הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > תקשורת > עיתונות ועיתונים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
כתיבה עיתונאית; קווי האופי של לשון העיתון ומילון כיס לקיצורים, ראשי-תיבות ומילים לועזיות שכיחות.



צופן הסתרים של העיתון
מחברים: פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש


קראתם את הקטע? האם התקשיתם להבינו? הצדק אתכם! פשוט קשה להבין. משפטים ארוכים, מילים לועזיות, מילים עבריות לא מוכרות, מילים קטועות, ראשי תיבות, קיצורים. מין שפה סודית שקשה לפענח אותה.

סגנון עיתונאי טוב צריך להיות פשוט, בהיר וקל להבנה. אבל בכל זאת קורה שלוקחים עיתון ליד, קוראים בו - ולא מבינים. מדוע? במה שונה לשון העיתון מלשון הספרות או לשון הדיבור היומיומי, שאנו מבינים בקלות יחסית?

נכיר תחילה את קווי האופי של לשון העיתון ואת הקשיים שהם עלולים לגרום לקורא הצעיר. לאחר מכן נציע כמה דרכים להתגבר על קשיים אלה.



 

מילים קטועות


העיתון מודפס בטורים צרים, שנועדו לאפשר לעין לעקוב בקלות אחרי הכתוב מבלי לדלג שורה כלפי מעלה או כלפי מטה. אבל דבר זה יוצר קושי: מילים שאינן נכנסות בשלמותן בסוף השורה, נקטעות, מסומנות במקף ונמשכות בשורה הבאה. הנה כך:

מאחר שצורת הדפסה כזו איננה מקובלת בדברי דפוס אחרים, עלול קורא העושה את צעדיו הראשונים בקריאת עיתון, להתקשות בהבנת הכתוב. קושי זה נעלם תוך זמן קצר עם הניסיון.





 

השמטת מילים


הקיצור הוא תנאי חשוב ללשון עיתונאית טובה, לכן לשון העיתון, ובעיקר לשון הכותרות, מצטיינת בחיסכון במילים.

תפקידה של הכותרת הוא לספק לקורא מידע ולמשוך את תשומת לבו, אבל מכיוון שאותיות הכותרת גדולות, יש מקום למילים ספורות בלבד, ולתוכן צריך לדחוס את מרב המידע האפשרי. הכותרת צריכה גם להתחרות עם מודעות הפרסומת מסביבה, המצטיינות בלשון חסכנית ומושכת. לכן, ניסוח הכותרות דומה לעתים קרובות לניסוח מברק: משמיטים מילים שאינן הכרחיות להבנת העניין.

בכותרות רבות נשמטת המילה "את". למשל: "מזמיני רכב ביטלו הקנייה", במקום: את הקנייה, "המורדים כבשו רוב העמדות", במקום: את רוב העמדות. "ראש הממשלה מסיים שלב ההכנה", במקום: את שלב ההכנה. לפעמים משמיטים מילים אחרות. השמטה זו אינה פוגעת במידע, מכיוון שהקורא יכול להשלים בעצמו את המילה החסרה, למשל: "ראש הממשלה לנשיא ארה"ב: המצב - משתפר", במקום: ראש הממשלה אמר לנשיא ארה"ב. "20 שנה לרוצח", במקום: 20 שנות מאסר נגזרו על הרוצח.

לעתים קרובות יש קו מפריד במקום המילה החסרה: "ירדנה ארזי – לפני אסירים בתל-מונד", במקום: ירדנה ארזי הופיעה לפני אסירים בתל-מונד. "140 נהגים - לדין באשקלון", במקום: 140 נהגים הועמדו לדין באשקלון.


אם הכותרת איננה ברורה, חפשו מהי המילה החסרה, ונסו להשלים בדמיונכם את המשפט החסר למשפט שלם וברור. אם יש כותרת משנה, קראו אותה והיעזרו בה. בדרך כלל תוכלו למצוא בה את התשובה לשאלותיכם.



 

חידושי לשון


לעתים קרובות קורה שמאורע או מצב חדש מצריכים בדחיפות מילה חדשה, שלא הייתה קיימת בשפה העברית. לעיתונאי אין פנאי לחכות עד שתימצא מילה מתאימה לצרכים החדשים. לא אחת קורה שעיתונאי ממציא מילה חדשה בעצמו. ה"יצירה" החדשה נדפסת בעיתון, נכנסת לשימוש בפי הקוראים ומשתרשת בדיבור. חידושי לשון רבים, הנחשבים היום מילים מובנות לכול, נולדו כהמצאה של עיתונאים ושל כותבי מודעות. גם מילים שגורות כמו "גיבוי" "הסלמה", "יישום" "תקליטור", "חלופה" או "ביצועים" היו תחילה מושגים באנגלית, עד שתורגמו והותאמו לעברית על-ידי אנשים שרצו להתבטא ולא היה להם פנאי להמתין להחלטות הרשמיות של מומחי לשון.

הביטוי "פסק זמן" נולד כך, לפני הרבה שנים, כאשר הכדור-סל הישראלי עלה לראשונה על מפת הספורט האירופית. שנות ה-90 הראשונות הביאו עמן מבול של מושגים חדשים בעולם המחשבים הביתיים, מ"מדפסת" עד "הקלדה", מ"דיוור ישיר" עד "מנתח מערכות", "מחולל יישומים" וכמובן "תכנה", "חמרה" ו"קניון". זוהי תופעה חיובית, משום שהיא מעשירה את הלשון, אבל כאשר המילה חדשה לגמרי, היא עלולה להקשות על הקורא את הקריאה.

סיפור אופייני לכושר ההמצאה העיתונאית הוא סיפור לידתה של המילה "כייס", באחד הלילות, זמן רב לפני הקמת המדינה. עד לאותו הלילה לא היו בארץ ישראל "כייסים" אלא רק "גנבי כיס". באותו הלילה, בשנת תרצ"א, עבד איתמר בן- אב"י (בנו של אליעזר בן-יהודה) בעריכת העיתון "דואר היום". לפניו הייתה מונחת כותרת ארוכה מדי:

"מאסר חמישה חודשים לגנבי כיס"

המילה "כיס" לא נכנסה לשורה הראשונה, גזלה שורה נוספת והפריעה לעימוד המוצלח של הידיעה. איתמר בן אב"י התהלך אנה ואנה ופתאום נעצר וקרא בהתרגשות לעבר הסדרן: "כתוב בשורה אחת: מאסר חמישה חודשים לכייסים."
כך חסך שורה בעמוד העיתון, והוסיף את המילה "כייס" למילון.

החידוש הבלתי פוסק של מילים ומונחים בלשון העיתונות העשיר מאוד את העברית. שערו בנפשכם את לשון ימינו בלי המילים האלה: מתוחכם, מעודכן, הדלפה, לתחזק, למתן, מחווה, תפעול, מתורגל, ממושמע, אזכור, איוש, קיטוב, מטרד, אתגר, מיקוד, תחלופה, תסביך, מתירנות, מיסוד, יוקרה, מכרז, מנת משכל ועוד ועוד - מילים שרובן נולדו בשנות השבעים והשמונים, לעתים קרובות על דפי העיתון. עוד יותר קשה לתאר את לשון ימינו בלי החידושים הוותיקים, כמו: ביקורת, חוברת, כלכלה, מודעה, דעת קהל, חזית, מוקש, משבר, תעודה, תקופה - מילים שהורישה לנו עיתונות ההשכלה העברית עוד לפני כמאה שנה. מידת הקושי בלשון העיתונות משתנה מעיתון לעיתון, ויש הבדלי רמה גם בתוך אותו עיתון. לשון החדשות קלה וברורה יחסית. המאמרים מורכבים יותר, וכדי להבין את הכתוב במדורים המקצועיים, צריך הקורא להבין משהו בנושא עצמו, בין שמדובר בספורט או בתאטרון, בין שמדובר במחשבים, במוסיקה או באיסוף בולים. אם החומר שאתם קוראים מעניין אתכם, ואינכם יכולים להבין משמעות של מילה מסוימת גם מתוך ההקשר, כדאי לכם לפנות למילון. כך תבינו את הכתוב וגם תוסיפו מילה חדשה לאוצר המילים שלכם. אם המילה היא יצירה "טרייה", ייתכן שלא תמצאו אותה במילון. במקרה כזה שאלו את המורים, את ההורים או את החברים.




 

ראשי תיבות וקיצורים


דרך אחרת לחסוך במילים היא באמצעות שימוש בראשי תיבות או בקיצורים. לפניכם רשימה של ראשי תיבות וקיצורים מקובלים ושכיחים. חלק גדול מהם אתם בוודאי מכירים. עברו על הרשימה ובדקו אילו מהם אתם מכירים ואילו חדשים עבורכם. אם תיתקלו בהם בעיתון, או בכל מקום אחר, ולא תזכרו את משמעותם, עיינו שוב ברשימה זאת. אם תכירו ראשי תיבות או קיצורים חדשים, הוסיפו אותם לרשימה.



 

מילון כיס: ראשי תיבות וקיצורים







































או"ם - אומות מאוחדות ד''ר - דוקטור
אחה"צ - אחר הצהריים ד''ש - דרישת שלום
אח"כ - אחר-כך דו''ח (דוח) - דין וחשבון
אע"פ - אף-על-פי הח''מ - החתום מטה
ארה"ב - ארצות הברית המזה''ת - המזרח התיכון
בג"ץ - בית דין גבוה לצדק וכד' - וכדומה
בד"כ - בדרך כלל וכו' - וכולי
ב"ה - בעזרת השם ז''א - זאת אומרת
ביה"ס - בית הספר ז''ל - זיכרונו לברכה
בי"ח - בית חולים חו''ח - חס וחלילה, חלילה וחס
ביח"ר - בית חרושת חו''ל - חוץ לארץ
בכ"ז - בכל זאת חז''ל - חכמינו זכרונם לברכה
בע"מ - בעירבון מוגבל ח''כ - חבר כנסת
בע"פ - בעל-פה ח''נ - חבר נכבד
ב"ש - באר שבע טל' - טלפון
יו"ר - יושב ראש עמ' - עמוד
י-ם - ירושלים עפ''י - על-פי
כיו"ב - כיוצא בזה, כיוצא באלה עפי''ר - על-פי-רוב
כנ"ל - כנזכר לעיל פס''ד - פסק דין
לכב' - לכבוד פרופ' - פרופסור
לפנה"צ - לפני הצהריים צח''מ - צוות חקירה מיוחד (במשטרה)
מו"ל - מוציא לאור צד''ל - צבא דרום לבנון
מו"מ - משא ומתן צה''ל - צבא ההגנה לישראל
מוצ"ש - מוצאי שבת צ''ל - צריך להיות
מזכ"ל - מזכיר כללי ק''ג - קילוגרם
מיל' - מילואים קופ''ח - קופת חולים
מנכ"ל - מנהל כללי ק''מ - קילומטר
מפכ"ל - מפקח כללי (של משטרה) קמ''ר - קילומטר רבוע
מס' - מספר קמ''ש - קילומטר בשעה
משפ' - משפחת ראשל''צ - ראשון לציון
נ"ב - נכתב בצדו ר''ג - רמת גן
סה"כ - סך הכול רב''צ, רוה''מ - ראש הממשלה
ס"מ - סנטימטר רח' - רחוב
סמנכ"ל - סגן מנהל כללי שב''כ - שירות הביטחון הכללי
עו"ד - עורך דין ת''א - תל אביב
ע"י - 1. על-ידי 2. על-יד ת''ד - תא דואר




 

מילים לועזיות


לשון העיתונות העברית שופעת מילים לועזיות. לעתים השימוש במילים אלה הכרחי, משום שהן הפכו למונחים בין-לאומיים בתחומים של פוליטיקה, משפט, טכנולוגיה, אמנות וכדומה, ולא נמצא להן תרגום עברי מדויק. למשל: קואליציה, אופוזיציה, תאוריה, טרור, ניטרלי. אבל יש עיתונאים (ולא רק עיתונאים) המרבים להשתמש במילים לועזיות מתוך רצון להתגנדר במילים "מחוכמות", "מדעיות" או אפנתיות.

חלק מן המילים הלועזיות הנפוצות בוודאי ידוע לכם. אחרות, ייתכן שאינכם מבינים או אינכם יודעים איך להגות אותן. כדי להקל עליכם את ההתמצאות בתחום זה, ערכנו מילון זעיר של מילים לועזיות שכיחות. כל מילה מנוקדת כדי שתדעו איך להגות אותה. ליד כל מילה נכתב פירושה בקיצור. היעזרו במילון זה שעה שאתם קוראים בעיתון. אם אתם נתקלים במילה לועזית שאיננה מופיעה כאן, חפשו אותה במילון עברי-עברי. אם לא תמצאו אותה, נסו במילון אנגלי-עברי, שכן רוב המילים הלועזיות החדשות הגיעו לעברית מן האנגלית. מילים אחדות נחשבות בין-לאומיות ואפשר למצוא אותן בלקסיקון לועזי-עברי. לאחר מכן תוכלו להוסיף לרשימה את המילים שמצאתם.




 

מילון כיס: מילים לועזיות


אַדְמִינִסְטְרָטִיבִי – פקידותי, מנהלי, של המנגנון, בעיקר ממשלתי
אַדְמִינִיסְטְרַצְיָה – פקידות ממשלתית
אוֹבְּיֶקְט – דבר, עצם, מושא של פעולה
אוֹבְּיֶקְט – דבר, עצם, מושא של פעולה
אוֹבְּיֶקְטִיבִי – ענייני, נקי מנטיות ומרגשות (ההפך: סוביקטיבי)
אוּטוֹפִּי – דמינוני, בלתי מציאותי
אוּנִיבֶרְסָלִי – עולמי, כללי
אוֹפּוֹזִיצְיָה – אפשרות
אִידֵאָל – שאיפה, חלום, חזון
אִידֵאָלִי – מושלם, מופתי
אִינְדִיבִידוּאָלִי – פרטי, אישי
אִינְטֶלִיגֶנְט – משכיל, תרבותי
אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה – 1. שכל, תבונה 2. מעמד המשכילים
אִינְטֶלֶקְטוּאָל – איש רוח
אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי – רוחני, שכלי
אִינְטֶנְסִיבִי – מרוכז, מאומץ, נמרץ
אִינְטֶרֶס – עניין, טובת הנאה
אִינְפוֹרְמַצְיָה – מידע, ידיעות והסברים
אִינְפְלַצְיָה – ירידת ערך הכסף
אַלְטֶרְנָטִיבָה – בררה, אפשרות אחרת, חלופה
אֶלֶמֶנְטָרִי – יסודי, עיקרי, בסיסי
אֶסְטְרָטֶגְיָה – ניהול מלחמה, שיטת פעולה
אֶסְתֶטִי – יפה, עשוי בטעם טוב
אֶפֶקְטִיבִי – יעיל, ממשי, מרשים
אַקְטוּאָלִי – שייך להווה, עומד על הפרק
אַקְטִיבִי – פעיל, בעל יזמה (ההפך: פסיבי)
בְּיוּרוֹקְרַטְיָה – שלטון פקידות, סחבת, ניירת
דִּינָמִי (דינאמי) – ערני, תוסס, פעיל, משתנה
דִּיפְּלוֹמָטִי – 1. מדינאי '. פיקח וערמומי
דֶּמוֹקְרָטִי – לפני עקרונות הדמוקרטיה, מבוסס על שוויון
הוּמוֹרִיסְטִי – מבדח, היתולי
הוּמָנִי (הומאני) – מקיף, כולל, מוחלט
טוֹטָלִיטָרִי – רודני, שלטון המתיר קיום מפלגה חוקית אחד בלבד
טֶרוֹר – מעשה אלימות, הפחדה
טֶרוֹרִיסְט – מחבל, אדם המנסה להשיג את מטרותיו באמצעות הפחדה ואלימות
טְרָגִי (טראגי) – עצוב, מזעזע
טֶרִיטוֹרְיָה – שטח, אדמה, תחום מחיה
טֶרִיטוֹרְיָלִי – שייך לארץ מסוימת _למשל: מים טריטוריאליים)
לֶגִיטִימִי – חוקי, שמותר לעשותו
לִיבֶּרָלִי (ליגאלי) – חוקי, מותר על-פי החוק
מוֹדֶרְנִי – חדיש
מוֹנוֹפּוֹל – זכות שליטה
מִינִימָלִי (מינימאלי) – הקטן ביותר, מזערי (ההפך: מקסימלי)
מַקְסִימוּם – מרב, הכמות הגדולה ביותר, הכי הרבה (ההפך: מינימום)
נוֹרְמָלִי (נורמאלי) – רגיל, תקין, בריא
נוֹרְמָלִיזַצְיָה – הבאה למצב נורמלי, תקין
נֵיטְרָלִי (ניטראלי) – לא שייך לשום צד (בסכסוך, במלחמה)
סוֹצְיוֹלוֹגִי – חברתי
סְטָטוּס (סטאטוס) – מצב, מעמד
סְטָטוּס קוו (סטאטוס קוו) – מצב, מעמד
סְטָטוּס קוו (סטאטוס קוו) – המצב הקיים
סְטַנְדַרְטִי – עשוי לפי מתכונת מקובלת, לפי התקן, תקני
סִיטוּאַצְיָה – מצב עניינים, רקע
סִינְתֶזָה – איחוד, מיזוג, עירוב
סָנֶגוֹרְיָה (סניגוריה) – 1. דברי הגנה על הנאשם 2. האנשים המגנים על הנאשם
סֶנְטִימֶנְטָלִי – רגשני
סֶנְסַצְיָה (סנסאציה) - מאורע מרגש, ידיעה מסעירה
סְפּוֹנְטָנִי (ספונטאני) – טבעי
סְפֶּצִיפִי – מיוחד, מסוים
סֶקְטוֹר – מגזר, תחום
פָּסִיבִי – לא פעיל, חסר יזמה (ההפך: אקטיבי)
פְּנִימִי – ספקני, חסר תקווה (ההפך: אופטימי)
פּוֹלִיטִי – מדיני
פּוֹלִיטִיקָה – מדיניות, שיטת ניהול
פּוֹטֶנְצְיָאל – יכולת, מכלול האפשרויות
פּוֹטֶנְצְיָאלִי – אפשרי (לקוח פוטנציאלי הוא לקוח בכוח)
פוּנְקְצְיָה – תפקיד
פְּסִיכוֹלוֹגִי – נפשי
פרובלמטי (פרובלמאטי ) – בעייתי
פְּרוֹפּוֹרְצְיָה – יחס, תואם
קוֹאָלִיצְיָה – צירוף מפלגות המרכיבות ממשלה או עירייה (ההפך: אופוזיציה)
קוֹלֶקְטִיבִי – שיתופי, מואחד, כללי
קוֹנְגְרֶס – 1. כנס, ועידה (בעיקר בין-לאומית) ק. בית המחוקקים בארצות הברית
קוֹנְסְטְרוּקְטִיבִי – בונה, יוצר (ההפך: דסטרוקטיבי – הרסני)
קוֹנְסֶנְזוּס, קונצנזוס – תמימות דעים
קוֹנְסֶפְּצְיָה, קונצפציה – תפיסה, השקפה
קוֹנְקְרֶטִי – ממשי, מוחשי (ההפך: מופשט)
קָטַסְטְרוֹפָה – אסון, שואה
קָטֶגוֹרְיָה – 1. דברי התביעה, האשמה 2. האנשים התובעים את הנאשם 3. סוג מין, קבוצה
קְלָסִי (קלאסי) – 1. מעולה, מופתי 3. מן התקופה הקלסית (של היוונים והרומאים) קְרִיטִי - גורלי
קְרִיטֶרְיוֹן – אמת-מידה, עיקרון לשיפוט
רָאלִי – מציאותי, ממשי, מעשי
רֵאַקְצְיָה (ראקצייה) – 1. פעולת נגד, תגובה 3. נסיגה
רָדִיקָלִי (רדיראלי) – קיצוני
רַצְיוֹנָלִי (רציונאלי) – נבון, הגיוני, שכלי, תבוני
תֵּאוֹרֶטִי – עיוני
תֵּאוֹרְיָה – תורה, מערכת השערות


לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: צופן הסתרים של העיתון
שם  הספר: לקרוא עיתון ... ועוד איך! : קריאה ביקורתית בעיתון
מחברים: ווהל, אריה (פרופ') ; ליפקין, שרה ; אנוש, הגר
תאריך: 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. עיצוב ואיורים: וייס, יוסי.
הערות לפריט זה: 1. עיצוב ואיורים : יוסי וייס
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית