עמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > דמוקרטיה ישראליתעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפט > מערכת המשפט בישראלעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי
גשר מפעלים חינוכיים


תקציר
עיקרי האירועים שהובילו להגדרת המושג מיהו יהודי בחוק.



מיהו יהודי?
מחברת: ד"ר דורית למברגר


שאלה שעוררה סערות ציבוריות פוליטיות רבות בעולם היהודי ובישראל. ההשלכה החשובה ביותר של הגדרת יהודי בעיני מדינת ישראל היא לצורך הזכאות לעלות לישראל על פי חוק השבות. בנוסח המקורי של חוק השבות תש"י-1950 לא הופיעה הגדרת יהודי.

פרשת מיהו יהודי התעוררה לראשונה בשנת 1958 כאשר שר הפנים ביקש לרשום כיהודי כל אדם המצהיר על יהדותו. בעקבות הסערה שהתעוררה ערך דוד בן גוריון משאל בקרב עשרות אישי רוח יהודים דתיים וחילוניים ורובם המליצו לו להיצמד להגדרה ההלכתית של יהודי. הפרשה התעוררה שנית בשנות השישים עם בקשתו של אוסוולד רופאייזן, הוא האח דניאל, יהודי שהתנצר והפך לנזיר, לרשום את לאומיותו כיהודי. בקשה זו נדחתה על ידי בג"ץ, למרות שעל פי ההלכה היהודית ניתן היה לרושמו כיהודי. בג"ץ קבע מבחן חילוני-תרבותי-סוציולוגי להגדרת יהודי. הכנסת בתגובה תיקנה בשנת 1970 את חוק השבות, וקבעה בחוק כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת. התיקון אף קבע שגם מי שהינו בן או נכד של יהודי, ובן זוגו, זכאי לעלות מכוח חוק השבות (אך אינו מוגדר כיהודי). הכרעה זו צמצמה את המחלוקת אך לא ביטלה אותה, שכן עדיין עולה השאלה לגבי המתגייר: האם רק גיור אורתודוקסי נחשב גיור ("גיור כהלכה") או שגם גיור של זרמים אחרים ביהדות נחשב גיור. עם השנים בג"ץ הכיר בגיורים רפורמיים שנעשו בחו"ל, ואף ב"גיור קפיצה", וכעת עומדת בפניו עתירה להכיר בגיורים רפורמיים הנערכים בישראל.

חשוב לציין כי תיקון חוק השבות (1970) איפשר את עלייתם של למעלה מ-300,000 לא יהודים מחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר) לישראל.

ביבליוגרפיה:
כותר: מיהו יהודי?
מחברת: למברגר, דורית (ד"ר)
שם  האתר: אזרחות לבגרות: מדינה יהודית ודמוקרטית במבחן המציאות
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית