רק שלא הפריעה אלא סייעה להיווצרות אחווה ועזרה הדדית ששררה בין כתלי הסמינר.

תחילה למדו בסמינר כ- 120 בנות. לאחר הקמתו של הבניין החדש (ב- 1932) בן 6 הקומות, עם כיתות גדולות, הגיע מספר הבנות, במחצית השניה של שנות השלושים לשיא של כ- 450 בנות. מוניטין הסמינר היה כה גדול שבאו ללמוד כאן מארצות מרוחקות, כגון אנגליה ואף מארה"ב – כי היה זה מוסד מיוחד במינו וזאת בקנה מדה עולמי.

הרוח החיה של כל מערכת החינוך "בית יעקב" היתה, כאמור, שרה שנירר, כל חייה היו קודש לעבודת החינוך הדתי (לבנות בסמינר היא פנתה במלה "בנותי").היא עבדה יומם ולילה, ישנה רק 3-4 שעות ביממה ובלילות ענתה למכתבים הרבים שבוגרות הסמינר, כעת מורות, נהגו לשלוח לה. היא נסעה מעיר לעיר בכל פולין כדי להשתתף בבחינות של תלמידות "בית יעקב"; היא אף הכינה חומר לימוד לשמוש בסמינר. שרה שנירר נפטרה ב- 1935 בשיא התפתחותה של מערכת החינוך החרדי בפולין, חינוך לו היא תרמה כה הרבה.

הערות שוליים:

  1. בסמינר "בית יעקב" לימדו המורות: לאופר, טננבאום, גולדשטוף, שצ'רנסקה, באומינגר, נויגרשל. חניכת הסמינר, צלינה קניגסברג-שילדר, לימדה בחשאי קבוצות שאורגנו בגיטו קראקוב ע"י תנועות נוער חלוציות, וכן עסקה בחינוך ילדים עזובים ויתומי מלחמה (לפי סופיה רב הון).
ביבליוגרפיה:
כותר: ביה"ס וסמינר "בית יעקב" בקראקוב
מחבר: לקס, ש.
שם  הספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
בעלי זכויות : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הוצאה לאור: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הערות לפריט זה: 1. הרשימה נערכה על בסיס המידע שמסרה חנה בוימל, לשעבר תלמידה בביה"ס ובסמינר "בית יעקב", הרשימה הושלמה בידי דב אנגלרד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית