עמוד הבית > מדעי הרוח > פילוסופיה > פילוסופיה של המוסר
פרידמן, ש.



תקציר
פילוסוף אנגלי בן המאה ה-18. אבי התועלתנות: לטענתו, המניע של הפעולות האנושיות הוא הרצון שלנו להגביר את האושר וההנאה ולהקטין את הצער.



בנתהאם ירמיהו
מחבר: פרופ' ג'. או. יורמסון



(1832-1748). ראשון לתועלתנות הבריטית. נולד בלונדון, בנו של משפטן ועורך-דין עשיר, קיבל אף הוא חינוך משפטי. ברם, התעניינותו של בנתהאם הצעיר בחוק ובמשפט היתה מסוג אחר; בקוראו את הלבציוס (Helvetius) בגיל עשרים, נתרשם במיוחד מ"העיקרון בדבר האושר הגדול ביותר", שנלקח על-ידי הלבציוס מיוסף פריסטליי (Joseph Pristley). החל מאותה תקופה הקדיש בנתהאם את חייו לבניית יסוד מדעי לחקיקה ולשפיטה. משימתו הראשונה היתה למוטט את בסיסו של החוק הטבעי ושל התקדים ההיסטורי שעליהם ביסס בלקסטון (Blackstone) את הגנתו על החוקה הבריטית. התעניינותו בתיאוריה על העונש, הובילה אותו אל עיבוד דגם לבית-סוהר - תוכנית שתקבלה על-ידי הממשלה, אף כי מעולם לא בוצעה. ב-1785 נוסע בנתהאם לרוסיה, כדי לבקר את אחיו סמואל, ששימש כמהנדס ממשלתי בארץ זו. בשובו לאנגליה, התמסר לביצוע סוגים שונים של רפורמה-חוקית, חברתית חינוכית וכלכלית, ביישמו לכל סוג כזה את "מתודת הפרט" הבלתי נלאית שלו. לאחר 1808, בהשפעתו של מיל (James Mill), הפך לאחד ממגיני המוסדות הבנויים על ייצוג ולאחד המטיפים לרפורמה יסודית בפרלמנט. בתקופה זו, יצר חוג של ידידים ותלמידים, שבידיהם הפקיד לעיתים מזומנות את העריכה, את הכתיבה מחדש ואת התרגום של כתביו: הגירסה הצרפתית של כתבי בנתהאם, כפי שעובדה על-ידי דיומון (Dumont), זיכתה אותו בפירסום נרחב באירופה והוא היה למקור השראה ולימוד לליברלים בכל העולם. הוא מת בימים הסוערים של הצעת חוק הרפורמה; גופתו החנוטה שוכנת עד היום הזה ב-University College בלונדון, אשר נימנה עם מייסדיו הראשונים.

התיאוריה היסודית של התועלתנות נוסחה ב"מבוא לעקרונות המוסר והחקיקה". An Introduction to the Prin ciples of Morals and Legislation שפורסם בשנת 1789. בנתהאם סבור כי המניע לפעולתו של האדם הוא תמיד שאיפה להבטיח לעצמו הנאה, ולמנוע מעצמו צער. "הטבע העמיד את האנושות תחת מרותם של שני אדונים, הצער וההנאה... הם שולטים בנו, בכל אשר אנו עושים, בכל אשר חושבים, בכל אשר אנו אומרים". זהו עיקרון פסיכולוגי או מטפיסי. לפי העיקרון המוסרי, פעולות ומעשים יזכו להסכמה ולאישור (או לאי הסכמה ולדחייה) בהתאם לנטייה המצויה בהם להגביר (או למעט) את האושר, את היתרון, את ההנאה או את הטוב, של כל אלה הקשורים בפעולות הנידונות. אם כל הקהילה מושפעת מפעולות אלה, כי אז יש לקחת בחשבון את אושרם של הכול. השקפתו של בנתהאם מבחינה בין משפטי אישור (או דחייה), לבין אהדה, (או חוסר אהדה). אדם אוהד את אשר מביא לו יתרון, אך הוא מתייחס אל מעשה כאל מעשה נכון, כאשר הוא רואה או מאמין שמעשה זה יביא את היתרון או האושר המירבי לכל אלה הקשורים בפעולה הנדונה, היינו, ההנאה הגדולה ביותר האפשרית, ויהיה אשר יהיה אופן חלוקתה בין הנוגעים בדבר. שיפוט מוסרי מחייב את מדידתם של צער וההנאה והשוואת מידת צערו של אדם אחד למידת הנאתו של אדם אחר. בנתהאם מנסח תורה בדבר שבעה תנאים שיש לקחתם בחשבון: עוצמת ההנאה (או הצער), משכה, וודאותה, קירבתה, פוריותה (או נטייתה ליצור הנאות אחרות), טהרתה (או נטיית ההנאה שלא להביא בעקבותיה צער ולהיפך) והיקפה, היינו - מספר בני האדם הנוטלים חלק בהנאה זו. ישנם סוגים רבים ושונים של הנאה : הנאה משירה, הנאה ממשחק ילדים, הנאתם של פושעים במעשי הפשע שלהם. שופט שאיננו נושא פנים לא יתעלם מהנאה, גם כאשר זו איננה קשורה בו בעצמו. בנתהאם דוחה את המסורת, את הסמכות הדתית או את ה"אינטואיציה" האישית, בכל הקשור באמיתות מוסריות. הכללים היחידים המתקבלים על-ידי בנתהאם הם כללי החוק ולגבי אלה מציע הוא בוחן תועלתני: כלום הציות הכולל לחוק זה, יש בו כדי לקדם את האושר האנושי במידה הגבוהה ביותר האפשרית מבחינה מעשית? באשר להתנהגות האישית, משחרר בנתהאם את האדם מכל כללים. על האדם לבחור בפעולה המגבירה את ההנאה עד למכסימום ולא בפעולה המוכתבת על-ידי כלל זה או אחר.

כיצד אפשר שבני-אדם, המונעים רק על-ידי הצפייה ליתרונם-הם, יודרכו לפעול בדרך שתביא לקידומו של האושר הכללי? תשובתו של בנתהאם היא זאת:


  1. החוק, על-ידי כך שהוא מעניש, ודעת-הקהל, על ידי תגמוליה ועונשיה, כופים על האדם להימנע מלפעול כנגד האינטרס הכללי.


  2. האינטרס העצמי הנאור מורה לאדם שבמרבית המקרים הטוב הכללי תורם גם הוא ליתרונו של הפרט. החוק מייצר הרמוניה מלאכותית בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הכללי: אדם אשר אלמלא החוק היה מוכן לבחור בדרך הפשע כדי להשיג את מטרתו, מגיע למסקנה שכאשר מעשה מסוים גורר אחריו עונש, הרי המאזן הכללי הוא מאזן של סבל. החינוך חושף הרמוניה בלתי צפייה של אינטרסים ובמיוחד התורות השייכות לתחומה של הכלכלה המדינית הציעו לכאורה הוכחות מדעיות חדשות בדבר יעילותו של שיתוף-הפעולה.


בנתהאם ירש וסיגל לעצמו את תורותיהם של לוק (Locke), יום (Hume) ופריסטלי (Priestley) ושל תלמידיו הצרפתיים של לוק. השפעתו הפילוסופית הגיעה לידי גיבוש בתורותיהם של מיל (J.S. Mill) הנרי סידג'ויק (H.Sidgwick) ג'. א'. מור (G.E. Moore). כתביו עוררו תגובה - נגדית חריפה מצד ברדליי (Bradley) בסיפורו "מחקרים בתורת-המידות" (Ethical Studies) שהופיע בשנת 1876. עיקר הביקורת היתה מכוונת כנגד הדוקטרינה האומרת שבני-אדם מחפשים אחר הנאות בלבד. טענה זו אינה נכונה אם מבינים את מושג ההנאה, במשמעותו היום יומית, וניתן לקבלה רק בתור טאוטולוגיה (tautology) היינו שבני אדם תרים אחרי מה שהם רוצים בו, או אחרי מה שנראה להם - במובן כלשהו - כטוב בעבור עצמם. אם "טוב", "הנאה" "יתרון" משמעם כל מה שבני-אדם שואפים אליו, כי אז אין כל משמעות בעצה שמציע בנתהאם לבני-אדם לחפש אחר מה שטוב בעבורם. בעצם אין בעצה זו משום הדרכה, כל עיקר. אלא מאי? בנתהאם לא יעץ לבני אדם לחפש אחר מה שטוב בעבור עצמם. הוא השיא את העצה המיוחדת שעליהם לעשות כן באופן כזה שיאפשרו לכל בני האדם להשיג במידה רבה ככל האפשר, את אשר הוא טוב בעבורם. (עצה שפירושה בעצם חיפוש אחר מה שבני-אדם רואים כטוב לעצמם באשר בנתהאם משאיר בידיהם את השיפוט). הטענה כי זאת הדרך הטובה ביותר להבטחת אושרו הגדול ביותר של האדם, איננה טאוטולוגיה; האופן שבו בנתהאם מנסה לבסס ולצוות את מימוש הכללים המעשיים המוצעים על-ידיו, נזקק לעיתים לפנייה אל כוח-אך כוח כזה שבעצמו, עשר לתרום לשינוי הדעת.

* העורך הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.

ביבליוגרפיה:
כותר: בנתהאם ירמיהו
שם  הספר: פילוסופיה
מחבר: יורמסון, ג'. או. (פרופ')
עורכי הספר: שרפשטיין, בן עמי  (פרופ') ; יורמסון, ג'. או.  (פרופ')
תאריך: 1967
הוצאה לאור: פרידמן, ש.
הערות: 1. עורך המהדורה העברית: פרופ' בן עמי שרפשטיין.
2. עורך המהדורה הלועזית : פרופ' יורמסון, הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.
3. סדרה אנציקלופדית ''אופקים חדשים''.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית