הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם


תקציר
מתוך אוסף של כ- 60 מכתבים אישיים שנשלחו משטוטגארט לא"י אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. מהמכתבים עולה תמונה של משפחה יהודית ממוצא מזרח אירופי, שומרת מצוות וקשורה בכל מאודה לגרמניה. המכתבים מלמדים על האופן שבו התמודדה המשפחה עם האירועים בגרמניה, חיי היום יום, ההתמהמהות בהחלטה על היציאה מגרמניה וקשיי ההגירה.



בין גרמניה לא"י: קורות משפחה אחת 1940-1933


מכתב 1

[המכתב נשלח אל גיסתו של הכותב, בעלה ואחיו שהיגרו לא"י. אדולף עזב בחופזה את גרמניה אבל הכותב לא חש דחיפות בעזיבת גרמניה]

ב"ה

איזידור פורטגאנג שטוטגארט, 15 באוקטובר, 1933

רגינה, זיגמונד, אדולף יקרים,

רצ"ב אני שולח טפסים ל- 2 יפויי כח [...] ואם אין כרגע סיבות דוחקות שבגינן אדולף רוצה לעזוב את ארץ, הרי שבואו בלתי נחוץ לחלוטין. כעת זה חלף אבל היה זה לבטח טוב יותר עבורו, אילולא כה נחפז ופיתח את עסקיו בשלווה [...]

באשר אלינו, רגינה, אל דאגה. לפי שעה אין עדיין ברצוננו להקים את אהלינו בארץ ויתן אלהים כי נשאר בריאים ונוכל להמשיך להתפרנס מהכנסות עבודתי כאן [...] להיות שקוע בחובות וללא הון עסקי – כך בלתי אפשרי לנהל עסק.

אני מקווה שזיגמונד יצליח במהרה לעסוק במקצועו החדש בארץ [...]. המכתבים של [...] מעניינים את כולם, מאחר שהם מדווחים בפירוט על החיים והתנאים שם [בא"י – ד.א.] וכפי שאני יכול לשפוט באמצעות כתיבתו רבת התוכן, אינני סבור, שהוא יתחרט על צעדו. [...]

ברכות ונשיקות לבביות שלכם
איצ'ה

מכתב 2

[הכותב מביע התעניינות בהתאקלמות של העולים לא"י ומציין את העובדה שלפאני עדיין אין "חשק" לעלות. האמירה אצלנו אין כל חדש הופכת למנטרה קובעה בניגוד למציאות הריאלית בגרמניה באותו שלב]

ב"ה

י. פורטגאנג 18 מרץ 1934

יקירי,

אנו שומעים בשמחה, כי מצבכם טוב והעיתון מדווח לנו כמעט מידי שבוע כיצד החיים שם [בא"י – ד.א.] מתנהלים, כך שתאבוננו למידע, בהעדר חדשות ישירות מכם, בא על סיפוקו במידה מסויימת. איננו יכולים לדווח על גידול במספר הילדים [במשפחה – ד.א.] וגם כך אין חדשות, לכן כתיבתנו אליכם במשורה, אולם במחשבותינו אנו שוהים במחיצתכם לעתים קרובות יותר.

[...] כתב לנו לאחרונה ואני יכול לשער לעצמי, כי הוא אינו חש טוב בעורו [לא שלם עם עצמו – ד.א.] כאשר עד היום אין לו הכנסה קבועה. לעתים קרובות אני נושא עמי מחשבות, לשגר אליו מארקים אחדים אולם כפי שהדברים במשפחה, תמיד צץ משהו אחר בינתיים. רצון טוב לבטח לא חסר אצלנו [...]. אבל זה לא מובן לי, כיצד הוא עדיין לא מצא עיסוק קבוע כל שהוא (לאמור "החליט") [כך במקור – ד.א.] כמעט כל האנשים הצעירים בגרמניה רואים את עתידם בפלשתינה ואילו אדולף נראה כמי שרוצה לשוב חזרה.

[...] אינו מקבל תמיכה מן הבית אבל מסתדר ודווקא איש העסקים היעיל החבוי ללא ספק באדולף – נכשל. נקווה שיחול אצלו שיפור מיידי [...] כיצד אתה מסתדר זיגמונד במקצוע שלך? האם אתה כבר שולט היטב בעברית? [...] האם אתה שמח מאוד עם בנך וכיצד הוא מתפתח?

ברכות ונשיקות לבביות
שלכם תמיד
איצ'ה

רגינה יקרה!

אנו מצפים לידיעות מכם, אתם מאתנו; אני סבורה שכך יכולה לחלוף לה שנה עד שנשמע משהו האחד מזולתו וכך אנו מתחילים עתה. את תמונותייך, אותן שלחת לכאן, ראיתי ואנו כולנו מאוהבים בתינוק שלך. אבל גם את נראית טוב לדעתנו, רק זיגמונד רזה מעט, מה שאינו מפתיע, אם הוא עובד כל כך הרבה. מה מעשייך במשך כל היום? האם את קונה הרבה לחם? לבטח תסעי פעם ליריד המזרח בתל-אביב, שם תהיה בוודאי פעילות רבה. תוכלי להתראות שם עם מכרים מכאן. לפאני ככל הנראה אין עדיין כל חשק אמיתי לשם, לפחות כל עוד יש לה כאן תעסוקה. אצלנו אין כל חדש. ההכנות לפסח כבר החלו ולמשך 14 יום מובטחת תעסוקה רבה. אבל אחר כך ניתן יהיה לנוח.

לבטח שמעת כבר על קיומה כאן של "אגודת תרבות יהודית" ואני שמחה מידי פעם על ערב מעין זה, המותיר אחריו רשמים ממושכים כל כך. המנהל הוא המנצח קרל אדלר קודם לכן מן הקונסרבטוריון למוסיקה. הוא הקים מקהילה ותזמורת הראויים באמת להאזנה. בנוסף מגיעים אף אמנים זרים, כך הופיע לאחרונה כנר וירטואוז בעל שם עולמי – סטפן פרנקל – אשר גרף תשואות הנאה ספונטניות מן הנוכחים ב-Gustav Siegle Haus. רותל'ה שלנו תתחיל אחרי פסח את לימודיה במבנה החדש של בית הספר היהודי ליד בית הקהילה.

ועל כך שלהרמן יהיה מחרתיים יום ההולדת האם את עדיין חושבת על כך? לא כתבתי הרבה, אבל לפחות משהו ואני מקווה גם כן לקבל ממך מכתב בקרוב.

ברכות ונשיקות לבביות
שלך
מרתה

מכתב 7

[פאני מתייחסת במכתב כנראה להסכם "ההעברה". היא רואה בו אמצעי להקלת המצב הכלכלי ללא כוונות לעלייה לא"י.]

שטוטגארט 18 יוני 1935

ברט [(קיצור שמו הגרמני – ברטהולד, של הנמען – ד.א.] יקירי!
קיבלנו את גלוייתך החביבה ומודים לך מאוד עבורה. מקווים שבילית את חג השבועות בנעימים. אתה יודע שאבא היקר ז"ל השאיר אחריו צוואה. היא נפתחה לפני זמן קצר, כלומר נקראה בפני הילדים ואמא היקרה וכל אחד קיבל עותק [...].

קראתי את מכתבך ומייד בעקבותיו התעניינתי אצל T. מתוך החיסכון החסום ניתן לשחרר רק 25% עבור סחורות בעוד היתרה צריכה להיות משולמת במטבע זר. אם כך, כפי שאני סבורה מצויים 3000 רייכסמארק בבנק, אתם צריכים לדוגמא לקנות סחורות כאן ב-12000 מארק ולשלוח מטבע זר עבור 9000 מארק. אינני סבורה כי זו יכולה להיות כוונתו של זליג (בעלה של רגינה, אחות הכותבת – ד.א.) בעל חשבון החיסכון זקוק לאישורים אם הוא צריך להשתמש בכסף בגרמניה להבראה, לימודים וכד'. ובראש וראשונה לתמיכה בבני משפחה.

מה דעתך, עד כמה ייטיב הדבר להשיג מאות אחדות של מארקים, כך ניתן יהיה שוב להיות בראש נקי מדאגות. אך קברנו את אבא היקר, הגיע אפשטיין הארוך לשאול כיצד נסדיר את עינייני החפצים שאצלו במשכון. גם אם לא נקבל בעבורם הרבה הרי יהיה זה יותר נעים ורצוי לי עבור אמא היקרה אם היא תקבל בחזרה את הצמיד שלה [...]

ברט היקר, האם אינך סבור שרגינה תוכל לבוא כאשר יוודע לה [דבר פטירתו של אבא, ד.א.]. אם לא, אטול אני את חופשתי בסתיו ואבוא לשם. [...] נוסע עם חבר במכונית ורוצה לקחת אותי או את סאלי עמם. באופן זה ניתן יהיה פעם אחד לשוחח על הכל ביסודיות, אם אנו יכולים לבוא לשם [לא"י – ד.א.] או צריכים, מה דעתך על כך?

לסאלי אין כאן בכלל הצעות לשידוכים, הוא בחור טוב ודואג להכל, אבל אתה עצמך אמרת תמיד כי חסרה לו אישה צעירה. שם לבטח קיימות אפשרויות גדולות יותר עבורו להנשא מאשר כאן. שוב ייטשן ושוב פריצי, אמור אתה, מה הדבר הזה. [כלומר לאן זה מוביל – ד.א.]

את מכתבי האחרון וודאי קיבלת בינתיים [...]. רק להראותך שראשית כל אין אפשרות לקבל את הסכומים וכי אולי יהיה זה בכל זאת אפשרי שיקצו לנו משהו. אין זאת שאנו היינו דווקא תלויים בכך [בסכומים אלה – ד.א.], ברט היקר, אבל הדבר עשוי להועיל בכל זאת, יש לנו בכל זאת עדיין מחויבויות ניכרות. פרט לכך כאן הכל כרגיל, די גשום הקייץ הזה. במאי ויוני היו לנו בסה"כ לא יותר מ-8 ימים עם מזג אויר נאה. הדוד נחמן קיבל היום שוב 10. [אין ציון ערך לספרות – ד.א.] מה שאבא האהוב זכרונו לברכה לא יכול היה להשיג, יתממש לפחות עתה כדי שהוא יהיה רגוע בגן עדן. כתוב מייד ברט היקר

אלף ברכות ונשיקות
שלך פאני.

מכתב 9

[המכתב הראשון באוסף המכתבים לאחר פרסום "חוקי נירנברג" מלמד על הכוונה לעזוב את גרמניה והקושי לעשות זאת. מהמכתב עולה הדאגה ואובדן האמונה בבני אדם]

דורהיים, 21 ספטמבר 35

ברוך יקירי!

על מכתבי טרם קיבלתי תשובה אך היום יש לי סיבה מיוחדת לכתוב לך. בשנה האחרונה יכולנו עוד לאחל לעצמנו מקרוב כל טוב, היום המרחק הוא גדול יותר אך רק מבחינה מרחבית. לראש השנה אני מאחלת לך כל טוב, שכל משאלותיך יתמלאו. אצלך נראות התכניות לעתיד אחרת ויכולות להתממש אבל מה נותר לנו. לאחרונה נאלצתי להרהר רבות על אודותיך, מכיוון שגם אני מבינה עכשיו בהדרגה כי עבורנו הצעירים קיימת רק אפשרות אחת כדי להמשיך להתקיים.

ברוך היקר, היה לך חוש ריח טוב ואני מקנאת בך מאוד, על שאתה יכול לחיות כאדן בן חורין. יש לי בקשה אחת אליך, האם תוכל לכתוב לי לאן צריך לפנות כדי לנוע קדימה. אני סבורה כי אם מעוניינים בתעודת-עליה לשם, יהיה צורך להמתין שנים ארוכות, כי ישנם עוד אלפי ממתינים. אולי תוכל לתת לי רמז, אני יודעת שאתה תעשה זאת עבורי ברצון. – ברוך מה המצב לגבי משפחתך, האם הם כבר נקטו באמצעים? [...] אני סבורה שאתה היית נדהם לו ראית אותי, ייטשן מלאת שמחת חיים היתה לבריה עצובה. אתה יודע כי אני עובדת במקצוע בשמחה ובאהבה, אבל כאשר מאבדים את האמון בבן אנוש, אזי נותרת לי רק האמונה באלהים ודבר זה תומך בי במידה מסוימת, זה היה אמור להספיק אך לצערי לא הייתי מעולם מלאה בכך [באמונה – ד.א.] וזוהי טעותי. אני חושבת לעתים קרובות על מילותיך שצריך לעסוק יותר בדברים הללו [באמונה – ד.א.] ולהתעמק בהם. כן, יכולתי ללמוד ממך הרבה בהקשר זה, אבל לצערנו, מבחינים בכך רק כאשר קיים איום על ההמשך. סלח לי ברוך, אם אני מעיקה עליך בדאגותי, אבל אנו תמיד הבנו טוב איש את זולתו, ומדוע שלא אכתוב לך פעם על מצבי. עבודתי היא ההנאה היחידה שלי אולם ב- 1 ביוני אני חייבת ללכת מכאן, כי אני רוצה לצאת החוצה מכאן ומקווה כי יימצא עבורי עוד מקום קטן כלשהו, אבל כך המצב עם כולנו, אלא שאני חייבת לומר כי בזמן האחרון כמעט אינני יכולה לשאת זאת ונמצאת לפיכך מבחינה נפשית בשפל המדרגה. ברוך, אני אמורה בקרוב לקבל חופשה וקרוב לודאי אסע גם לשטוטגרט ולבטח אבקר גם את אמך היקרה.

מתמיה אותי שסאלי ופאני עדיין לא נסעו לשם. האם כוונתך להגיע לשטוטגרט בשנה הבאה בעינה עומדת. הייתי רוצה שימי החגים כבר יחלפו להם, אצל הורי אינני יכולה להיות למרות שאני קרובה לבית. תבלה יפה בחגים ואני מאחלת לך שוב כל טוב והתמונה הקטנה הזו תאמר לך שאני חושבת עליך הרבה ולעתים תכופות.

ד"ש ומיטב האיחולים לקרוביך וברכות ונשיקות לבביות בחיבה

מייטשן
שלך
ברכות מכולם

מכתב 37

[מהמכתב עולה הדאגה והמצוקה שבה הייתה נתונה המשפחה לנוכח האפשרות שאם המשפחה לא תוכל לצאת מגרמניה. במכתב מופיעים רמזים שניתן לפרשם כמתייחסים לגירוש של היהודים נתיני פולין]

ב"ה

שטוטגארט, 4 יוני 1939

ברוך יקירי לאי'ט

התשובה למכתבך החביב מן ה- 18.5 נעשית כפי שאתה נוכח לדעת, רק היום, תשובה אבל לא הסדרת העיניין, מכיוון שעוד טרם הגעת מכתבך הגשתי בקשה לקונסוליה הפרנקפורטית [ייתכן לקונסוליה הבריטית בפרנקפורט – ד.א.] ערוכה באנגלית, באמצעות המועצה [במקור: O'Rat – תיתכן המועצה העליונה של הקהילות היהודיות בגרמניה – ד.א.] הצגתי אותה כדחופה. היא מצורפת אליך במקורה, כדי שאתה תוכל שם הלאה לטפל בעיניין. ברוך היקר, בינתיים הייתי גם אישית במשרד הארצישראלי [במקור: Palastina – Amt – ד.א.] בברלין וגם שם הובטח לי, לטפל בהכל. אתה חייב לעשות את המירב דווקא משם, משום שכאן הם יכולים למירב, כפי שהובהר לי תמיד, להשתדל, בעוד שאת ההקצאות עצמן ניתן לקבל רק מן המחלקה הנוגעת בדבר. שלח אליי מייד שוב אישור כלשהו, שממנו ברור כי אמא נדרשת וכי הבקשה נמצאת בטיפול דחוף או כל אישור שתוכל להשיג.

לא איצ'ה וזיסל [האח זיגפריד – ד.א.], ולא שלוימה [האח סאלי – ד.א.] יכלו עד עתה להשיג את מעברם חזרה [לגרמניה – ד.א.]. עבור שלוימה שלחתי שוב בקשה דחופה, אני מקווה שבעקבות כך יצלח הדבר בידו להשיג את אישור הכניסה. הייתי מאוד מרוצה, שכן עתה אני נעשית מעט עצבנית. המועד לעזיבה [במקור: hoilechen - מלשון ללכת – ד.א.] מתקרב יותר ויותר, בשום מקום זה לא הועיל, אני ניסיתי כל מה שביכולת אנוש. מה שנותר עוד הוא לארוז ולהיות מוכן. אומרים כי [במקור: man dabert – דהיינו מדברים, אומרים – ד.א.] שוב כמו בעבר ניתן יהיה לעזוב [במקור: hoilechen – ד.א.] ייתכן, ברוך היקר, אם יקרעו כל החבלים ואמא'לה לא תוכל מייד לנסוע לשם [לא"י – ד.א.] – הסדרת ערבות לאנגליה תהיה נחוצה. לא יהיה זה איפא יותר מדי לאימאל'ה [לשלם – ד.א.] עבור 4-3 חודשים LP 40 [כך במקור – ד.א.] לערך ואני אצטרך עד אז ללא תנאי לקבל היתר עזרת משק בית [במקור: Haushaltpermit – ד.א.] ואז נהיה לפחות ביחד. [...] ברוך האם תוכל בעיניין הערבות להשתדל אצל החברים היוגוסלביים שפעם רצו להשיג עבורך משרה. ובכן פנה פעם אליהם, הם היו מאוד חביבים ונכונים לסייע. גם ריהוט שבכוונתי להביא כבר הנחתי וכיו"ב למרות שחדר הגברים עם כסאות שונים, הספה, המנורה העומדת, וחפצי הנוי השונים עשויים היו להתאים היטב לארץ. מן המועצה העליונה [במקור: O! Rat – ד.א.] קיבלתי סוף סוף את מכונת הכתיבה בעברית שכבר הובטחה מזמן. לבאט [כנוי חיבה של הנמען – ד.א.] תהיה מכך הנאה [תעתיק במקור: anoe – ד.א.] רבה יותר מאשר לפייגה [שם חיבה של הכותבת – ד.א.].

המורה [...] גם כן נסע כבר. פלדמן מ-F&T [מבעלי בית הכל-בו היהודי בשטוטגרט – ד.א.] כבר נמצא תחילה בהולנד ואח"כ לארה"ב / אנגליה. [...] שהיה אצל שלוימה, נסע הערב עם רעייתו לפ. [כנראה פולין – ד.א.] חזרה וכך הולכות ומדלדלות השורות יותר ויותר. [...] היה בר מזל. נקווה שגם לנו יהיה בקרוב קצת יותר מזל.

איצ'ה כתב לנו שהוא קיבל ממך ומרומה מכתבים כה יפים, ואישר שכתב לכם מכתב ארוך בן 8 עמודים שודאי יגרום לכם אושר ופרט לכך העלה גם שאלות פתוחות.

[...] כבר לא יוכל לעשות למעני הרבה, כבר הטרדתי אותו רבות ועכשיו השגתי כתובת אחרת שנקווה כי תהיה לתועלת.

באטל, המכתב צריך להשלח כדי שיגיע אליך במהרה.
נשיקות רבות
פאני

אמאל'ה משוחחת בדיוק כרגע עם [...] וכך אני מסיימת מכתב זה מבלי שהיא מוסיפה את מילותיה. היא מנשקת אותך בין כה וכה.

מכתב 51

[במכתב נרמז מאסרו של סאלי וומובע מעין חשבון נפש על ההתייחסות להגירה לא"י. מהמכתב עולה תחושת החרטה והדאגה לבן, הרמן, שגורש לפולין וכן המבוי הסתום בנושא ההגירה של אם המשפחה]

ב"ה

שטוטגארט, 11 דצמבר, 1939

ברוך היקר ורומה היקרה!

קיבלנו את מכתבכם החביב מן ה- 26 נובמבר, ומאחר ואני חש שוב בטוב, תודה לאל, אני רוצה לפחות לחסוך לאחרים את הכתיבה ואענה לכם. לשלוימה [האח סאלי – ד.א.] יש סיכוי טוב לבוא לארץ ובעיניין זה דבר לא יוותר ללא עשייה.

בנוגע למתיר אסורים ננקטו הצעדים הדרושים [הדגשה במקור – ד.א.] כך שלהתראות עמו שוב, דבר זה עשוי להתממש מהר יותר מכפי שאנו חושבים. בינתיים האשמתי את עצמי לעתים קרובות בכך שנהגתי בהזנחה בטיפול הנוגע לארץ. באיחור רב נוכחתי לדעת שאתה, מרתה והרמן יקירנו צדקתם. קודם לכן יצאתי מן ההנחה שארץ מתפתחת מתאימה רק לאותם אנשים המסוגלים לתרום עצמה גופנית או הון במידה מספקת. הייתי די נאמן לעצמי כדי להודות שלא יכולתי לספק את שתי הדרישות ולכן האמנתי שאני צריך ליזום תכניות אחרות לעתיד. עד יכולתי להרחיק לכת עם תכניות אלה אתה רואה אם כן, אבל אינני מתלונן על מה ששייך לעבר.

אני סבור כי בשבועות ובחודשים האחרונים היתה לי כה הרבה אמונה מושרשת באל כדי שאוכל לעמוד מול פני העתיד עם תקווה טובה. דאגתנו הגדולה ביותר היא כמובן שאין לנו עדיין חדשות על אודות יקירנו הרמן. כמו כן איננו יודעים דבר על שאר הקרובים [כנראה בפולין – ד.א.]. בשבת חנוכה קיבלנו גלויה מהמחותנים של חייה שרה [אחותו של הכותב בפולין – ד.א.] שכתבו כי כולם (כולל הרמן) [סוגריים במקור – ד.א.] עזבו את ניסקו ושהם יודעים לבטח שהם בחיים ובריאים, אבל אינם יכולים לומר היכן הם מתגוררים. לכן התחזקו תקוותינו לקהל במהרה חדשות ישירות מהרמן וכאשר נגיע לכך, אוכל להקדיש את עצמי במלוא הקיטור למטרה המיידית של עתידנו.

בסופו של דבר אנו ננחת בכל מקום שעליו יחליט האל עבורנו. אנו מקבלים דואר שוטף מרות. תודה לאל שאין אנו מודאגים לגביה. היא ילדה חכמה ויש לה הכח לא להניח לעצמה להדחק אחורנית על ידי אחרים. אנו בקשר עם הנרי [האח חיים – היינריך בארה"ב – ד.א.] ו[...] יותר מאשר לפני כן, באמצעות דואר אוויר.

על כך שפאני זומנה ל- 4 /1 וודאי שמעתם. היא חולמת למצוא את עתידה בארה"ב ומשם לנסוע לכולכם; מי ייתן והדבר יתממש.

אמא היקרה שלנו אחראית על הבית. היא חשה בטוב ב"ה ומתפקדת כבשנים עברו, עם הדאגה והמסירות הרגילים שלה. היא חשה עצמה שבעת רצון ביותר בתפקידה. כאשר נעזוב היא כמובן מאליו לא תוכל להשאר בגפה. מי ייתן וייצלחו מאמציך, ברוך היקר, להביא את אמא אליך.

לו ידענו לאן מרתה ואנכי נלך ואם יהא זה אפשרי לקחת את אמא עמנו (ארה"ב, צ'ילה או מקום אחר) – [סוגריים במקור – ד.א.] ניקח אותה עמנו והיא שוב תהיה בתפקידה כאם המשפחה ואחראית לבית.

אני מצפה לחדשות טובות נוספות מכם ונשאר עם דרישות שלום רבות ונשיקות.

שלכם איצ'ה
דרישות שלום ונשיקות לרגינה, זיגמונד והילדים

ביבליוגרפיה:
כותר: בין גרמניה לא"י: קורות משפחה אחת 1940-1933
שם  הספר: בין גרמניה לא"י: קורות משפחה אחת 1940-1933
עורך הספר: אלדר, דן
תאריך: 2009
בעלי זכויות : אלדר, דן
הערות לפריט זה: 1. מכתבים שנמצאו בעזבונו של ברוך בן קלמן אוסאיבל ותורגמו ונערכו על ידי בנו דן אלדר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית