הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > ספרות האגדה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
המאמר עוסק בדרשה המוכרת ממדרש בבראשית רבה, המציגה את נערי אברהם כדומים לחמורים. המאמר בוחן את משמעות הדרשה ואת זיקתה לפשט הכתובים.



קריאות מדרשיות - עקידת יצחק, נערים וחמור
מחבר: דניאל שרשבסקי


המדרש הקודם שבו עסקנו בחן את הקריאה הראשונה של אלוהים לאברהם – 'לך לך'. הפעם נעסוק בקריאה נוספת, שוב לך לך, והפעם אל הנורא מכל – אל הר המוריה, אל מקום העקידה.

המדרשים עוסקים בפנים שונים של סיפור העקידה, בספקותיו של אברהם ובספקות של אלוהים עצמו, בחרדותיו של יצחק ובדמעותיה של שרה. נתמקד במדרש אחד שמתעניין דווקא בנעריו של אברהם ובחמור שליווה אותו אל מקום העקידה.

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק

מה ראה?

ראה ענן קשור בהר,

אמר: דומה שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם,

אמר לו: יצחק בני, רואה את מה שאני רואה?

אמר לו: הין (=כן)

אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה?

אמרו לו: לאו,

אמר: הואיל ואינכם רואים שבו לכם פה עם החמור שאתם דומים לחמור.

(בראשית רבה נו, ב)

המדרש עוסק במסעו של אברהם אל הר המוריה, אל מקום העקידה.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:

(בראשית כב, ד-ה).

אברהם צועד שלושה ימים והמקרא חותם את שפתיו. אברהם אינו אומר דבר, יצחק דומם, ולקורא נותר רק לנסות לנחש את תחושותיהם. המילים הראשונות של אברהם במסע הן פנייה אל 'הנערים' – "שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם". המילים הפרוזאיות הללו שלא מסגירות דבר מהמתחולל בנפשו של אברהם, חותמות שתיקה של שלושה ימים.

המדרש מתאר דו שיח שקדם לדבריו של אברהם אל הנערים. מדוע המדרש מכניס לסיפור דו שיח שכזה? מהיכן צץ לו הענן? מדוע להעליב את הנערים ולקרוא להם חמורים?

בדברים הבאים ננסה לענות השאלות שהצגנו.

ראשית, המדרש מתמודד עם השאלה המתבקשת – נאמר בתחילה "לך לך... אל המקום אשר אומר אליך", אך בהמשך לא כתוב שהקב"ה אמר לאברהם מהו המקום, אם כן כיצד הוא ידע? התיאור של הענן בראש ההר מסביר זאת.

הדרשה המתארת את הדו שיח עם הנערים מפרשת את הסמיכות בין ה"וירא את המקום מרחוק" ל"שבו לכם פה...". נוסף לכך, העובדה שרק כאן מופיע החמור ולא בשני המקרים הנוספים שבהם מוזכרים הנערים בפרשה מהווה עילה לדרשה. אך נראה שמעבר לסמיכות זו יש כאן פרשנות שנשענת היטב על המבנה הספרותי של הפרשה.

הנערים מוזכרים שלוש פעמים בסיפור העקידה – בתחילת המסע – "ויקח את שני נעריו עימו", באמצע "ויאמר לשני נעריו...", ובסוף "וישב אברהם אל נעריו".

האזכור המשולש של הנערים הופך אותם לציר מרכזי בסיפור. הנערים מציינים את גבולות הסיפור. הפסוק המסיים – "וישב אברהם אל נעריו" הוא סיום פרוזאי לדרמת העקידה ונראה שלא בכדי. התחושה המתקבלת היא כאילו לא קרה דבר – המצב שב לקדמותו – היו נערים בתחילה ואברהם שב אל הנערים. ברמה אחת ניתן לטעון שהמסר של העקידה הוא שאכן לא קרה דבר – אברהם שב אל נעריו והכל שב לקדמותו. ברובד אחר, ונראה לי שכך ניתן לקרוא את המדרש, ייתכן שהסיפור ממחיש את החריגות שבסיפור העקידה, את החד פעמיות שבו. סיפור העקידה הוא מחוץ למציאות. הנערים שייכים לעולם המציאות, לעולם החול, ואברהם במעשה העקידה התעלה מעל המציאות היום יומית.

הדרשה מבליטה זאת באמירה שהנערים לא יכלו לראות את הענן. הדרשה ממשיכה בכך את הקו של הפסוקים המזהים את הנערים עם השגרה, עם המציאות ועם החול. מבחינה זו האמירה "שבו לכם פה עם החמור" – 'שאתם דומים לחמור', מתיישבת היטב עם רעיון זה. הנערים אכן זהים עם החמור, הם מייצגים את עולם היום יום, עולם שבו אדם קם בבוקר, חובש את חמורו ויוצא לעמל יומו. אברהם בסיפור העקידה נפרד מהחמור ומהנערים, נפרד מהיום יום ומתנשא אל עולם שמעבר – 'ואני והנער נלכה עד כה'.

דברים אלו לא מתמודדים עם הקושי שבעצם הדרישה האלוהית מאברהם להקריב את בנו יחידו, אך יש בהם כדי להציג חייץ ברור בין סיפור העקידה לבין שאר הציוויים המופיעים במקרא. סיפור העקידה הוא חד פעמי, מאורע החורג מן המציאות ומבטא דבר מה שמעבר לה.



אל האסופה קריאות מדרשיות3

ביבליוגרפיה:
כותר: קריאות מדרשיות - עקידת יצחק, נערים וחמור
מחבר: שרשבסקי, דניאל
שם  הפרסום מקורי: פשיטא
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר פשיטא או שראה אור באתר פשיטא.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית