העיסוק בנשיות בא לידי ביטוי בעצם השימוש בחומר - הצמר, המתקשר ישירות למלאכת הסריגה הנתפסת כנשית, ולכן נחשבה במשך מאות שנים מלאכה נחותה. שימוש במלאכה נשית זו במסגרת עולם האמנות מציב אותה במעמד שווה ערך לטכניקות אחרות.
כמו-כן, פעולת הקשירה העצמית, שבה אגסי שוללת מעצמה את חופש התנועה, יש בה כדי לומר משהו על החברה המצרה את צעדיהן של נשים (ועל הנשים עצמן). אבל לאגסי יש שליטה מלאה על מצבה, ובחלקו השני של המיצג היא פורמת את החוטים ומשחררת את עצמה.
הבחירה בצבע האדום אינה מקרית. הצעה לפרשנות תוכלו למצוא בדבריה של האוצרת הדס מאור.
