ברישום העיפרון הזה, אברהם נראה מנסה להסביר לבנו את הצפוי לו. ניתן לראות כי ידו הימנית מונחת על לבו על מנת לבטא את כאבו וידו השמאלית מצביעה כלפי מעלה, על מנת להסביר ליצחק כי זו מצוות האל. ברישום הם מוצבים זה מול זה, כאשר מצוות האל המסומלת על ידי אצבעו המושטת של אברהם מאחדת ביניהם באופן פורמאלי אך מפרידה ביניהם באופן פסיכולוגי. עיניו של יצחק חשוכות ומטושטשות ופניו קודרות. ידיו של יצחק ממוללות את העצים שהוא מחזיק. מאחורי אברהם יש עצים ואור ואילו יצחק עומד קרוב לקצה הצוק ומאחוריו קווקווים המסמנים חשכה.
