הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
הסבר למושגים "עלייה" ו"ירידה", על ממדי ההגירה והמשמעות הערכית שהעניקה החברה הישראלית להגירת תושבים אליה וממנה.



שתי עליות והשפעתן על המדינה
מחברות: צביה פיין; מאירה שגב; רחלי לביא


במשך כל שנות הגלות, הגעגועים לציון והכמיהה אליה היו חלק בלתי נפרד מחיי העם היהודי. קבוצות ויחידים הגיעו לישראל על אף הקשיים ותלאות הדרך – כדי לבקר בה או כדי להיקבר בה. אלה שהחליטו להשתקע בארץ התיישבו בעיקר ב"ארבע ערי הקודש': ירושלים, חברון, טבריה וצפת. במאה ה-19 חל שינוי. תהליכים שונים שהתרחשו אז, וביניהם גילויי אנטישמיות חמורים נגד יהודים וצמיחתן של תנועות לאומיות במקומות שונים בעולם, הביאו להתעוררות הציונות. התנועה הציונית הציגה את העלייה לארץ ישראל כמעשה הכרחי שמטרתו לגאול אם עם ישראל כולו מן הגלות ומן המצוקה של מיעוט נרדף, ולהוביל להקמתה של מדינה יהודית. כך החלה תנועה גדולה של עלייה לישראל, והיא נמשכת – במידה זו או אחרת – עד היום.
כמעט 3.5 מיליון יהודים עלו לישראל מאז שנת 1882. רובם עלו לאחר הקמת המדינה.

מדינת ישראל מעודדת עלייה וקולטת עולים גם בתקופות של שפל כלכלי או של מתח ביטחוני, והיא תומכת בהם בתעסוקה, בדיור, בחינוך וכדומה. יהודים מכל רחבי העולם מסייעים לישראל בקליטת העולים, בעיקר בעזרת תרומות. לעליות של היהודים לישראל יש השפעה רבה על האוכלוסייה, הכללה, החברה והיישובים במדינה.

יש הרבה עולים, אך יש גם יורדים

הביטויים "עלייה" ו"ירידה" הם למעשה שני כינויים שאנחנו נוהגים להשתמש בהם כדי לתאר הגירה חיצונית של יהודים ממדינות חוץ למדינת ישראל או מישראל למדינות אחרות. הם מבטאים את המשמעות הערכית שהעניקה החברה הישראלית להגירת תושבים אליה וממנה. ולמה הכוונה?

העלייה לישראל נתפסת כמעשה ציוני ופטריוטי, כ"חזרה הביתה". לעומת זאת, מי שעוזב את הארץ שלא על מנת לשוב אליה נתפס – לפחות בעשרות השנים הראשונות למדינה – כנוטש את המולדת, ומכונה בשם "יורד".

בעשורים האחרונים היחס לירידה מן הארץ קיצוני פחות, ורבים מגלים סובלנות כלפי התופעה – מתוך הבנה שזכותו של כל אדם לבחור היכן יחיה, והכרה בכך שההגירה היא תופעה הקיימת בכל מדינות העולם.

הירידה מישראל הייתה קיימת לאורך כל תקופת היישוב שלפני הקמת המדינה, וכך גם מאז הקמתה ועד היום.

ממדיה המדויקים אינם ידועים, וההערכות נעות בין 200,000 ל-450,000 איש. חלק ניכר מהמהגרים הם עולים שהגיעו לישראל והתקשו להסתגל לחברה הישראלית ולמציאות הישראלית, ויש ביניהם גם ילידי הארץ (רבים מהם צעירים בני 29-25 שנים). הגורם העיקרי לירידה הוא הגורם הכלכלי.

עלייה: הגירה של בני העם היהודי מן הגולה לארץ ישראל כדי לחיות בה.
ירידה: כינוי להגירה של אזרח יהודי מן הארץ כדי להשתקע בחו"ל.
המושגים "עלייה" ו"ירידה", כביטוי להגירה, נהוגים רק בעברית ורק לגבי ישראל.
הגירה חיצונית: תנועת הגירה של מהגרים החוצים גבולות מדיניים ועוברים ממדינה אחת
- מדינת המוצא, למדינה אחרת
- מדינת היעד.

ביבליוגרפיה:
כותר: שתי עליות והשפעתן על המדינה
שם  הספר: ישראל האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה
מחברות: פיין, צביה ; שגב, מאירה ; לביא, רחלי
עורכת הספר: נחום-לוי, נירית
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. אושר ע"י משרד החינוך לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.
2. ייעוץ מדעי: פרופ' אריה שחר, אסתר רפ.
3. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית