עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > מאורעותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתבית התפוצות ע"ש נחום גולדמן


תקציר
על ציוני דרך לאורך ההיסטוריה של העם היהודי אשר לאורכה שאפו היהודים להקים מדינה יהודית עצמאית. על השינויים שהתחוללו בעולם במאות ה 19-20 והשפעתם על העם היהודי, ובעיקר על זרמים שונים בקרב העם היהודי, שחלקם פעל להקמת מדינה יהודית וחלקם התנגד לה.



חולמים ושואפים לעצמאות יהודית


1) הבטחה וזיכרון:

לאורך ההיסטוריה היהודית, במשך כל שנות הגלות, חלמו יהודים רבים על שיבה לארץ הנכספת שבה יתגשמו שאיפותיהם הדתיות והלאומיות, אותה ארץ שחיו בה יהודים בתקופת הבית הראשון והשני, שהובטחה לאברהם אבינו:

" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, א-ב). "וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (בראשית יז, ז-ח).

אותה הבטחה נחרטה בזיכרון, בדמיון ובשאיפה של היהודים כפרטים וכקהילה. הדת, התרבות וחיי החברה היהודית ספוגים בביטויים של זיקה לארץ ישראל ובאמונה בגאולה, השזורים זה בזה. הם מופיעים באירועים המעצבים את מעגל החיים של כל יהודי (ברית מילה, בר מצווה, נישואין), ובמעגל השנה (שבתות, חגים), במנהגים, בתפילה וביצירה היהודית לדורותיה. עם זאת זכו רק יהודים מועטים במהלך ההיסטוריה להגשים את החלום, להגיע לארץ ישראל ולהתיישב בה. השינוי בא מקץ שנים ודורות ומכיוון בלתי צפוי.

2) רקע - עולם משתנה:

במאה ה-19 התרחשו באירופה המערבית והמרכזית תהליכי מודרניזציה נרחבים, שהביאו לתמורות מרחיקות לכת באורחות החיים, השפיעו על העולם כולו, וסחפו גם את החברה היהודית. השינויים בסביבה באו לידי ביטוי בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, הדת, התרבות והחברה; מהפכת התיעוש הביאה לתהליך עיור (מעבר מן הכפר אל העיר) נרחב, לגידול בתוצר הלאומי, לעלייה ברמת החיים ולשינוי המבנה החברתי; הכנסייה נחלשה, מגמות חילון התחזקו, ואתן התנועות והמפלגות הליברליות, הדמוקרטיות והסוציאליסטיות. הבורגנות התחזקה, הפרולטריון (מעמד הביניים של העובדים) התגבש, והחל מאבק למען זכויות הנשים; גילויים מדעיים בתחומי הרפואה, הביולוגיה, הפסיכואנליזה והפיזיקה הסעירו את העולם; המצאות טכנולוגיות כמו רכבות, מכוניות ומטוסים, חשמל וטלפון שינו את סגנון החיים מן היסוד. האומנות המודרנית נתנה לתהפוכות אלה ביטוי חדשני.

שינויים אלה בלטו במרכז-אירופה ובמערבה, אך השפיעו גם על מזרח-אירופה, ובאמצעות המעצמות האימפריאליסטיות (ששלטו על ארצות אחרות), חדרו גם לארצות האסלאם.

3) היהודים בעולם משתנה:

העם היהודי התקיים לאורך הדורות כחברה סגורה בשולי החברה הנוצרית, וכן בשולי החברה המוסלמית. במאה ה-19 גדל מספרם של היהודים באורח ניכר – מכ-2.5 מליון איש בשנת 1800, לכ-7.7 מליון בשנת 1880. ועד לכ-10.5 מליון בשנת 1900. לקראת סוף המאה ה-19 חיו מעל ל-80% מיהודי העולם באירופה, ובעיקר במזרח-אירופה. השינויים שהתחוללו בסביבה הנוכרית השפיעו על דפוסי החיים שלהם, והחברה היהודית המסורתית המסוגרת נפרצה.

יהודים משכילים אימצו בהתלהבות את שלל האפשרויות החדשות שנפתחו בפניהם. רבים נהרו לערים, למדו ורכשו השכלה בבתי הספר הציבוריים ובאוניברסיטאות. ההשכלה אפשרה להם להשתלב במהירות במגוון מקצועות חופשיים כמו רפואה, עריכת דין, עיתונאות ובנקאות. הם נקלטו בחוגי האקדמיה, התרבות והאומנות, ומצאו כר נרחב לפעילות פוליטית במפלגות הליברליות והסוציאליסטיות, וכן בתנועות המהפכניות.

הגורמים העיקריים שהשפיעו על מצב היהודים:

אמנציפציה - שמשמעותה מתן שוויון זכויות לאזרח, היה האירוע הבולט, שאפשר ליהודי מרכז-אירופה ומערבה, לקחת חלק פעיל ומרכזי בשינויים המתחוללים. כבר בסוף המאה ה-18, בספטמבר 1791, בעקבות המהפכה הצרפתית, חוקקה האסיפה הלאומית של צרפת חוק, שהקנה זכויות אזרח מלאות ליהודי צרפת, ובכך הייתה צרפת למדינה הראשונה באירופה שביטאה באמצעות חוק זה את השינוי המתחולל. בעקבות צרפת, שינו מדינות נוספות בהדרגה, במהלך המאה ה-19, את מעמדם המשפטי והאזרחי של היהודים שחיו בהן.

שינויים אלו השפיעו גם על יהודי ארצות האסלאם, שחיו עד אז בחסות מנהיגי ארצות אלה. באמצעות השלטון הקולוניאליסטי (שלטון על מושבות כבושות) של המעצמות דאז, בעיקר בריטניה וצרפת, ותוך תהליך מתמשך ולא רציף, בוטלו החוקים המפלים והמגבילים, ומצבם האזרחי והמשפטי של היהודים הלך והשתפר. דוגמה בולטת היא אלג'יר, שבה זכו היהודים בשוויון זכויות מלא בשנת 1870. יהודי מזרח-אירופה זכו להצהרת שוויון זכויות האזרח, שלא מומשה במלואה, רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הקמת ברית המועצות, בעקבות המהפכה הקומוניסטית וייסודה מחדש של פולין.

לאומיות - עליית הלאומיות הייתה גורם בעל חשיבות מרחיקת לכת על העולם כולו, וכן על הציבור היהודי. הלאומיות, שצמחה מהיחלשות השלטון המסורתי ומהתחזקות העם, הדגישה רכיבים משותפים לקבוצה, כמו שותפות בהיסטוריה, בשפה, בתרבות במוצא ובארץ. התפישה הלאומית מילאה חלל שנוצר עם היחלשות המערכות הדתיות, והיא לבשה צביון פוליטי עם היווצרותן של מדינות הלאום. אלה הקימו מוסדות שלטון וצבא, והדגישו את ייחודן בסמלים כמו המנון ודגל. עליית הלאומיות הצמיחה, בצורתה הקיצונית, גם גישות לאומניות קנאיות, שפיתחו שנאה ותוקפנות כלפי בני לאומים אחרים,מסיבות גזענות. התפתחויות אלה יצרו מוקדי חיכוך סוערים בעיקר באזורים הרב-לאומיים של אירופה, והן שהובילו את תושביהם ואת תושבי העולם כולו להתלקחויות עקובות מדם. עליית הלאומיות הבליטה את השונות של היהודים מן הלאומים שבקרבם ישבו, והובילה למסקנה שאין שום דרך להשתלבות היהודים בסביבה לאומית שונה ועוינת.

אנטישמיות - לאורך ההיסטוריה סבלו יהודים משנאת ישראל. היא החלה כבר בעולם העתיק, ובהמשך טופחה בכנסייה הנוצרית על רקע דתי. אולם האנטישמיות המודרנית של סוף המאה-19, שילבה בשנאה המסורתית גם התנגדות חברתית להתבלטותם של היהודים בתחומי החיים השונים, ותפישות גזעניות, מדעיות לכאורה, שקבעו כי היהודים הם גזע שונה ונחות, ומצב זה אינו ניתן לשינוי אפילו עם המרת הדת.

במרכז - אירופה ובמערבה התבטאה האנטישמיות המודרנית של המאה ה-19 בהקמת מפלגות וארגונים אנטישמיים, בהפצת עיתונים וספרים אנטישמיים ובפרסום של קריקטורות בדיחות ופרסומים מדעיים לכאורה.במזרח אירופה, נקט שלטון הצאר מדיניות אנטי-יהודית גלויה, שהתאפיינה בגלי פרעות; בשנת 1881 פרצו פרעות שכונו "סופות בנגב", ופגעו בעיקר בקהילות בדרום-רוסיה ובאוקראינה; בשנת 1903 התחולל "פוגרום קישינב", (שהונצח בפואמה "בעיר ההרגה" של חים נחמן ביאליק); ובשנים 1907-1905 נפגעו בגלי הפוגרומים עשרות אלפי יהודים ונרצחו אלפים.

4) דרכי התמודדות:

השינויים העמוקים שהתחוללו בסביבה, והשפעתם מרחיקת הלכת על היהודים, העמידו את היהודים כציבור וכבודדים, בפני דילמות דתיות-חברתיות-תרבותיות חדשות. האפשרויות היו מגוונות: הסתגרות תוך שמירה קפדנית על דפוסים מסורתיים, כפי שנעשה בעולם החרדי; שינוי היהדות והתאמתה לרוח התקופה, בדרכה של התנועה הרפורמית; יצירת הפרדה בין תחומי החיים השונים בהתאם לסיסמת המשכילים שטבע יהודה לייב גורדון: "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך"; הגירה לעולם החדש, בעיקר לארצות-הברית, והתחלה של חיים חדשים; הצטרפות למסגרות יהודיות-לאומיות, שהושפעו מפריחת הלאומיות ומתנועת ההשכלה היהודית, ועודדו יהודים לפעול למען זכויותיהם הלאומיות ולמען הקמת בית לאומי ואף מדינה משלהם; היטמעות בחברת הרוב או בתנועה מהפכנית תוך ויתור על הייחוד היהודי ואף תוך המרת הדת.

הכוחות המושכים והכוחות המרחיקים היו בעלי עוצמה רבה. הוגי דעות ומנהיגים ניסו להתמודד עם המצב, ולהציע חזון ודרך לשאלת העתיד הרצוי לעם היהודי. הם הציעו הצעות שונות ומגוונות הצעות שהשפעתן ניכרת עד ימינו אנו.

ההצעות הביאו שתי תפישות עולם מרכזיות: האחת - קיום היהודים כעם, והשנייה - קיום היהודי כפרט:

1. המיזם הלאומי –מגוון אפשרויות לקיום היהודים כעם:

  • א. הרעיון הציוני לגווניו: ציונות מדינית (בנימין זאב הרצל), ציונות רוחנית-תרבותית (אחד העם), ציונות דתית (הרב יצחק יעקב ריינס), ציונות סוציאליסטית (נחמן סירקין) ועוד.
  • ב. הבונד – מפלגה יהודית סוציאליסטית – הבונד תבע להכיר בזכותם של היהודים לאוטונומיה לאומית-תרבותית בארצות מגוריהם. הבונד שם דגש על הפרולטריון (מעמד הביניים של העובדים) ועל בעלי המלאכה היהודים. כמו כן העדיפה תנועה זו את שפת היידיש על פני העברית.
  • ג. האוטונומיזם - לאומיות של הפזורה היהודית – את הרעיון הוביל ההיסטוריון שמעון דובנוב. הוא הציע לבסס את הקיום היהודי בגולה באמצעות אוטונומיות (תחומי עצמאות) תרבויות-קהילתיות בארצות שונות.
  • ד. הטריטוריאליזם - חבל ארץ חלופי לארץ ישראל – תומכי הרעיון בהנהגת ישראל זנגויל, ביקשו למצוא פתרון טריטוריאלי, ולהקים טריטוריה מרכזית אחת, שאינה בארץ ישראל, ובה תהיה אוטונומיה ליהודים שנשקפה סכנה לחייהם בארצות מושבם, או שביקשו להגר מהן.
  • ה. שלילת הציונות - אגודת ישראל, תנועה שהוקמה ב-1912 על ידי יהודים מגרמניה, מהונגריה, מרוסיה ומפולין. התנועה העדיפה להשאיר את המצב הקיים, ושללה את הציונות. היא טענה כי ההלכה היא המסגרת הלאומית היחידה המבטיחה את קיומו של עם ישראל. התנועה התנגדה בחריפות לציונות, כולל לציונות הדתית, ולעלייה ארצה לפני בוא המשיח.

2. המיזם לזכויות האזרח ולהשתלבות - הדגיש את הפרט היהודי, והציע שני פתרונות מקיפים:

  • א. השאיפה לשוויון אזרחי - שהתפתחה במרכז-אירופה ובמערבה בהשפעת האמנציפציה, יצרה ניסיונות שונים ומגוונים של דגמי השתלבות אזרחית, חברתית ולאומית בחברה הסובבת.
  • ב. השאיפה המהפכנית - נתמכה על ידי המוני צעירים יהודים שנהרו בעקבות התנועות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות בארצותיהם, הרימו את נס המהפכה וקראו לתיקון עוולות העולם. המצטרפים לזרם רעיוני זה האמינו ביצירת חברה חדשה ומתוקנת, שבה לא יהיו הבדלים בין יהודים לאחרים גם במחיר אובדן זהותם היהודית וניתוק הקשר עם ישראל.
ביבליוגרפיה:
כותר: חולמים ושואפים לעצמאות יהודית
שם  הפרסום מקורי: ישראל : מדינת העם היהודי - ערכת לימוד
תאריך: 2009
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית