עמוד הביתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > תל אביב
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
העיר תל-אביב הוקמה ביום י' בסיוון בשנת תרס"ט, ביוני 1909. והיא נחשבת לעיר העברית הראשונה. על הסיבות להקמת תל-אביב.



ימיה הראשונים של תל-אביב – הגרלת הצדפים והקמת אחוזת בית
מחברים: דלית רביד - המאירי; מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה


העיר תל-אביב הוקמה ביום י' בסיוון בשנת תרס"ט, ביוני 1909. תל-אביב נחשבת לעיר העברית הראשונה, כי עד הקמתה היו בארץ-ישראל רק ארבע ערים יהודיות, כולן עתיקות: ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

מדוע הקימו את תל-אביב?
בשנת 1906, קבוצת יהודים שהתגוררו ביפו, החליטו לצאת מחוץ לעיר. היו להחלטה הזאת שתי סיבות עיקריות: הם רצו לשפר את תנאי המחייה הקשים שלהם והם רצו גם לחיות חיים עבריים עצמאיים. כדי לבצע את החלטתם, חברי הקבוצה הקימו אגודה (כמו קבוצה) שמטרתה הייתה להקים את השכונה החדשה מחוץ ל יפו. הם קראו לאגודה שלהם בשם "אחוזת-בית". בראש האגודה עמד עקיבא וייס. חברי האגודה תכננו להקים שכונה שתנאי החיים בה יהיו נוחים: שהרחובות בשכונה יהיו רחבים, שתהיה מערכת ביוב מסודרת, שיהיו גינות ומגרשי משחקים, ושתהיה תאורה ברחובות. באותה תקופה היו קיימות כבר 11 שכונות יהודיות מחוץ לחומות יפו, כמו נווה-צדק, כרם התימנים, נווה שלום, אך הן לא היו מרווחות ומודרניות כמו השכונה שאגודת "אחוזת-בית" תכננה. אנשי האגודה התלבטו היכן להקים את השכונה החדשה, ובסופו של דבר הוחלט להקים אותה סמוך לשכונת נווה-צדק, בשטח שנקרא "כרם גיבאלי". כדי שיהיה אפשר לבנות את השכונה החדשה בשטח הזה, האגודה קנתה אותו מידי בעליו הערבים.

לפני שהתחילו להקים את בתי השכונה, נעשו שלוש פעולות הכנה שנחשבו חדשניות באותה תקופה:

1. נחפרה באר מים, שממנה העבירו את המים בצינורות, באמצעות משאבה, לכל שטח השכונה. אחוזת-בית הייתה השכונה הראשונה בארץ שזכתה לרשת צינורות לאספקת מים מרכזית לבתים.

2. יושרו גבעות החול. שינוי של פני השטח והתאמתו לצורכי הבנייה היה חידוש בדרך הבנייה שהייתה נהוגה באותה תקופה.

3. חברי ועד השכונה הזמינו מכמה מהנדסים הצעות לתכנון השכונה החדשה. לפי התכנית שהתקבלה נקבע שבשכונה יהיו ארבעה רחובות רחבים מקבילים ורחוב אחד ראשי שיחצה אותם – רחוב הרצל. בפעם הראשונה בארץ, הרחובות תוכננו להיות רחבים דיים כדי לאפשר תנועה חופשית של עגלות, הודות לזה, היום, הרחובות האלה מתאימים גם לתנועת מכוניות.

לאחר התכנון הגיע שלב חלוקת המגרשים לבניית הבתים. החלוקה נקבעה בהגרלה שנערכה ב 1909, וזכתה לכינוי "הגרלת הצדפים". לצורך ביצוע ההגרלה, עקיבא וייס אסף 60 צדפים לבנים ו-60 צדפים אפורים. על הצדפים הלבנים הוא רשם את שמות המשפחות ועל האפורים – את מספרי המגרשים. בחול המועד פסח, בשנת תרס"ט, התאספו 60 משפחות המייסדים ליד שפת הים, לביצוע ההגרלה. הצדפים המסומנים הונחו בשתי ערימות נפרדות, לפי צבעם, וילד וילדה בחרו צדף אחד מכל ערימת צדפים, וכך צירפו בזה אחר זה כל אחד משמות המשפחה לאחד ממספרי המגרשים.

בתום שנה לאחר ההגרלה, נכנסו 60 המשפחות המייסדות לגור בשכונה.

בית-הספר התיכון שנבנה בשכונה היה "הגימנסיה העברית", והיה לו תפקיד מרכזי בחיי השכונה. הגימנסיה הוקמה לראשונה ביפו ובשנת 1911 היא הועברה לרחוב המרכזי בשכונת אחוזת-בית – רחוב הרצל. זה תרם מאוד להתפתחות השכונה, כי מנהל בית-הספר והמורים, שגרו קודם ביפו, עברו גם הם להתגורר באחוזת-בית. בית-הספר הפך למרכז החיים של השכונה. אחרי שנתיים הקימו בשכונה גם בית-ספר למוסיקה. סופרים ואמנים עברו לגור בשכונה, והיא הפכה להיות מרכז חשוב לתרבות העברית החדשה בארץ ישראל.

בעקבות הצלחתה של השכונה החדשה, נרכשו שטחי אדמה נוספים בסביבתה, ועליהם בנו שכונות נוספות וסללו דרכים חדשות. זמן קצר לאחר הקמת השכונה, נבחר שם משותף לכל השכונות החדשות והשם "אחוזת-בית" שונה ל"תל-אביב".

כיצד קיבלה השכונה את השם תל-אביב? הוצעו כל מיני שמות, וביניהם: "יפו החדשה", "עברייה", "הרצלייה" (על שם הרצל). בסופו של דבר הוצע השם תל-אביב, שהיה השם העברי לספר ("אלטנוילנד") של הרצל . משמעות השם: "תל" הוא חורבה עתיקה, שמסמלת ישן, ו"אביב" הוא זמן להתחדשות ולפריחה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ימיה הראשונים של תל-אביב – הגרלת הצדפים והקמת אחוזת בית
מחברת: רביד - המאירי, דלית
שם  הפרסום מקורי: אתר תל אביב
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה
תאריך: 2008
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר תל אביב חוגגת 100 או שראה אור באתר תל אביב חוגגת 100.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית