לפי הסיפור המקראי, רבקה היתה עקרה עד להתערבות האל שבעקבותיה נולדו התאומים יעקב ועשו: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. (בראשית כ"ה, כ"א).האמנית אור-נה רן מספרת שהיא תיארה בפסל את רבקה יושבת ליד הבאר לפני שהפכה לאם, זאת למרות שרגע כזה אינו מתואר בסיפור המקראי. רן אומרת שרבקה מתוארת כצופה אל עתידה וידה שלוחה קדימה.

הפסל מורכב ממשטחי מתכת דקים בעלי צורות שחלקן אורגאניות וחלקן גיאומטריות (לדוגמה, החזה המרובע של רבקה). הרושם הכללי שיוצר הפסל הוא של תנועה רכה הזורמת מלמעלה כלפי מטה. ייתכן שהתנועה הרכה רומזת על נשיות, ועל דמותה החיובית של רבקה, כפי שמצטיירת בבראשית כ"ד, פסוקים ט"ז – כ'.

למרגלותיה של רבקה צורה המזכירה כד. בהקשר הסיפורי – זה בוודאי הכד שתמלא רבקה ממי הבאר. אולם, לכד ולבאר ישנה גם משמעות סמלית הקשורה לנשיות ופוריות. הבאר היא מקור מים, ומים הם סמל לחיים. כד מסמל פעמים רבות אישה, זאת משום שהוא כלי שמכיל דבר-מה אחר, כמו הרחם הנשית. בטנה הקעורה של רבקה בפסל זה מעניינת – מחד, יש בכך כדי לרמוז על יכולת הכלה, כמו הכד, ובכך לרמוז על פוריות, ומאידך – ניתן לראות את החלל שנפער בבטן דווקא כרמז לריק, למצב העקרות שקדם להתערבות האלוהית.