עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גנטיקה
גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה


תקציר
בדיקות גנטיות רבות קבילות כיום בבית המשפט, ויש בהן כדי לקבוע גורלות. איך עובדות המעבדות המשפטיות, מה טיבן של הבדיקות שהן עורכות ומהי מידת מהימנותן?



דנ"א ודיני נפשות
מחברת: מיכל קאופמן


סוגיית הקשר המשפחתי בין צילה לוין למרגלית עומייסי כבר מאחורינו, היום ברור מי שגה, שגיאה שסחפה עימה מטענים רגשיים כבדים והאשמות חברתיות ופוליטיות. מדוע קורים תרחישים כאלו? איך עובדות המעבדות המשפטיות, מה טיבן של הבדיקות שהן עורכות ומהי מידת מהימנותן

בדיקות מדעיות רבות קבילות כיום בבית המשפט, ויש בהן כדי לקבוע גורלות. עובדה זו מטילה אחריות כבדה על החוקר המשתמש בכלים מדעיים - כל שגיאה עלולה להתבטא בדיני נפשות ממש. בנוסף על כך, שגיאה בשימוש בכלי מדעי שתגרום בעקבותיה עיוות משפטי תעורר ספקנות רבה בקרב הציבור בקשר לתקפותן של השיטות המדעיות בכלל ולמידת האובייקטיביות שלהן בפרט.

בעת האחרונה נערכו בדיקות גנטיות לזיהוי קרבת אם-בת בקשר לפרשה הכאובה כל כך המלווה אותנו - "פרשת ילדי תימן". התרגשות רבה אחזה בכול נוכח בדיקה גנטית שהביאה לאיחוד משפחה לאחר 50 שנה, בעקבות זיהוי, שהחוקר שביצע אותו טען כי דרגת הוודאות שלו היא 99.99%.

כגנטיקאית המבצעת בדיקות לזיהוי קרבה משפחתית במכון לרפואה משפטית, אני יודעת כי דרגת ודאות כה גבוהה בבדיקת אם ובת, כשלא נבדקו בני משפחה מתאימים נוספים, תיתכן אך ורק אם שתי הנבדקות הן בעלות דנ"א (DNA) ייחודי להן ונדיר ביותר. לכן, כשהתבקשתי לחזור על הבדיקה שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי, ובסקרנות מדעית רבה ניגשתי לביצוע הבדיקה.

לתדהמתי, תוצאות הבדיקה שערכתי העידו בבירור: אין קשר משפחתי בין שתי הנבדקות! אי-נוחות רבה מתעוררת: כיצד ייתכן ששני חוקרים יגיעו למסקנות הפוכות בנוגע לשאלה שעניינה שייכות משפחתית אחת מסוימת?

השחקן הראשי במעבדה

לחומר התורשתי דנ"א (DNA-deoxyribonucleic acid ) יש שימוש חשוב ברפואה משפטית. בשנות ה-20 של המאה התברר כי לדנ"א יש שלד העשוי סוכר דאוקסי-ריבוז (deokyribose) וקבוצה זרחתית (פוספט), שלד שאליו קשורים בסיסים חנקניים: אדנוזין (A), טימין (T), ציטוזין (C), או גואנין (G). ארבעת הבסיסים נבדלים זה מזה במבנם הכימי. כל אחת מאבני הבניין של הדנ"א כוללת יחידת סוכר וזרחה, ואל הסוכר קשור בסיס חנקני. לפיכך, את אורכו של הדנ"א אפשר להביע על פי מספר הבסיסים החנקניים לאורך השרשרת.

בשנות ה-40 העלו אוסוולד אברי (Avery) ועמיתיו את הטענה שלפיה הדנ"א הוא החומר הקובע את התכונות התורשתיות של היצורים החיים, ומ-1952 הטענה נעשתה מקובלת בעולם המדעי כולו סדר הבסיסים לאורך הדנ"א הוא הקובע את התכונות התורשתיות של היצורים החיים. ב-1960הוברר כי בנוסף על הדנ"א המצוי בגרעין התא, נמצא דנ"א גם במיטוכונדריונים - אברונים חיוניים למשק האנרגיה של התא, שבהם מופקת אנרגיה המיוצרת בתהליך הנשימה (ראו: "פרס נובל בכימיה" בגיליון זה). בתא מצויים מאות מיטוכונדריונים, ובכל מיטוכונדריון נמצאים עשרות עותקים של דנ"א.

עותקים אלו זהים זה לזה, ומקורם באם בלבד - אין העברה של מיטוכונדריונים מאב לצאצאיו. זאת בניגוד לדנ"א הגרעיני, המופיע בשני עותקים בכל תא גוף, עותק אחד שמקורו באם, ועותק שני שמקורו באב. לפני ההפריה מכילה הביצית דנ"א גרעיני שמקורו באם ומאות עד אלפי עותקים של דנ"א מיטוכונדריוני הזהים בהרכבם לדנ"א המיטוכונדריוני של האם. בזמן ההפריה, חודר לביצית ראשו של תא הזרע המכיל דנ"א גרעיני שמקורו באב, ואילו המיטוכונדריונים של האב, השוכנים בצווארו של תא הזרע, נותרים בחוץ ואינם חודרים אל הביצית.

השחקן הראשי באבולוציה

הביצית המופרית מתחלקת, ומתפתח ממנה עובר הבנוי מתאים רבים מאוד. גופו של תינוק בעת לידתו כולל כמה טריליונים של תאים. כל תאי הגוף כמעט מכילים עותקים זהים של דנ"א - המערכות הבונות דנ"א בתא דואגות לשכפול מדויק של הדנ"א בכל התאים. פרט ליוצאים מן הכלל, בכל תא גוף קיים עותק שלם של החומר התורשתי שמקורו בביצית המופרית. במהלך התפתחות העובר כל תא עובר התמחות (לתא עצב, לתא שריר וכדומה). משלב זה רוב הדנ"א בתא עובר תהליך "השתקה", ואינו בא עוד לידי ביטוי. רק חלק קטן מהדנ"א, אותו חלק החיוני לתפקוד התא, הוא שפועל. כך, בתאים מסוגים שונים מופעלים אזורים שונים של הדנ"א. מדוע כל תא "סוחב" בחובו את כל החומר התורשתי אם אין הוא משתמש בו? - לאורך זמן עשויה להתגלות חשיבותו כעתודה אבולוציונית (בהקשר זה ראו מאמרו של סטפן ג'יי גולד "חזון הבריאה", גלילאו 24 עמ' 14 ).

שינויים המופיעים - לעתים נדירות - במבנה הדנ"א הם הבסיס למגוון העצום המאפיין את עולם החי המוכר לנו, מגוון שנוצר במהלך האבולוציה מאז הופעת היצורים החיים הראשונים. המינים הביולוגיים הקיימים כיום על כדור הארץ הם אלה שעוצבו ושרדו במהלך האבולוציה ובשינויים המתמידים בתנאים השוררים בסביבה. המגוון הרחב של צורות חיים מקורו בשונות שבהרכב הדנ"א בקרב היצורים השונים.

האפשרות שבדנ"א יתרחשו שינויים מאפשרת למינים הביולוגיים להשתנות שינויים אבולוציוניים תוך כדי הסתגלות לתנאי הסביבה; כישלון בהסתגלות אבולוציונית פירושו הכחדה. הדנ"א מצטיין, אם כן, בכושר שימור מפליא - יצירת עותקי דנ"א זהים בכל תאי הגוף בתהליך השכפול, בצד יכולת לעבור שינויים איטיים, מה שמאפשר הגדלה של השונות בתוך המין הביולוגי (למשל המין האנושי) והישרדותו באבולוציה.

שינוי בדנ"א הוא אירוע נדיר מאוד. ואולם, אם התרחש שינוי כזה בתא מין (זרעון או ביצית) שעבר הפריה, הרי הוא יופיע בכל התאים של הצאצא שנוצר באותה הפריה, ויעבור בתורשה לצאצאיו שלו.

לעומת זאת, שינוי שיחול במהלך החיים בתא גוף (שאיננו תא מין), שינוי כזה משפיע רק על הפרט שבו הופיע ואינו מורש לצאצאים, והוא חסר השפעה אבולוציונית.

הבדיקות הגנטיות הנערכות לשם זיהוי ושיוך משפחתי מבוססות רק על שינויים שהצטברו באוכלוסייה במהלך האבולוציה, ולפיכך לגיל האדם הנבדק ולמצב בריאותו אין כל משמעות כשמדובר בתוצאות הבדיקה.

הדנ"א אינו אחיד לכל אורכו ברגישותו לשינויים. קיימים בדנ"א אזורים שמורים, בהם סדר הבסיסים מגלה אחידות רבה באוכלוסייה. אזורים אלו אחראים לתכונות חיוניות לחיים; שינויים בהם עלולים להתבטא במחלות תורשתיות. שינוי בדנ"א הגורם לשינוי בתכונה כלשהי נקרא מוטציה. בבדיקות גנטיות הנערכות לשם אבחון מחלות תורשתיות נבחנים אזורים אלו. לעומתם קיימים בדנ"א אזורים המצטיינים בשונות רבה בקרב האוכלוסייה, והם נקראים אזורים רב-צורניים (פולימורפיים). אזורי דנ"א פולימורפיים אלו, או שהם חסרי כל תפקוד ידוע ואין הם משפיעים על התכונות התורשתיות, או – אם הם קובעים תורשתיות, הרי שלתכונות שהם מכתיבים מתקיימים מופעים שונים באוכלוסייה, כמו למשל המופעים השונים בקבוצת סוג הדם O, B, A. השונות של קטעים אלו בקרב האוכלוסייה משמשת בידינו כלי לזיהוי קרובי משפחה (מדובר ב"קרבת דם", כמובן, כלומר בקרבה גנטית, כמו בין הורים לצאצאים למשל). אזורים פולימורפיים מצויים הן בדנ"א הגרעיני והן בדנ"א המיטוכונדריוני.

מאחר שהדנ"א הגרעיני מועבר מהורים לצאצאיהם, שיוך משפחתי (או שלילתו) מבוסס על ההתאמה (או אי-התאמה) בין הדנ"א של הנבדק לבין הדנ"א של האנשים שנבחנת האפשרות כי הם הוריו או צאצאיו. מאחר שהדנ"א המיטוכונדריוני מורש מהאם לצאצאיה, זהות בסדר הבסיסים בין הדנ"א המיטוכונדריוני של האישה לזה של נבדק יצביע על קרבה אפשרית ביניהם (אם וצאצא, סבתא וצאצא וכו'). לעומת זאת, שוני בכמה מקומות ברצף (כלומר – בכמה בסיסים בדנ"א) ישלול בוודאות קרבת משפחה.

השחקן הראשי על דוכן העדים

ב-1984 בישר סר אלק ג'פריז (Jeffreys) כי לכל אדם יש מעין "טביעת אצבע" גנטית. אם חותכים (מבקעים) את הדנ"א בעזרת אנזימי ביקוע מתאימים ומאפשרים לקטעי החיתוך לנוע בשדה חשמלי, בפרק זמן נתון הקטעים השונים נעים למרחקים שונים. בשיטת גילוי מתאימה מתקבל, בעקבות נדידה כזו, דגם פסים אופייני של מקטעי הדנ"א, בדומה לבר-קוד - לכל אדם דגם פסים ייחודי לו. 1989 הייתה שנת מפנה ברפואה המשפטית - על סמך בדיקת דנ"א כזו הורשע באנגליה אדם כמי שרצח שתי ילדות, ושוחרר אדם אחר, שהיה חשוד במעשה. השיטה נקראת רפל"פ (polymorphism fragment lengh restriction RFLP). הפוטנציאל הגלום בדנ"א לצרכים משפטיים זכה מאז לתשומת לב רבה, ובעקבות זאת עמלו המדענים על פיתוח שיטות בדיקה המותאמות לצורכי חקירה משפטית והבאת ראיות. פותחו שיטות שונות, כגון שיטת מספר החזרות ברצף (VNTR, variable number of tandem repeats) או שיטת רצף חזרות קצר (STR, short tandem repeats) בשיטות אלו בוחנים אזורי דנ"א המורכבים מרצף של בסיסים החוזר על עצמו שוב ושוב. באוכלוסייה ניתן לראות מופעים שונים (מספר חזרות שונה) לאותו אזור של דנ"א. שיטות אלו דורשות כמות מועטה של חומר ביולוגי – די בעשרות תאים שנמצאו בזירת הפשע; הן מהירות – הבדיקה אורכת שעות אחדות והתוצאה המתקבלת מדויקת ואמינה.

המעבדות המובילות בעולם לעריכת בדיקות דנ"א לצרכים משפטיים מצויות באנגליה (FSS, Forensic Science Servise) ובארצות-הברית ( AFIP, Armed Force Institute Pathology), וב-אף-בי-איי (FBI). מעבדות אלו פיתחו מערכות סטנדרטיות לבדיקת אזורי דנ"א פולימורפיים (רב-צורניים), המכוילות כך שיתאימו במיוחד לצורכיהן של המעבדות העוסקות בראיות משפטיות. לערכות סטנדרטיות אלו יש חשיבות רבה בקביעת אמות מידה בינלאומיות לעבודה המיועדת לבירור ראיות משפטיות. נוהלי העבודה במעבדות אלו אחידים ובלתי מתפשרים, ושיטות העבודה הנקוטות בהן רגישות ביותר. המעבדות העוסקות בראיות משפטיות עוברות מדי כמה חודשים ביקורת בינלאומית, חיצונית ובלתי תלויה. בנוסף על כך, בכל שלב משלבי הבדיקה של כל ראיה משפטית נערכת במעבדה ביקורת פנימית. "אלמלא היינו מודעים למגבלותינו, אלמלא היינו נכונים לערוך ניסויי בקרה, אלמלא חלקנו כבוד שכזה לראיות, כי אז לא היה בידינו כל קרדום לחפור בו בחיפוש האמת" – אלה הם דבריו של קרל סייגן, האסטרונום המנוח ומי שעשה רבות לקירוב הציבור אל המדע (ראו: "מדענים במלכוד", גליליאו 25, עמ' 40).

ביקורות אלו חיוניות למדען הנותן עדות מומחה במשפט. מדענים שאינם משתמשים בשיטות מעבדתיות "רגילות", חייבים להיות זהירים שבעתיים בקביעותיהם. המחקר המדעי צועד כרגיל משלב של ניסוח השערה לשלב של ניסוי. אם הניסוי מפריך את ההשערה המקורית, יש לנסח השערה חדשה. השערות העומדות במבחן הניסוי מקבלות משנה תוקף; רק בהשערות מסוג זה נעשה שימוש במעבדתו של חוקר הנותן עדות מומחה משפטית. במעבדות מחקר רבות ברחבי העולם עושים שימוש באזורי דנ"א פולימורפיים למטרות מחקריות שונות, וידועים כיום אלפי אזורי פולימוגרפיים לאורך הדנ"א. ואולם, רובם אינם מתאימים בשלב זה לצורך ביסוס עדות מומחה משפטית – אמינות התוצאות עדיין אינה מספיקה כראיות משפטיות.

גם ארגון המעבדה העוסקת בראיות משפטיות שונה מזה המאפיין מעבדת מחקר. המעבדה המשפטית ממודרת למדורים, ובכל מדור מתבצעת בדיקה שונה. זאת כדי למנוע אפשרות של זיהום צולב של דנ"א שמקורו בפריטי ראיות שונים. יש פריטי ראיות משפטיות שבהם החומר הביולוגי מועט ביותר, ויש להקפיד למנוע זיהום שלהם על ידי פריטי ראיות שבהם החומר הביולוגי מרובה.

שחקן החיזוק

ב-1981 קבע הביוכימאי הבריטי אנדרסון (Anderson) את רצף הבסיסים בדנ"א המיטוכונדריוני של אדם, וב-1990 הראה פאלקה (Palca) כי בדנ"א המיטוכונדריוני קיים באוכלוסייה אזור המצטיין בשונות גבוהה מאוד, פי חמישה עד עשרה מכל אזור מוכר בדנ"א הגרעיני; אזור פולימורפי זה בדנ"א המיטוכונדריוני הוא אזור הבקרה, ואורכו כ-800 בסיסים. בחינתו של אזור זה משמשת כיום לצורכי בדיקות משפטיות, שחשיבותן רבה במיוחד במקרים שבהם הדנ"א הגרעיני אינו מקנה תשובה מספקת, או שאינו מספק תשובה כלל.

בדיקת דנ"א מיטוכונדריוני נוקטים, למשל, אם חומר הראיות הוא בן שנים רבות, כך שהדנ"א הגרעיני שהיה בו התפרק – הדנ"א המיטוכונדריוני עמיד יותר לאורך זמן; זאת מאחר שאורכו קטן פי 100,000 מהדנ"א הגרעיני, וגם בזכות המבנה המעגלי שלו. בדיקת דנ"א מיטוכונדריוני כראיה משפטית נהוגה גם כשהממצא מכיל כמות זעומה של חומר ביולוגי. במקרה זה, יתרון הדנ"א המיטוכונדריוני הוא הכמות: בתא יש מאות ואף אלפים של עותקי דנ"א מיטוכונדריוני, לעומת עותק אחד של הדנ"א הגרעיני. בחינת הדנ"א המיטוכונדריוני שימושית מאוד גם כשהמובהקות הסטטיסטית המתקבלת בבדיקת הדנ"א הגרעיני אינה מספקת לקביעה חדה של זיהוי, וזאת בבדיקת אם וצאצא, או בין אחים (אך לא בין אב לצאצאיו!). עוד מקרה שבו נעשה שימוש בבדיקת הדנ"א המיטוכונדריוני הוא המקרה שבו לנבדק אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים או צאצאים), ויש קרוב משפחה בעל מקור אימהי משותף, כגון סבתא. דנ"א מיטוכונדריוני מסייע רבות גם בנסיבות שבהן יש להבחין בין חלקיהן של גופות מרובות. במקרה זה קל יותר לקבוע שיוך משפחתי לקרוב אימהי (למשל אם או אח) מאשר לזהות קרבה לשני ההורים, האם והאב.

המדענים מיטשל הולנד (Holand) ופיטר גיל (Gill) חישבו כי שינוי ברצף אזור הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני צפוי שיתרחש פעם ב-33 דורות או יותר, כלומר פעם בכמה מאות שנים. קביעות אלו מתאימות לקביעתו של מרק סטונקינג (Stoneking), כי בנבדקים שאינם קרובי משפחה יימצא, קרוב לוודאי, הבדל ברצף הבסיסים באזור הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני, ואילו אצל נבדקים שהם קרובי משפחה תימצא זהות.

הבה נתאר כמה החלטות משפטיות שהתבססו על בדיקת רצף אזור הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני. ב-1991 זוהו ברוסיה עצמותיו של הצאר האחרון, ניקולאי השני. בקבר אחד נטמנו הוא, אשתו, שלוש בנותיהם, שלושה משרתים ורופא שהוצאו להורג ב- 1918. רצף הבסיסים בדנ"א המיטוכונדריוני של האישה נמצא זהה לזה של הנסיך פיליפ (הדוכס של אדינבורג), ורצף הבסיסים בדנ"א של הצאר התברר כזהה לזה של אחיו. בשיטה זו זוהו קרבנות שנקברו בקברי אחים בגואטמלה, בארגנטינה, בבוסניה ובקרואטיה, ובשיטה זו זוהו חללים ממלחמת קוריאה וממלחמת וייטנאם. ב-1968 הופל טייס אמריקני מעל ויטנאם וגופתו הושבה לארצות-הברית רק ב-1988. הגופה זוהתה בשנת 1992 על סמך בדיקת הדנ"א המיטוכונדריוני. ב-1992 התרסק מטוס מסחרי של אל על לתוך בניין מגורים באמסטרדם. בשניים מן הקרבנות הזיהוי על סמך הדנ"א הגרעיני לא היה מספק, ולכן נערכו בדיקות של הדנ"א המיטוכונדריוני. בשני המקרים נמצא רצף זהה של אזור הבקרה בקרבן ואצל קרוב משפחה חי - במקרה אחד אח ובמקרה שני אם. ב-1996 התקבלה הרשעה ראשונה בעולם המבוססת על בדיקת הדנ"א המיטוכונדריוני - רצף הדנ"א שנקבע בשערה שנמצאה על הקרבן היה זהה לרצף הדנ"א המיטוכונדריוני של הרוצח.

השחקן הראשי על דוכן העדים

המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית באבו כביר והמעבדה הביולוגית המשטרתית הן המעבדות המשפטיות העושות בארץ שימוש בדנ"א לצרכים משפטיים, בהתאם לנהלים הבינלאומיים; בשאלות של קביעת אבהות עורכות בדיקות המעבדות לסיווג רקמות בבתי חולים. 13 אזורים פולימורפיים של הדנ"א הגרעיני נבחנים כיום במעבדתנו באבו כביר. אזורים אלו נבחנים מתוך שימוש במערכות הבדיקה הסטנדרטיות המשווקות למעבדות המשפטיות בעולם. לפני שנעשה שימוש בערכות לצורך בחינת ראיות משפטיות, נערך מחקר לקביעת מידת השונות של אזורים אלו באוכלוסיית ישראל, יהודית וערבית. במחקר זה נקבעה תדירות ההופעה של כל מופע באזור הפולימורפי שנבחן. על בסיס נתונים זה מתבצעת ההערכה הסטטיסטית שאנו נותנים כראיה משפטית בעקבות בדיקת הדנ"א. ככל שהמופע נדיר יותר באוכלוסייה, כך המובהקות הסטטיסטית של הזיהוי גבוהה יותר. למערכת הנבדקת אצלנו עוצמת הפרדה רבה מאוד – במערכת זו אפשר לקבוע זיהוי בוודאות של עד 1 ל-677 מיליון. כך, גם אם התשובה הסופית אינה גורסת ודאות מוחלטת, הרי שבהחלט אין זה סביר למצוא באוכלוסיית ישראל שני אנשים שיהיו להם רצפים זהים בכל האזורים הנבדקים.

משנת 1996 מבצעת מעבדתנו הפקה של דנ"א מעצמות בשיטת הפקה ייחודית, וזאת בעקבות מחקר מקדים שנערך ושתוצאותיו אומתו במעבדות FSS שבאנגליה. רקמת העצם, בהיותה הרקמה היחידה הנשמרת זמן רב בגופה ששהתה בתנאי הטבע, משמשת לעתים מקור ביולוגי יחיד לדנ"א. בדיקת הרצף באזור הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני לצורך בחינת מחקר מקדים שערכתי ותוצאותיו אומתו גם הן באופן בלתי תלוי במעבדות FSS. כל בדיקה המתבססת על רצף זה באוכלוסיית ישראל תורמת להגדלת מאגר הנתונים המקומי.

מכיוון שהדנ"א מצוי בכל תאי גופנו, אפשר לאפיין את האזורים הפולימורפיים בכל רקמה מרקמות הגוף. על סמך קביעת המופעים של האזורים הפולימורפיים ברקמות שונות. במקרים של כמה גופות מרוסקות אפשר לזהות את הרקמות השונות של אותו אדם, ולהבדיל בין הגופות השונות. בשיטות אלו זיהינו את גופות כל המחבלים המתאבדים שביצעו פיגועים בארץ (עבודת זיהוי זו נעשתה בשיתוף עם שירותי הביטחון), וכן את הקרבנות שנהרגו בפיגועים. בעזרת שיטות עבודה אלו אנו תורמים לפענוח של פשעים חמורים המתבצעים בארץ. זיהוי קרבנות שאי אפשר לזהותם בדרכים מסורתיות (בדיקת מנשך השיניים, תצלומי רנטגן וכו') תרם לפתרונם של מקרי רצח.

שיטת ההפקה של דנ"א מעצמות אפשרה לזהות את גופתו של החייל אילן סעדון ז"ל, ושללה את האפשרות ששלוש מגופות המלחים שנמצאו בעקבות טביעתה של האנייה "מינראל דמפייר" הן גופותיהם של הנעדרים הישראלים מצוות האנייה.

בירור קירבה משפחתית בעזרת בדיקת רצף הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני נעשה, כאמור, במקרים שבהם מתבקש זיהוי, ואילו בדיקת הדנ"א הגרעיני אינה נותנת תשובה מספקת, או שאיננה אפשרית כלל. עד כה, בכל המקרים שקבעתי קרבה משפחתית, הקביעה התבססה על זהות מלאה בסדר הבסיסים בקטע הדנ"א המיטוכונדריוני בין הנבדק האלמוני לבין מי שנחשב בן משפחתו. במקרים שבהם נפסלה האפשרות של קרבה אימהית נמצאו לפחות שישה ועד 26 – הבדלים בין הנבדקים. מכאן, שלפחות עד עתה לא עמדנו במצב שבו הבדל אחד ויחיד, מצב שיכול לגרום להיסוס אם מדובר במובהק בחוסר קרבה, או במצב של קרבה אימהית, כשההבדל שנמצא מקורו במוטציה אקראית נדירה.

בדיקת אבהות, זיהוי ובחינה של קרבה משפחתית

בדיקת אבהות
האם והצאצא נבדקים, ובמקביל נבדק הגבר הנחשב אבי הילד. בבדיקה זו מבוצעת קביעה של סוגי דם ושל סמני סיווג הרקמות, שהיא מערכת סמנים המצטיינת בשונות רבה באוכלוסייה. בשל תכונותיה אלה ובשל יציבותה מבחינת תדירות המוטציות, היא מהווה כלי ביולוגי טוב בקביעת הורות. בדיקה זו מבוצעת ברוב בתי החולים בארץ.

זיהוי באמצעות דנ"א גרעיני
האדם האלמוני נבדק, ובמקביל נבדקים אנשים הנחשבים קרובי משפחה שלו מדרגה ראשונה (הורים, אחים או צאצאים). בבדיקה זו משווים אזורים פולימורפיים של דנ"א גרעיני שהם בעלי שונות רבה באוכלוסייה בין האלמוני לבין אלה הנחשבים בני משפחה שלו.
בדיקה זו מבוצעת במכון לרפואה משפטית.
זיהוי פלילי מתבצע מתוך השוואת אזורים פולימורפיים של דנ"א גרעיני של חשוד לחומר ביולוגי שנמצא בזירת האירוע (זרע, דם, רוק, שערות). בדיקה זו מבוצעת במעבדה הביולוגית במשטרה ובמכון לרפואה משפטית.

זיהוי קרבה אימהית
בבדיקה זו נבדק רצף הבקרה של הדנ"א המיטוכונדריוני של אלמוני ושל אנשים הנחשבים קרובי משפחה שיש להם מקור אימהי משותף עמו (אם, סבתא, אחים, ילדים). בדיקה זו נערכת במכון לרפואה משפטית.

השחקן הראשי עושה קמבק

מתוך ניצול נאות של המדע אפשר להגיע לפתרונות בסוגיות אנושיות ומשפטיות קשות. ואולם, אם אין הקפדה יתרה על כל פרט ופרט בתהליך הבדיקה, אורבת סכנה של פגיעה באמת ופגיעה בבני-אדם.

בעת האחרונה, בקשר לפרשה הכאובה כל כך, "פרשת ילדי תימן", ולשאלה בדבר קרבה משפחתית אפשרית בין שתי נבדקות – שעלתה בנוגע להן אפשרות כי הן אם ובת - נתקבלו מסקנות סותרות בשתי מעבדות. האחת גרסה כי בסבירות של 99.99% הן אם ובתה, והאחרת – שבמובהק אינן אם ובתה. זה עניין קשה מכל בחינה – אנושית, חברתית, מדעית, היסטורית, פוליטית ומשפטית, ואסור לו שיקרה.

רק מסקנה אחת מן השתיים יכולה להיות נכונה.

לדעתי בדיקה אמינה חייבת להתבסס על שלושה עקרונות: ראשית, יש לקבוע מהי שיטת הבדיקה המתאימה ביותר למקרה הספציפי הנדון. בהתאם לקירבה המשפחתית הנבדקת יש להחליט האם לבדוק דנ"א גרעיני או דנ"א מיטוכונדריוני. מאחר שהשאלה הייתה בנוגע לקרבה של אם ובתה, אנחנו בחרנו לערוך את שני סוגי הבדיקות. כשמתקבלת התאמה גנטית בין שני נבדקים, יש לברר שאלות סטטיסטיות כגון: כמה נשים נוספות באוכלוסייה היו מתאימות, על פי תוצאות הדנ"א, להיות מזוהות כאימהות של אותה בת? מבדיקת האם והבת בלבד (לבת לא היו אחים מלאים, מאותו זוג הורים) היה צפוי כי יתקבלו כמה אימהות פוטנציאליות נוספות באוכלוסיית ישראל. במקרה זה, בדיקת הדנ"א המיטוכונדריוני והן בדיקת הדנ"א הגרעיני מוכיחות לדעתנו באופן חד-משמעי כי אין קרבה משפחתית בין הנבדקות.

שנית, יש לקבוע אילו אזורים פולימורפיים של הדנ"א הגרעיני ייבחנו. ככל שבודקים יותר אזורים לאורך הדנ"א הגרעיני, ודאות הזיהוי גבוהה יותר. בבדיקות הגנטיות שבוצעו במקרה זה נבחנו 15 אזורים פולימורפיים במעבדה אחת, ו-13 אזורים במעבדה אחרת. ואולם, חשוב להדגיש – מספר האתרים הנבדקים אינו חזות הכול. חשוב לכלול בבדיקה אזורים פולימורפיים שאמורים לתת תשובה שונה במובהק כשבין הנבדקים אין קרבה משפחתית, וכשהנבדקים אכן קרובי משפחה. אם בוחנים למשל 30 אזורים שאין בכוחם להבחין בין שני המקרים הללו, הרי שלמרות ריבוי הבדיקות נוכל להגיע למסקנה מוטעית. אזורים המתאימים לזיהוי ולבחינת קרבה משפחתית הם אותם אזורים שבהם נתגלתה במחקר המקדים שונות רבה בקרב האוכלוסייה בישראל. אזורים המתאימים לזיהוי באוכלוסייה היפנית אינם מתאימים בהכרח לזיהוי באוכלוסיית ישראל. למערכת הבדיקה במכון לרפואה משפטית יש כאמור עוצמת הפרדה גבוהה מאוד בקרב אוכלוסיית הארץ.

ושלישית, כדי להגיע למסקנה אמינה, חשוב לעבוד במערכת מכוילת היטב, בעלת רגישות גבוהה וספציפיות מרבית, ולהקפיד על ביצוע כל הביקורות. המערכות הסטנדרטיות המשמשות את המעבדות לבחינת ראיות משפטיות הן מערכות אמינות מאוד. במכון לרפואה משפטית נעשה שימוש במערכות סטנדרטיות כאלה, כולל במקרה הנדון. אם עושים שימוש במערכת שפותחה באופן עצמי במעבדה מסוימת, חייבים להקפיד לרמת האמינות הסטנדרטית, בטרם ייעשה בה שימוש לבחינת שאלות מעשיות. אכן, שימוש במערכת בדיקה שאינה רגישה דיה יכול בהחלט להסתיים במסקנה שגויה במובהק.

מאחר שאדם מקבל מערכת אחת של דנ"א גרעיני מאביו ומערכת שנייה מאמו (23 כרומוזומים מהאב, 23 מהאם), הרי שביחס לכל אזור של דנ"א גרעיני שייבחן צריך להימצא מופע אחד משותף בין הנבדק לבין אביו, ומופע אחד משותף לו ולאמו (פרט למקרה הנדיר מאוד שבו התרחשה מוטציה). לא ייתכן שאצל נבדק יימצאו מופעים שונים מן המופעים הנמצאים אצל אמו או אצל אביו או אצל שניהם גם יחד (כאמור, פרט לאפשרות המאוד נדירה שהתרחשה מוטציה, וגם אז מצפים לשינוי באזור יחיד). מובן כי עלינו לצפות ולדרוש שבכל מעבדה שתבחן אזור מסוים תתקבל אותה תוצאה עצמה, שאם לא כן, הבדיקה אינה אמינה וחסרת משמעות. למרות זאת, במקרה ספציפי זה התקבלו תוצאות שונות בשתי המעבדות. אינני רואה אפשרות אחרת אלא לייחס עניין מטריד ומביך זה לרגישות בלתי מספקת של מערכת הבדיקה שפותחה באופן עצמי במעבדת האוניברסיטה העברית.

בשאלות רגישות וטעונות שכאלו מתמודדים מדי יום מדענים המתבקשים להעיד בפני בית המשפט ונשבעים לומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת, גם אם היא קשה לעתים, וגורמת מפח נפש למשפחה ואף לציבור הרחב העוקב אחר הדרמה האנושית. אכן, המדע מעלה אמיתות שלא תמיד עונות על משאלות הלב.

עתידו של השחקן הראשי

פרויקט הגנום האנושי הוא מפעל בינלאומי שיצא לדרך ב-1990 ועתיד להסתיים בשנת 2005. המטרה היא לקבוע את הסדר של כל שלושת מיליארד הבסיסים השוכנים לאורך הדנ"א של האדם, לאתר ולפענח את המבנה של כל הגנים האנושיים, שמספרם נאמד בכ-100,000. בבוא היום יוכל כל אחד מאתנו לשאת "תעודת זהות" גנטית, וחשוב לדאוג כבר עתה לחוקים שיבטיחו שימוש הוגן במידע אישי רגיש זה.

בארצות-הברית, שם מנוהל פרויקט הגנום האנושי, הוקם גוף הנקרא אלס"י (ELSI, ethical legal social issues ) לבחינת ההשלכות האתיות, המשפטיות והחברתיות הנובעות מבדיקות גנטיות המיושמות לצורכי הפרט והחברה. בעת האחרונה הוחלט בישראל על הקמת גוף מקביל.

ב-1992 הוקמה בארצות-הברית מועצה שמטרתה לקבוע נוהלי עבודה תקינים במעבדות הבוחנות ראיות משפטיות. מועצה זו קבעה מהם אזורי הדנ"א שחובה לבחון אם רוצים לקבוע זיהוי, וכיצד יש לבחון אזורים אלו. למועצה זו נועד גם תפקיד חברתי חשוב – עיתונאים, למשל, יכולים לפנות אליה כשהם מבקשים לשמוע חוות דעת מדעית על שאלה שנויה במחלוקת. המועצה אמורה להסיר ספקות המתעוררים בציבור בעקבות חוות דעת של מדענים שהם מומחים בתחומם, אך לא בהכרח בנושא הרלוונטי לשאלה ספציפית העומדת על הפרק ושנויה במחלוקת. מחלוקות שבין מדענים אודות שאלה מוגדרת וגורלית לאדם או למשפחה, מערערות את האמון של המערכת המשפטית ושל הציבור הרחב בשיטות הזיהוי. בדצמבר 1997 נערך כינוס מטעם משרד המדע בנושא "זיהוי גנטי של קרבה משפחתית באמצעות בדיקות הדנ"א". בהרצאה שנשא בכינוס, הדגים ברוס בודולי (Budowle) מדען העובד ב-אפ-בי-איי, כיצד מתקבלות תוצאות שגויות כשאין מקפידים על הסטנדרטים המקובלים במעבדות המתמחות בבחינת ראיות משפטיות. בעת האחרונה הוקם בארץ גוף המקביל למועצה האמריקנית, בתקווה להחזיר לציבור את האמון בשחקן הראשי של בדיקות הזיהוי החדישות – הדנ"א.

‏‏סוף דבר
עד בטרם התפרסמו באופן רשמי תוצאות הבדיקה החוזרת במעבדות האוניברסיטה העברית, הטרידה אותנו הסוגייה כיצד ייתכן שבבדיקות חורצות גורלות כאלה, המוצגות בבית משפט כראיות משפטיות שעשויות להפליל בני-אדם, מתקבלות תוצאות סותרות בשתי מעבדות העוסקות בכך. פרסום תוצאות הבדיקה החוזרת של האוניברסיטה נבעה בראש ובראשונה מבחירה שגויה של סמנים (שלא היו פולימורפיים במידה מספקת). כתוצאה מכך קריאת התוצאות הייתה שגויה, וכך גם החישוב הסטטיסטי. ומעבר לכל אלה – חוסר המיומנות של צוות המעבדה.

האוניברסיטה העברית מציינת כי "בבדיקה השנייה, תוך שימוש בסמנים ששימשו את המכון לרפואה משפטית, נמצאו מספר סמנים ששללו באופן שאינו משתמע לשתי פנים את האפשרות שצילה היא ביתה של מרגלית. טכניקת הזיהוי לפי סמני דנ"א היא השיטה המדויקת ביותר הקיימת היום למטרת זיהוי גנטי בבני-אדם. כאשר היא נעשית על פי אמות מידה מקצועיות ובידי מעבדות שמתמחות בנושא, זוהי שיטה אמינה לחלוטין. המעבדה שלנו עוסקת בבעיות כלליות של גנטיקה של אוכלוסיות, בעיקר בהקשר של חקלאות בעלי-חיים, ובמידה מועטת בהקשר האנושי, על כן נמצאים ברשותנו גם סמנים גנטיים המתאימים לבדיקות בבני-אדם. הבדיקות נעשו במעבדתנו לבקשת המשפחה, על בסיס אישי, ללא תשלום, ובמטרה לעזור בלבד. הוסכם כי תוצאות הבדיקה לא תשמשנה כראיה משפטית, וכן לא תשמשנה למטרות רפואיות במובן הרחב של המילה".
נראה כי גם מעצם ניהול העניין המשפטי אפשר להסיק מסקנות עגומות.

מרית סלוין



אל האסופה חידת התורשה3

ביבליוגרפיה:
כותר: דנ"א ודיני נפשות
מחברת: קאופמן, מיכל
תאריך: ינואר-פברואר 1998 , גליון 32
שם כתב העת: גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה
הוצאה לאור: SBC לבית מוטו תקשורת ולאתר IFEEL
הערות לפריט זה:

1. מיכל קאופמן היא תלמידת מחקר, העוסקת במחקר בנושא דנ"א אנושי עתיק במחלקה לאנטומיה באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף מכון וייצמן למדע, ומשמשת בתפקיד "עד מומחה בגנטיקה" מטעם המכון לרפואה משפטית באבו כביר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית