שור שנגח ואיננו מוגדר עדיין כשור מועד נחשב לשור תם.

השאלה היא אפוא: מתי שור תם הופך להיות שור מועד?
שור מועד הוא המכונה בלשון המקרא "שור נגח", כפי שנאמר בשמות כא, לו: "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו - שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ".
לפי ההגדרה המופיעה במשנה מדובר כאן על שור שכבר נגח בעבר, שבעליו הוזהרו באופן פורמלי, כלומר העידו בבעליו על כך שהוא מסוכן ושעליהם לשומרו. השאלה השנויה במחלוקת בין התנאים היא באלו תנאים בדיוק יוגדר השור כשור מועד.
מן המקורות העתיקים יותר נראה שרבי עקיבא לימד כאן לימוד הקשור למספר "שלושה"¹ – אך מסורת עתיקה זו לא הובנה אחר כך במדויק. יש מתלמידיו שפירשו זאת: שלושה ימים ויש שפירשו: שלוש פעמים.
וכך שונה המשנה בבא קמא ב, ד, אשר דנה גם בתנאים שבהם חוזר שור מועד להיות שור תם: "איזה הוא תם ואיזהו מועד? מועד – כל שהעידו בו שלושה ימים², (=דהיינו, שאם לאחר כל נגיחה ³ בית הדין התרו בבעלים של השור שעליו לשמור את שורו - הרי אז, לבסוף, לאחר שלושה ימים שבהם חזר ואירע מקרה זה, מוגדר שור זה כשור מועד). ותם - משיחזור בו שלושה ימים (=דהיינו, שיראה שוורים אחרים שלושה ימים רצופים ולא יתפרץ לנגוח), דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: מועד – שהעידו בו שלושה פעמים (=אפילו אם ההתראות היו כולן ביום אחד) ותם – כל שיהו התינוקות (=ילדים) ממשמשין בו ואינו נוגח (=את התינוקות)".⁴

דינו של השור המזיק: אם שור מועד גרם נזק בעליו ישלם נזק שלם "במיטב הארץ"* - אך אם שור תם הזיק משלם בעליו חצי נזק בלבד.⁵ ברם, לגבי דינו של שור תם שנגח קיימת מחלוקת עקרונית בין התנאים בשאלה על מה חל דין חצי-נזק זה. לדעת רבי טרפון (במשנת בבא קמא ב, ה) חל דין זה אך ורק על שור שנגח ברשות הרבים – אך אם השור חדר שלא-ברשות אל חצר פרטית ונגח שם הרי בעליו משלם נזק שלם, שכן לדעתו שור המזיק ברשות הניזק נחשב כמועד מתחילתו. ואילו לדעת חכמים שבמשנה שם, אף במקרה אחרון זה בעל השור התם משלם על הנזק שנגרם רק חצי-נזק.
אם שור מועד הרג אדם בית דין מורים לסקול את השור והשור המת אסור בהנאה* וכמו כן משלמים בעליו כופר על האדם שנהרג.⁶ אם השור המועד הרג עבד כנעני על בעליו לשלם שלושים שקלים לאדונו של העבד. דינים אחרונים אלו מופיעים באופן עקרוני כבר באמור בכתוב במקרא בשמות כא, כט-לב: "וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו. אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ. אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל".