הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורת > עיתונות ועיתוניםעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > תקשורת ודמוקרטיה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
חשיבות עבודת העריכה בעיתון - מדוע יש ידיעות מובלטות ואחרות מוצנועות? מהו העמוד החשוב מכולם? ומהי "עיתונות צהובה"?



יש חשוב ויש מובלט
מחברים: פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש


יש לנו נטייה לקשר בין מקום לבין חשיבות. לכן, באופן כמעט מידי, אנו מייחסים חשיבות לאנשים, לאירועים או אפילו לעצמים על-פי מקומם וצורתם. אנשים נראים לנו חשובים יותר אם הם יושבים במכונית פאר. אירוע נראה לנו חשוב אם הוא מתקיים באולם כינוסים ידוע ומהודר. אמרי שפר נראים לנו חשובים ומחוכמים, אם יצאו מפיו של אדם מפורסם, גם אם איננו אדם חכם כל-כך.

כך גם לגבי מה שאנו רואים בעיתון: אנו מושפעים מאוד מן המקום, השטח והגודל של הידיעה. האין זה טבעי לחלוטין שלכותרת גדולה בעמוד הראשון של עיתון נייחס חשיבות רבה יותר מלידיעה קטנה הממוקמת באחד העמודים האחרונים?

על-פי-רוב, הידיעות הנראות לעורך חשובות במיוחד, מופיעות (לפי סדר חשיבות יורד) בעמוד הראשון של העיתון ובחלק הראשון של קבוצת העמודים המכילה את החדשות. ידיעות הנראות חשובות פחות, מופיעות בעמודים אחוריים, קרוב למודעות האבל...

העמוד החשוב מכולם הוא הראשון שאנו יכולים לקרוא גם מבלי לפתוח את העיתון. בעיתונים המודפסים על דפים גדולים, המקום החשוב ביותר הוא החלק העליון של העמוד הראשון, משום שעיתון כזה מוצג בחנות העיתונים כשהוא מקופל לרוחבו. בעיתונים המודפסים בפורמט קטן גם העמוד האחרון חשוב. עיתון כזה אינו מקופל, והקורא מתייחס אליו כמו למגזין: מביט תחילה בעמוד הראשון, אחר כך בעמוד האחרון, ורק לאחר מכן הוא פותח את הגיליון.

חלוקת הידיעות בין עמודי החדשות היא מלאכה קשה, המושפעת לא רק מחשיבות הידיעות. גורמים משפיעים אחרים הם מודעות ולוח הזמנים של הפקת העמודים.

ככלל, ידיעות חשובות מקבלות "עמוד טוב" וכותרת גדולה ובדרך כלל הן גם ארוכות יותר מידיעות שוליות. במילים אחרות: מי שאחראי על ארגון הידיעות בעמודים, ער לכך, שמקום בולט, כותרת גדולה, שטח גדול ותצלומים משפיעים על דעת הקורא. ידיעה מובלטת נתפסת מיד כידיעה חשובה. משום כך, העיתון מנסה להבליט ידיעות הנראות לו חשובות.

ההבלטה לידיעה או לכתבה בעיתון מושגת על-ידי:


  1. מקום חשוב ומרכזי בדף.

  2. שטח גדול.

  3. כותרת גדולה, המובלטת לעתים בצבע.

  4. כותרות משנה רבות.

  5. תמונה צמודה לידיעה.

  6. שילוב צורות גאומטריות כמו כוכבים, חצים, עיגולים, ריבועים, קווים ומסגרות, שתפקידם למקד את תשומת הלב של הקורא לפרטים מסוימים.


אופיו של העיתון מתבטא באופן שבו הוא מבליט ידיעות. ככל שהעיתון צעקני יותר, כך הוא מרבה להבליט, מוסיף עוד ועוד כותרות ענק, תמונות גדולות, צבעים שונים, מסגרות וחצים. ככל שהעיתון שמרני יותר, כך הוא ממעט להשתמש בפעלולים חזותיים המושכים את עין הקורא.


 

"כיפה אדומה" בעיתון


הבה נראה כיצד היה מופיע סיפור "כיפה אדומה" כידיעת חדשות בשלושה עיתונים שונים. שימו לב למקום, לצורת ההבלטה וגם לתוכן הדברים המשתנה בכל עיתון.

"מה קורה?", עיתון מתון המשתדל לשמור על אובייקטיביות מרבית.

"הכול בסדר",עיתון מתחמק המנסה להמעיט בחשיבות הידיעה.

"שערורייה!" עיתון צעקני המנסה להפוך כל ידיעת חדשות מקומית לתגלית מרעישה.

יש להניח שבמרבית המקרים מקומה וגודלה של הידיעה נקבעים על-ידי הערכה אובייקטיבית. ידיעה הנראית חשובה זוכה להבלטה מתאימה בעיתון, וידיעה בלתי חשובה - מוצאת את דרכה לסל הניירות. אך אין ספק שלעתים קורה תהליך הפוך: העיתון משתמש בהבלטת ידיעה, כדי לשרת את מטרותיו. למשל, אם מעשה כלשהו נראה לעורך עוול משווע, הוא ישתדל להבליט את הידיעה המדווחת עליו, כדי ליצור דעת קהל נגד המעשה. לעומת זאת, אם נראה לעורך, שפרסום מקרה מסוים יביא נזק לתנועה בה הוא תומך, הוא עלול לדחוק את הידיעה לפינה צדדית.

הדחקת הידיעה ופרסומה בצורה "צנועה" מאוד, כאילו מגמדת את חשיבות העניין בעיני הקורא. לא לפרסם כלל אי אפשר, משום שאז יתפרש הדבר כאילו העיתון מתחמק מן המידע, או שאינו מעודכן כלל במה שקורה.

אם כך או אם כך, גם אם עורך משתדל לשמור על אובייקטיביות, כשהוא קובע מקום וגודל לידיעה מסוימת הוא בהכרח מערב את דעתו האישית. ההחלטה לכאן או לכאן - להבליט את הידיעה או להצניע אותה. גם היא, איפוא, בגדר הבעת דעה של העורך.



 

עיתונות צהובה וסנסציה


בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה הנוכחית התחולל בין עיתוני ארצות הברית מאבק איתנים על קהל הקוראים. אחת מתוצאות המאבק הייתה הולדת ה"קומיקס". ה"קומיקס", שהם סיפורים מצוירים – לעתים בהמשכים – היו אהובים מאוד על הקוראים והביאו להגדלת תפוצתם של העיתונים.

אחת מסדרות הקומיקס הידועה ביותר, שנקראה "הילד הצהוב" על שם שכמייתו הצהובה של הגיבור, זכתה להצלחה מסחררת. יוצר הסדרה הפך לאדם מבוקש ביותר, ושני עיתונים, ה"ניו-יורק וורלד" וה"ניו-יורק ג'ורנאל", התחרו ביניהם על העסקתו. לבסוף הצליח ה"ג'ורנאל" להעסיקו, וה"וורלד" שכר אמן אחר להמשך סדרת "הילד הצהוב". אבל בכך לא תם המאבק. שני העיתונים חיפשו אחר דרכים חדשות למשוך קוראים ו"למכור" את עצמם טוב יותר. הם חיפשו חידושים, והחלו לפרסם ידיעות המכונות "סנסציות". סנסציה היא ידיעה שנועדה לעורר התרגשות. תפקידה להפתיע ולגרות את דמיון הקורא. היא פונה אל חושיו ואל יצריו של הקורא ולא אל שכלו ולהיגיון שלו.

התחרות בין העיתונים הביאה ליצירת אופי חדש של עיתונים. אחד מעורכי העיתונים כינה אותם "עיתונות צהובה" (כנראה בכלל אותה שכמייה מצוירת), ובכך טבע את המושג שעד היום הוא כינוי שלילי לעיתונים בעלי תוכן זול.

"שערורייה!" (ראה תמונה) הוא דוגמה לעיתון סנסציוני. הוא לוקח ידיעה שאין לה חשיבות מיוחדת, ובדרכים שונות - תוכניות וחיצוניות - הופך אותה לסנסציה: הוא מציב אותה כידיעה ראשית בעמוד הראשון, הכותרת נכתבת באותיות ענק, ומתחתיה כותרת משנה - גם היא באותיות גדולות. הכותרת מנסה לעורר תחושת פחד ואיום. אף שמדובר בזאב אחד בלבד, היא מספרת על "חיות טרף", כדי להגביר את הפחד. הכתיבה מתארת את רגשי החרדה והכעס: "מאיימות", "בהלה", "זעקות אימים", "אצבע מאשימה", "אסון כבד", והיא מזמינה את הקורא למחות על הרשלנות הפושעת של "המוסדות הנוגעים בדבר".



טבעי שהסנסציה תהיה קשורה לנושאים מעוררי התרגשות: אלימות, פשע, סמים, מין, ניאוף, חברה נוצצת, בוהמה, אסונות, כל סוג של רכילות, כל פרט מחדרי-חדרים, זוכה למקום נכבד, מפני שהוא מסקרן את הקורא.

עיתונות צהובה היא אפוא עיתונות רודפת סנסציות. אין לה עקרונות או אידאלים למענם היא נלחמת. אין היא שומרת על כללי האתיקה ובוודאי שאיננה נרתעת מחיטוט בחייהם של אנשים. העיקרון היחיד שמנחה אותה יכול להיות מוגדר במילה אחת: להימכר. אבל סביר שהעיתון יטען להגנתו, שהעיקרון שלו הוא לספק לקהל קוראיו את המידע שמעניין אותו.

לסיכום:
תפקידנו כקוראים הוא לשקול ולבחון: מהם השיקולים להבליט ידיעה מסוימת או להצניע אותה? האם השיקולים נראים לנו? האם הידיעה נראית בעינינו חשובה, כשם שהיא נראית בעיני העורך? האם יש הצדקה להבלטתה? האם ידיעה צדדית היא אכן בעלת חשיבות מועטה? האם יש כוונה נסתרת בהמעטת ערכה?

כדי שנוכל להשיב על שאלות אלה, עלינו לשאוב מידע בנושא ממקורות נוספים, מתוך עיתונים אחרים או מאמצעי תקשורת אחרים. כשיש לנו ספק באשר לחשיבותה של ידיעה מסוימת, כדאי למצוא אותה ידיעה בשניים או בשלושה עיתונים אחרים, ולהשוות את מידת החשיבות, שקיבלה הידיעה בכל אחד מן העיתונים.


לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: יש חשוב ויש מובלט
שם  הספר: לקרוא עיתון ... ועוד איך! : קריאה ביקורתית בעיתון
מחברים: ווהל, אריה (פרופ') ; ליפקין, שרה ; אנוש, הגר
תאריך: 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. עיצוב ואיורים: וייס, יוסי.
הערות לפריט זה: 1. עיצוב ואיורים: יוסי וייס
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית