לפני כ - 150 שנה היה שטח העיר תל אביב שונה מאוד מכפי שהוא נראֶה היום. היו באזור כמה כפרים ערביים קטנים ושטחים חקלאיים, ובהם כרמים, פרדסים ושדות ירקות קטנים.
ביפו הסמוכה, שהייתה באותה תקופה עיר ערבית מרכזית, חיה גם קבוצה של אנשים שנקראה "הטֶמְפְּלֶרִים". הם היו נוצרים מגרמניה שהאמינו שכדי להביא את הגאולה צריך לחיות בארץ הקודש, בארץ ישראל.
הם בנו כמה מושבות בארץ וישבו גם בירושלים, בחיפה וכאמור – גם ביפו.
בשנת 1871 חֵלק מהטמפלרים יצאו מיפו והחלו לִבְנות את המושבה שרונה, מצפון לעיר יפו. הם העדיפו לחיות חיים כפריים ולעסוק בחקלאות. הם הקימו במקום מושבה חקלאית שדָמְתה לכפרים שבדרום גרמניה, משָם הגיעו. הם בנו כ-30 בתים חד קומתיים לתושבים, בית קהילה גדול, בית ספר, בית בד (לייצור שמן), יקב גדול (לייצור יין) וגידלו מסביב ליישוב שלהם פרדסי הדרים, כרמי ענבים, עצי זיתים, שדות חיטה וירקות. היישוב הזה שגשג עד לתקופת מלחמת העולם השנייה.
המושבה שרונה בתחילתה
© Library of Congress, Prints & Photographs Division
התושבים הטמפלרים בשרונה וביישובים האחרים גורשו מהארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה בגלל החשש שיתמכו בנאצים הגרמנים.
לאחר קום המדינה, בשנת 1948, עברו בנייני שרונה לידי המדינה הצעירה. בחֵלק הדרומי של שרונה הוקמו משרדי ממשלה, החֵלק הצפוני הוקף גדר והפך לבסיס צבאי, ובמבנה בית הספר הוקם בית יולדות. האזור זכה לכינוי: "הקִריה".
עם השנים היו אנשים וגופים רבים שטענו שכדאי לשחזר ולשמֵר את המבנים המיוחדים של שרונה, מושבת הטמפלרים. בתחילת שנות האלפיים הוכנו תכניות וגויסו הכספים, אך אז התעורר הצורך להרחיב את הרחוב הראשי של הקריה, רחוב קפלן, רחוב ראשי וצפוף, וכדי לעשות זאת יש צורך להזיז כמה מן הבתים הטמפלריים הישנים. במבצע מיוחד ומסובך, שכָּלל שימוש במכונות ובמנופים מיוחדים, הוזזו חמישה בתים למרחק של כשלושים מטרים, ובכך התאפשרה הרחבתו של ציר התנועה הסואן.
הבתים שופצו ושוחזרו, ובין הבתים נשתלה צמחייה. והִנֵה במרכז הסואן של תל אביב קם אזור ישן-חדש, מעֵין פארק, שמשמר את האופי המיוחד של שרונה ומשמש מקום בילוי לתושבי תל אביב והארץ כולה.
בתי שרונה ששופצו ושוחזרו
צלם: ליאת אברהם
לאתר של עיריית תל אביב על שרונה
