הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מבצעיםעמוד הבית > אחר > טרור > התמודדות עם טרורעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלוםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מבצעים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתהמרכז הבינתחומי הרצליה. המכון למדיניות נגד טרור



תקציר
על המבצע של צה"ל כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני שנערך ב- 29 במרץ 2002 ומטרתו העיקרית היתה לפגוע בתשתיות המחבלים ולעצור את גל הפיגועים שהתעצם בתקופה זו.



מבצע חומת מגן
מחברים: עו"ד יניב אופק; אורי ברזל


ב- 29 במרץ 2002 יצא צה"ל למבצע "חומת מגן", אשר מטרתו העיקרית היתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים שהתעצם בתקופה זו.

מטרות מדויקות


מטרותיו המדויקות של המבצע הוצגו על ידי רה"מ דאז, אריאל שרון, והן: להִכנס לערים ולכפרים שהפכו מקלט לטרוריסטים; לתפוס ולעצור מחבלים, ובעיקר את שולחיהם ואת אלה המממנים אותם ונותנים להם חסות; לתפוס ולהחרים נשק ואמצעי לחימה שמיועדים לפגוע בישראל; לחשוף ולהשמיד מתקני טרור, מעבדות חבלה, מפעלי יצור נשק ומתקני מסתור.

אירועים קודמים

  • חיסול ראא'ד אלכרמי - בכיר ב"גדודי חללי אלאַקְצַא" (14.1.2002).
  • הצטרפות ארגון פת"ח לפיגועי ההתאבדות בתוך שטחי הקו הירוק (ולא רק בשטחי יהודה ושומרון).
  • "מרץ השחור", בו נרצחו למעלה מ-100 אזרחים ישראלים ונפצעו מאות. אחד האירועים המרכזיים בחודש זה שהביאו להחלטה לצאת למבצע היה הטבח במלון "פארק" בנתניה, אשר ארע בערב ליל הסדר ובו נרצחו 30 ישראלים. את פיגוע זה תכנן בכיר החמא"ס, עבאס אלסַיֵד. יומיים לאחר פיגוע זה צה"ל פתח במבצע.

הרקע המדיני

מעמדו הבינ"ל של יאסר ערפאת נשחק עקב אי תמיכה גלויה בארה"ב לאחר פיגועי ה- פיגועי 11 בספטמבר :
לאחר מתקפת טרור זו יצא נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו. בוש, בהצהרה בה דרש עמידה של מדינות לצד ארה"ב במלחמה בטרור, אולם ערפאת נשאר ניטרלי ולא עמד לצד ארה"ב, דבר אשר פגע בו מהבחינה הבינ"ל וכן מבחינת מדינות ערב – המדינות הערביות שהצהירו על עמידתן לצד ארה"ב החרימו את ערפאת.

  • ערפאת הושחר ע"י ראש הממשלה אריאל שרון בוושינגטון (דבר אשר לא תרם למעמדו...).
  • תפיסת ספינת הקארין איי (Karine A).

תיאור המבצע


המבצע התמקד בערי יהודה ושומרון (ביניהן שכם, ראמאללה, ג'נין, קלקיליה, טולכרם, בית לחם) בהן רוכזו מרבית תשתיות הטרור. הכניסה לערים נעשתה בכוחות חי"ר (חיל רגלים) גדולים ובליווי מסוקי קרב, טנקים ודחפורים משוריַנים. במקביל פעל צה"ל בעשרות כפרים ומחנות פליטים בסמוך לערים.

תוצאות


עם סיומו של המבצע ניתן היה לִמְנות את השגתן של מספר מטרות: הופסק הירי לעבר שכונת גילֹה בירושלים, הופחת מספר הפיגועים, הופחת מספר ההרוגים, כמויות נשק אדירות נלקחו מן הרשות הפלסטינית, נהרסה ה"מֻקַאטַעַה" אשר היוותה את סמל השלטון הפלסטיני, יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, הושם בה במצור ובבידוד, ומבוקשים רבים נעצרו. הרשות הפלסטינית חדלה למעשה למן תחילת המבצע לשמש כגורם השלטוני המרכזי בערים הפלסטיניות.

מבצע "חומת מגן" בִּטֵל למעשה את ההישגים הפלסטיניים אשר הושגו ב"הסכמי אוסלו" ואפשר לצה"ל לפעול באופן חופשי במרכזי הערים הפלסטיניות ביו"ש (יהודה ושומרון) מבחינה מבצעית ומודיעינית כאחד.

יש לציין כי מבצע עוקב למבצע זה היה מבצע "דרך נחושה".

מקורות:
1) אתר דובר צה"ל
2) אתר ynet
3) אתר וויקפדיה

ביבליוגרפיה:
כותר: מבצע חומת מגן
מחברים: אופק, יניב (עו"ד) ; ברזל, אורי
שם  הפרסום מקורי: חוסן
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; המרכז הבינתחומי הרצליה. המכון למדיניות נגד טרור
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; המרכז הבינתחומי הרצליה. המכון למדיניות נגד טרור
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר חוסן.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית