עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > קבוצות אוכלוסייהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > זרמים ביהדות
המכון לתכנון מדיניות עם יהודי


תקציר
במאמר סקירת פרטים על החברה החרדית בישראל ועל השינויים שחלו בה : חברי כנסת חרדים המייצגים את המגזר החרדי בכנסת, מספרם של החרדים בישראל, האידיאלוגיה השלטת במגזר, מערכת החינוך החרדית, מעמדם, עבודתם ומוסדות החינוך של נשים במגזר.



מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל


היהדות החרדית בישראל גדלה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות. אין בידינו נתונים מדויקים על מספרים החרדים, בין היתר מפני שקיימות הגדרות שונות לשאלה "מיהו חרדי". החרדים מהווים כיום 15 אחוזים מכלל חברי הכנסת. האוכלוסייה החרדית בישראל גדלה בהתמדה, בעיקר כתוצאה משיעור ילודה גבוה (4.7 לידות בהשוואה ל-2.7 לידות בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל ו-1.1 לידות לנשים בתפוצות). בשנת 2007, אחד מכל שלושה ילדים יהודיים הרשומים בכיתה א' לומד באחת ממערכות החינוך החרדיות.

ציבור בן כ-50 עד 100 אלף נפש של צאצאי 'היישוב הישן' ומקורביהם אינם מצביעים בבחירות או שאינם לוקחים כל חלק בחיי החברה והכלכלה או בחיים הפוליטיים בישראל. לעומתם, מפלגת ש"ס הספרדית היא חברה מרכזית בקואליציה הפוליטית השלטת ומחזיקה בשלוש משרות שרים. החרדים האשכנזים מתמידים בסירובם לקבל על עצמם משרות שרים, אך הם מיטיבים לפעול כשדולה בשירות האינטרסים החברתיים והחינוכיים של המגזר החרדי ולהשיג תמיכה כספית, מבלי להשתתף ישירות בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה. מגזר זה, המורכב מזרמים חסידיים וליטאיים גם יחד, ואשר מעורבותו בחיי החברה והכלכלה של ישראל עוברת שינויים מרתקים, ניצב מול אתגרים גדולים.

את האידיאולוגיה השלטת במגזר פיתחו בעיקר הרב אברהם קרליץ (ה"חזון איש",1953-1878) הכריזמטי, וממשיכו הכרזימטי לא פחות הרב אלעזר מנחם ש"ך (2001-1898) במהלך שנות ה-50' וה-60', כדי להתמודד עם המציאות הפוליטית החדשה של קיום מיעוט יהודי "גולה" בתוך מדינה יהודית. קרליץ הציע שיתוף פעולה עם המוסדות הציוניים כדי לקבל תקציבים ותמיכות, במטרה להקים מובלעת תרבותית וחברתית. הוא שיכנע את דויד בן-גוריון לשחרר משירות צבאי צעירים חרדים שהם תלמידי ישיבות, ופיתח מערכת חינוך מקיפה המשתרעת מגן הילדים ועד ה'כולל' (מוסדות לימוד לתלמידי ישיבות נשואים המקדישים את כל חייהם ללימודים), במטרה לגדל אליטה אינטלקטואלית של תלמידי חכמים שתוכל לתפוס את מקום האליטה האינטלקטואלית הרבנית שהושמדה בשואה. הוא גם פיתח מערכת חינוך מקיפה לבנות, שהכינה אותן להיות שותפות מסורות לבעליהן הלומדים, ללדת כמה שיותר ילדים ולשאת בעיקר הנטל לחינוכם, ולהתפרנס מעבודה במשרה מלאה כמורות.

ואולם כיום יש מחסור במשרות הוראה לנשים בבתי ספר דתיים, והשוק הדתי מצוי ברוויה. לפיכך, צעירות חרדיות נשואות מחפשות תעסוקה מחוץ לתחומים המסורתיים. ככל שהמימון ממשפחות ההורים, השילומים מגרמניה ומענקי הרווחה מטעם המדינה מתמעטים, החרדים הצעירים הופכים לאוכלוסיה הענייה ביותר בעולם היהודי.

חרף שאיפת רבניהם להותירם מבודדים חברתית ותרבותית, רבים מהם באים במגע תכוף עם החברה הכללית ומושפעים ממנה. אוכלוסיית שוליים גדולה במגזר, בדרך כלל ממוצא אנגלו-סקסי, נהנית מקניות ושיטוט בקניונים הגדולים; רבים מאוד מאזינים לרדיו החרדי, המציע גם פרסומות וחדשות מן העולם; המוסיקה החסידית הדתית משלבת סגנונות ומקצבי פופ ואפילו רגאיי; מספר גדל והולך נמשך לביגוד אופנתי; רבים מבקרים באתרי אינטרנט חרדיים – יש חוקרי שוק הטוענים שאחד מכל שלושה משקי בית במגזר מחובר בחשאי לאינטרנט.

כמו כן, במטרה להכין את הנשים לייעודן הכפול, הן מקבלות חינוך מגוון הכולל גם מיומנויות מתקדמות בחשבון, שפה, היסטוריה, פסיכולוגיה,שפה זרה (אנגלית) ורוכשות מיומנויות מקצועיות נוספות שאינן מהוות חלק מהמסלול החינוכי של בנים הלומדים רק תורה. בשנים האחרונות חל גידול רב במספר הנשים הנוטשות את שוק העבודה החרדי המוגבל ומשיגות משרות בכירות בשכר גבוה בחברה הכללית. אחת התוצאות היא היווצרות פער תרבותי בין בני זוג, המקעקע את מאזן הכוחות המקובל במשפחה ומוביל לעלייה בשיעורי הגירושין בקרב זוגות חרדים צעירים.

בנוסף, נשים חרדיות רבות לוחצות ליציאה ללימודים אקדמיים, השגת תארים ורכישת כישורים מקצועיים מתאימים לעבודה בענפי הייעוץ, הטכנולוגיה, יחסי ציבור, שיווק וניהול.

חלק מרבני המנהיגות החרדית, ליטאים וחסידים כאחד, המודעים לסכנות המאיימות על המערכת אם מגמה זו תתחזק, אסרו על מסלולי הכשרה מקצועית ואקדמית בבתי הספר התיכוניים לבנות ברשת 'בית יעקב' החרדית. אבל מסלולים כאלה, הקיימים במגזרי הציונות הדתית והחרדים הספרדים, ממשיכים להציע תוכניות הכשרה מקצועית מגוונות לנשים.

מכון לוסטיג ברמת גן, שפרץ את המחסומים שהוצבו בעבר על רכישת השכלה גבוהה בקרב נשים דתיות, הוא אחת המכללות החדשות שיצאו בתוכנית חדשנית: מסלול הכשרה המיועד להכין נשים לעבודה בתעשיות עתירות טכנולוגיה. המסלול מציע תואר ראשון בחשבונאות ניהולית ומדעי המחשב לנשים בוגרות רשת 'בית יעקב'. המכללה פתחה את שעריה בשנת 1999 לקבוצה של כמעט 30 צעירות, וכיום לומדות בה 450 צעירות, שרובן המכריע נשואות לתלמידי כוללים. המוסד מתייעץ בכל דבר ועניין עם הרב אהרן לייב שטיינמן, מנהיג חרדי ידוע בבני ברק, התומך בעבודתו. "כל בוגרת שלנו מרוויחה פי שלושה ממורה, לפחות פי שלושה", טוען אחד הרבנים המנהלים את המכללה.

מוסד חינוכי נוסף, המכללה החרדית של ירושלים, מאפשר לנשים חרדיות להשיג תארים אקדמיים בתחומים כגון עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת ומעבדנות רפואית, באמצעות הסדרים עם אוניברסיטאות ומכללות ישראליות. המכללה נפתחה ב-2001 עם 23 תלמידות. כיום היא מונה 453 תלמידות ו-80 תלמידים. הגברים והנשים נכנסים לבניין דרך כניסות נפרדות ולומדים בקומות נפרדות כדי למנוע כל מפגש. עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, הייתה ממקימות המוסד לאחר שנועצה באביה וקיבלה את ברכתו. שתי המכללות מתוארות כסביבה שנשים חרדיות יכולות לחוש בהן בנוח. יש במקום גם מורות ורבנים הזמינים לייעוץ לתלמידות כדי לשוחח ולפתור כל קושי שעלול להתעורר במפגש בין הלימודים לבין אמונתן.

אחת היוזמות המוצלחות ביותר שזכו לתמיכת הרבנים החרדיים היא חברות חד-מיניות לחומרה ותוכנת מחשב, הממוקמות בשכונות חרדיות ומאפשרות לאמהות להרוויח שכר גבוה יותר, לעבוד בשעות גמישות ולפתח קריירה מקצועית, וזאת מבלי לאיים על המרקם החברתי והמשפחתי הקיים.

הגירוי העיקרי להתפתחות שוק העבודה החרדי המשגשג היה הקיצוצים בקצבאות הרווחה, שהונהגו בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו, ואשר אילצו את רוב לומדי התורה הלא-עשירים שלמדו לימודים מלאים למצוא עבודה חלקית כדי לשרוד. כיום, כ-80 אחוזים מכלל הגברים החסידיים ורוב החרדים הספרדים עובדים. מרבית הגברים שאינם עובדים נאמנים למנהיגים הליטאיים הדבקים בלימודי תורה בלבד. מתוך כלל האוכלוסייה החרדית, כ-40,000 תלמידי ישיבות רשומים רשמית כ'מי שתורתם אומנותם', ורבים מהם עובדים חלקית בעבודות בלתי-חוקיות בשכר נמוך. חרף מאמציהם, הם אינם מצליחים להביא פרנסה ראויה למשפחותיהם הגדולות. לפיכך הבעיה הקריטית איננה סירובם לעבוד, אלא היעדר הכשרה מקצועית, המגביל אותם לעבודות ברמה נמוכה שאינן דורשות כישורים כלשהם. האתגר הוא לפתח תוכניות הכשרה ומשרות חלקיות או מלאות מתאימות לבני הישיבות שיש להם יכולת אינטלקטואלית אך הם חסרים מיומנויות מקצועיות. כמה יוזמות פרטיות וציבוריות כבר פועלות ומתחילות להראות סימני הצלחה, בעיקר במגזרי התעשיות עתירות הידע והפיננסים.

ניתן איפוא להבחין בשלושה אתגרים הקשורים זה בזה, שעימם נאלצת האסטרטגיה המסורתית של המובלעת החרדית בישראל להתמודד: (1) אבטלה, עוני וריבוי דמוגרפי ללא הגבלה; (2) היפתחות תרבותית לחברה הישראלית הכללית; (3) המעורבות הפוליטית של המנהיגות החרדית עלולה להוביל לאחריות קולקטיבית. קשה להתנבא איזה נתיב יגבר בעתיד.

לעת עתה נראה שהדפוסים בקרב החרדים בישראל הולכים ונעשים דומים יותר לאלה של החרדים בכל מקום אחר, ולכך עשויה להיות השפעה חשובה על יחסי דתיים-חילוניים ועל היחסים בין ישראל והתפוצות.

חלקים נוספים מתוך הפרק:
מגמות בדת ובדתיות : ישראל
מגמות בדת ובדתיות : יהדות ארה"ב
מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי-כלכלי בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל
שם  האתר: המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
בעלי זכויות : המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
הוצאה לאור: המכון לתכנון מדיניות עם יהודי
הערות לפריט זה:

1. מתוך: הערכה שנתית 2007 דו"ח מנהלים מס' 4 בעריכת רמי טל


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית