עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות > תזונה
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
על המהפך שחל בשנים האחרונות בנושא התזונה: התזונה הלא מבוקרת מפנה דרכה לתזונה המוכוונת והמבוקרת, בה ניתנים תוספי ויטמינים ומינרלים.



מהפך בתזונת האדם
מחבר: פרופ' תאודור טולצינסקי


בשנים האחרונות אנו עדים למעבר מתזונה לא מבוקרת לתזונה מבוקרת בה תוספי ויטמינים ומינרלים (רכיבי קורט) ניתנים לאוכלוסייה לאחר לימוד צרכיה, מעקב אחר מצב רכיבי הקורט בה והתחקות אחר מצב ההספקה של מקורות המזון הרגילים

בעשור האחרון חל מהפך בנושא התזונה: התזונה הלא מבוקרת מפנה דרכה לתזונה המוכוונת והמבוקרת. המהפך הוא פרי הניסיון שנצבר המחצית השנייה של המאה ה-20 מטעם המרכז הלאומי למניעת מחלות (Centers for Diesases Control) באטלנטה.

מה למדנו ב-90 השנים האחרונות בנושא העשרת מזונות? העשרת מלח ביוד החלה בשנת 1924 בארצות הברית לאחר שנמצאו סימנים של זפק מוגדל (goiter) בשיעור של 20% ממגויסי הצבא האמריקאי במלחמת העולם הראשונה. באותה עת נמצא, בניסויים קליניים, כי מתן יוד, באזורים הגיאוגרפיים הנגועים בחסר חריף ביוד, מונע את מופע הזפק המגודל בילדים בגיל בית הספר (וראו: זקי קריים וענת ברנע – "יוד – תריס בפני פיגור שכלי", גליליאו 58). לאור נתונים אלו הפכה העשרת מלח ביוד להליך תקני בצפון אמריקה. החל משנות ה-80 העשרת המלח ביוד, הומלצה ואף בוצעה ברוב הארצות המשתייכות לארגון הבריאות העולמי (WHO), הן הארצות המפותחות והן המתפתחות.

בשנת 1941 קרא הנשיא רוזוולט לכנס לאומי להגנת העם בנושא התזונה. בעקבות הכנס שנערך בבית הלבן הכריז רוזוולט על העשרת קמח חיטה בוויטמינים ובמינרלים חיוניים. בשנת 1988 התקין המינהל האמריקאי לפיקוח על מזון ותרופות, FDA (Food and Drug Administration) תקנה המחייבת העשרת המזון בחומצה פולית (ויטמין מסיס מים המשויך לקבוצת ויטמיני B).

ריכוזים נאותים של ויטמין D (ויטמין מסיס שומן) ונגזרותיו בדם, חיוניים בכל גיל להתפתחות העצמות ולשמירה על מצב שלד בריא. משך עשרות שנים נהוג בארצות הברית וקנדה להעשיר חלב בוויטמין D. בישראל ננקטה דרך העשרה זאת (מלפני קום המדינה) בשני מוצרים בלבד – בחלב המכיל 1% שומן ובמרגרינה, בהנחה שחלב המכיל 3% שומן ממילא מכיל את הכמות הנאותה של ויטמין .D מתברר כי הנחה זאת אינה נכונה, ולכן לאחרונה שוקד משרד הבריאות על תקינה חדשה המחייבת הוספת ויטמין D גם לחלב המכיל 3% שומן ולמוצרי חלב אחרים. מספר מחקרים מצביע על הצורך בהוספת ויטמין D לכל מוצרי החלב בגלל חסר הוויטמין בישראל בקרב קשישים, נשים חרדיות ובדואיות (בגלל אי חשיפת עורן לשמש), נערים ונערות בגיל ההתבגרות ועולים חדשים מארצות שונות. מחקרים שנערכו בארצות אחרות ברוכות שמש מאשרים מצבים של חסרים עונתיים דומים.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (American Academy of Pediatrics) ממליצה כיום על מתן תוספת ויטמין D לתינוקות (כפי שהומלץ בעבר) אך מדגישה את הצורך להוסיף ויטמין D גם לילדים עד גיל ההתבגרות. מחקרים שנערכו באוסטריה מצביעים על חסרים בוויטמין D בגילאי בית הספר וההתבגרות, בקרב שנים הרות, ובמחצית האוכלוסייה גילאי 45 עד 65.

חוקרים באוסטרליה ממליצים על העשרת מוצרי מזון בוויטמין D וגם על מתן תוספות לקבוצות סיכון מסוימות, למרות שרוב השנה אוסטרליה משופעת בשמש.

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נוסף נדבך חדש למהפך התזונתי. לאור סדרת מחקרים, נמצא כי תוספת חומצה פולית (folic acid, folate) לפני ההריון, מפחיתה ב-70% את הסיכון להופעת המום המולד של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (Neural Tube Defects –NTDs). במום זה אין סגירה של תעלת השדרה בעת גדילת העובר, וכך נותר מוח השדרה חשוף. המום פוגע בכרבע מיליון תינוקות באוכלוסיית העולם. הוספת חומצה פולית למזונות מקטינה את ממדי היפגעות הילודים וניתן לנקוט מדיניות זאת בארצות מפותחות ומתפתחות כאחד.

בשנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים אחרים הנוגעים לחומצה פולית, והתברר מהם כי ריכוז גבוה של חומצה פולית בדם מביא לירידה בריכוז הומוציסטאין (homocysteine) בדם. ריכוז גבוה של הומוציסטאין (חומצת אמינו מכילת גופרית שאינה מרכיבה את חלבון הגוף), מהווה סמן ברור לעלייה בתחלואים שונים: מחלות קרדיו-וסקולריות (מחלות כלי דם של עורקי הלב והמוח), נטייה למחלות דמנציה (שיטיון – דמנציה הנובעת מליקויים בכל הדם במוח ודמנציה הנובעת ממחלת אלצהיימר), נטייה לסרטן המעי הגס, וזאת בנוסף למומים מולדים (NTDs שאוזכר) וכן תיתכן השפעה על תסמונת דאון (Down's syndrome).

ויטמין B12 מהווה כעין "בן לוויה" לחומצה הפולית, משום ששני הוויטמינים הללו מפעילים אנזימים שונים באותם מעגלים מטבוליים. במחקר שנערך באוכלוסיית ירושלים נמצא כי ירידה בריכוזי ויטמין B12 בדם, בדומה לירידה בריכוזי החומצה הפולית, כרוכה בעלייה במחלות לב ובדמנציות. לאור זאת יש לשקול העשרת מזונות בוויטמין B12, כפי שמתבצעת העשרה בחומצה פולית בארצות הברית, קנדה ועשרות ארצות אחרות בעולם. לאור ההתפתחות בהערכת מצב הוויטמינים באדם והסתעפות המחקר גדלה ההתעניינות במצבי חסר בוויטמינים אחרים גם בארצות מפותחות.

הברזל הוא רכיב קורט נוסף בעל משמעות רבה לפיזיולוגיה של האדם, מרכיב שאינו מסופק בכמות נאותה בתזונה הרגילה בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. חוסר ברזל משפיע במיוחד על תינוקות ועל נשים בגיל הפוריות וגורם לירידה בגדילה ובתפקוד. תוספת כמות קטנה של ברזל לקמח ולדייסות של תינוקות מספקת את רוב הצרכים, אך לתינוקות ונשים הרות יש צורך במתן תוספות ייחודיות. ואולם, יש כמה השגות לגבי העשרת קמח בברזל בגלל אוכלוסיית הקשישים. לאחרונה דווח כי תוספת ברזל במינון קטן לנשים צעירות שאינן מוגדרות כאנמיות הביא לשיפור בתפקודן הפיזי והמנטלי (זיכרון לטווח קצר וארוך ותפקודים במבחנים אינטלקטואליים). מחסור בברזל גם ללא סימנים קלסיים של אנמיה פוגע בתפקוד קבוצות אוכלוסייה שונות, תופעה שנצפתה מזה הרבה שנים בתינוקות ופעוטות. הפגיעה בתפקוד במצבי חסר מתונים, מורה על הצורך בהעשרת הקמח בברזל ביחד עם ויטמינים מקבוצת B וחומצה פולית.

בארצות המפותחות, וישראל בכללן, קיימת מגמה של הזדקנות האוכלוסייה וממילא עלייה בשיעור המחלות העידניות (כרוניות) במשמעותן לבריאות הפרט והעם. התזונה מהווה גורם מפתח במחלות קרדיו-וסקולריות (מחלות כל הדם והלב), סרטן, סוכרת, אוסטיאופורוזיס ("בריחת סידן" מהעצמות), דמנציות למיניהן ומחלות עידניות אחרות.

תזונה נכונה משמעה משטר אכילה נאות של הפרט וכן אספקת מזונות בריאים למניעת חסרים ברכיבי הקורט (micronutrients). הניסיון שנרכש בארצות אחרות בהעשרת מזונות מתווה את הדרך למדיניות נאותה בישראל, וזאת הן בהמלצות לכל פרט והן בהעשרת מזונות בוויטמינים ומינרלים למזון בסיסי (כגון קמח, חלב ומלח) בכמויות מוגדרות. מן הניסיון הבין-לאומי התברר כי דרך זאת יעילה וזולה למניעת חסרים משמעותיים לאוכלוסייה. משרד הבריאות עומד לבצע בעתיד הקרוב כמה מהמהלכים שאוזכרו כפי שנעשתה הפלרת (תוספת פלואור לבריאות השן והעצם) מי השתייה לטובת בריאות הציבור.



אל האסופה תזונה ואנרגיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מהפך בתזונת האדם
מחבר: טולצינסקי, תאודור (פרופ')
תאריך: מאי 2004 , גליון 69
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה: 1. פרופ' תאודור טולצינסקי הוא פרופסור חבר בבית הספר לבריאות הציבור, הדסה עין כרם.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית