עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > זרמים ביהדות
גשר מפעלים חינוכיים


תקציר
על גיור כהלכה- הצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית, על פי הגישה של הזרם האורתודוקסי. וכן, על הגישות השונות ביחס לגיור בזרמים השונים ביהדות המודרנית.



גיור כהלכה
מחברת: ד"ר דורית למברגר


ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה היהודית נקראת גיור כהלכה. זוהי גישתו של הזרם האורתודוקסי, הזרם האדוק ביהדות, הדורש ומקיים שמירה מדוקדקת על מצוות הדת בדרך המסורתית שהתוו חכמי התורה והפוסקים.

תהליך הגיור דורש לימוד של המצוות ויסודות היהדות שמירת מצוות בזמן התהליך ולאחר סיומו, מילה (הקזת דם) וטבילה במקווה בנוכחות עדים וקבלת עול מצוות. לעתים נעשה ניסיון, על ידי הגורם המגייר, לוודא שסיבת הגיור היא מאהבת הדת ולא מסיבות אחרות.

מרגע המבחן והטקס נחשב הגר ליהודי לעניין נישואים, מניין, קבורה, עבודה בענייני דת וכו'.

הרבנות האורתודוקסית מתנגדת לגיור בידי רבנים לא אורתודוקסים, בטענה שהגיור לא נעשה על פי ההלכה, או שתהליך ההכנה של המתגייר לא מספיק, או שהרבנים המבצעים את הגיור אינם מוסמכים לכך.

הצורך בתהליך של גיור מקובל על שלושת הזרמים ביהדות, אך היקף הדרישות מהמתגייר ואופיו של התהליך שונים מזרם לזרם, ומכאן המחלוקות הרבות בנדון, בייחוד לאור המשמעויות הפוליטיות שיש לגיור (לאור יחסי הכוחות בין הזרמים השונים ביהדות ולאור ההשלכות המשפטיות של גיור לעניין המעמד האזרחי והאישי במדינת ישראל).

הזרם הקונסרבטיבי ביהדות אינו דורש קיום כל המצוות כתנאי לגיור, והיהדות הרפורמית מערבת שיקול נוסף ביחסה אל הגר: עידוד הגיור על מנת למנוע התבוללות. עידוד הגיור מתבטא לעתים בוויתור על המילה והטבילה. בכל מקרה נדרש הגר ללמוד יהדות כחלק מתהליך הגיור. ניתן לראות גם בדרישה ללימודי יהדות מקיפים דרך של סינון והגבלת ההצטרפות ליהדות.

אחרי שנת 1996 נוצר שיתוף פעולה בין הרבנות הראשית לישראל, משרד הדתות וארגונים העוסקים בלימודי תודעה וזהות יהודית לעולים. כל הגורמים הפגינו רצון טוב ועשו כל שבאפשרותם כדי לעזור למשפחות של עולים מחבר העמים (ברית המועצות לשעבר) ושל עולים מאתיופיה להצטרף לעם היהודי.

במסגרת זו הוקמו קרוב ל-100 אולפני גיור אשר הפעילו תוכניות לקראת גיור כהלכה. הלימודים שנמשכו כתשעה חודשים לוו בקשר הדוק עם דייני בתי הדין. כ-12,000 איש מהלומדים בתוכניות אלה התגיירו בשש השנים האחרונות. על פי נתוני הנהלת בתי דין הרבניים, מדי שנה מתגיירים, סך הכל, בין 800 ל-900 עולים מברית המועצות לשעבר. בצה"ל מתקיים קורס גיור מזורז לחיילים וחיילות שאינם יהודים ומבקשים להתגייר.

החוק בישראל מכיר ביהדותו של אדם ומגדיר אותה לעניינם של שלושה יישומים מרכזיים: חוק השבות, רישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות. יש לזכור כי חוק חילוני במדינת ישראל נתון לפירושיו של בית המשפט, אולם בנושא המעמד האישי (כגון נישואין, גירושין וקבורה יהודית) החוק קבע כי תחום זה נמצא בידיהם של המוסדות הדתיים בארץ (כלומר, מוסכם כי ההגדרה ההלכתית של בתי הדין הרבניים היא הקובעת). ומכאן עולה הבעיתיות, כי ההחלטה של בתי המשפט החילוניים אינה מוסכמת בהכרח בהגדרה הדתית.

הזרם החילוני במדינת ישראל מתלבט גם הוא בשאלת הגיור, שכן המתגייר נדרש להיות "יהודי" יותר מכל יהודי ישראלי חילוני בארץ, כדברי השופט אהרן ברק: "ה'מבחן החילוני' מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי של יסודות אלה השתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם הילוכו של העם היהודי על פני ההיסטוריה" (מתוך פסק הדין ברספורד נ' משרד הפנים).

ביבליוגרפיה:
כותר: גיור כהלכה
מחברת: למברגר, דורית (ד"ר)
שם  האתר: אזרחות לבגרות: מדינה יהודית ודמוקרטית במבחן המציאות
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית