הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ערים, מדינות ואימפריות
זמנים : רבעון להיסטוריה


תקציר
תיאור המהלכים הפוליטיים שהתחוללו בגרמניה בשנים 1879-1878 תחת הנהגתו של אוטו פון ביסמרק והזיקה ביניהם לבין המגמות הכלכליות והכוחות החברתיים והפוליטיים באותן שנים. האיחוד הלאומי של גרמניה התרחש מבחינה פורמלית ב- 1871 אבל למעשה רק במהפך של 1879 נוצרה היחידה המדינית הידועה בשם "הרייך השני".



המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני
מחברת: פרופ' שולמית וולקוב


ב- 1871 הושלם מעשה-האיחוד של גרמניה והוקם הרייך השני. אולם יש היסטוריונים הגורסים כי רק ב- 1879 התמלאה מסגרת מדינית זו תוכן של ממש.
שורה של אירועים, שלכאורה לא היה קשר ביניהם, חוללה בשנה זו מהפך פוליטי הרה-גורל בגרמניה הביסמארקית. ללא תרועות הקרב והניצחון של תחילת אותו העשור ובלא טקסים ופאר, אלא במהלכים פוליטיים שהוצאו אל הפועל ביד-אמן, גובשו יחסי הכוחות בתוך המדינה ונצרף אופייה של גרמניה המודרנית.

המעמד המפואר באולם המראות של ורסאי, בינואר 1871, הביא לידי סיום מה שנחשב במשך שנים כמבצע השלמת האיחוד הלאומי הגרמני, והקמתה של מסגרת מדינית חדשה לאומה הגרמנית. במאמר ל"מולד" בתשל"א ציין ההיסטוריון שלמה נאמן יובל זה, שלא נחוג. הרייך החדש, טען שם נאמן, ולטענה זו יש היום שותפים רבים הן במזרח-גרמניה והן במערבה, לא היה אלא מונרכיה פרוסית מורחבת. איחוד לאומי, מכל מקום, לא היה כאן. מה שנוצר "בדם וברזל" הייתה יחידה מדינית חדשה על המפה המרכז-אירופית, אשר כינתה עצמה "גרמניה" ואף הצליחה במשך תקופה קצרה, יחסית, ולא במעט בזכות אותה "דמגוגיה-של-איחוד", לגבש מעין לאומיות גרמנית אחרת. 1871, אם כך, לא הייתה "שנת האיחוד". בהיסטוריוגרפיה הגרמנית של השנים האחרונות הולך ומתפתח פלג הממשיך לערער את מעמדה ההיסטורי של שנה זו. מתוך פרספקטיבות חדשות אלה נראה שלא זו בלבד שלא הושג ב- 1871 איחוד לאומי גרמני, אלא אף לא נתגבשה אז צורתה הסופית ולא נקבעו תכניה של אותה ישות מדינית חדשה. 1871 הייתה שנת-היסוד מן הבחינה הפורמלית גרידא. יובל המאה להקמת המדינה הזו ולטביעת אפיה המיוחד לא חל על-פי אותו זרם היסטוריוגרפי, בשנת 1971, אלא בשנה שחלפה זה עתה, ב- 1979, הרייך "השני", זה שהקים אוטו פון ביסמארק בתמיכתם הנבוכה של הליברלים הפרוסים, היה לראשונה מעשה גישוש וניסיון. רק מתוך המשברים של שנת 1878 ובמהפך של 1880-1879 נוצרה המדינה החדשה אשר טבעה נשמר באדיקות נגד כל התביעות לשינוי ורפורמה, עד לתבוסה בשדה הקרב ולמהפכת נובמבר 1918.הרייך של ביסמארק התקיים למעשה 40 שנה בלבד, עד לכינונה של הרפובליקה הויימרית. אז הוקם בגרמניה מערך פוליטי וחברתי חדש, אם גם לעתים דומה להפליא ולהחריד, אשר החליף את הממסד הישן.

הדברים שלהלן הינם ניסיון לשרטט את אופיו של "המהפך של 1879" כפי שהוא עולה בהיסטוריוגרפיה החדשה, ולהביא את דברה מתוך הדגשות שיש בהן עניין מיוחד מנקודת מבטו של הקורא העברי. אחדות מן ההשלכות ארוכות-הטווח של התפישה הזו תובאנה בהמשך, אך יש לזכור כי המחקר בנושאים אלה נמשך, ואילו הויכוח המלווה אותו, הנושא לעתים אופי פוליטי-מובהק, עודנו בעיצומו.

1879 הייתה שנה הרת-גורל בהיסטוריה הגרמנית החדשה. ללא תרועות קרב וניצחון, בלא טקסים ופאר נתרחשו בשנה זו מאורעות הראויים בהחלט לכינוי השחוק מעט בפינו "מהפך". בהתאם לאופיו של המשטר ברייך לא נתרחשו הדברים בליל-בחירות; ובהתאם למהות השינויים לא לוו אלה בדרמה ובהדר. רק לקראת סוף השנה וראשית שנת 1880 – בדיוק לפני מאה שנה – הלכה ונתבהרה משמעות השינויים של שתיים-שלוש השנים הקודמות, היה זה תהליך שנוהל, אורגן ובוצע באותה יד-אמן אשר רקמה עשר שנים לפני כן את המסגרת להתהוותה של גרמניה-פרוסיה החדשה, ואשר עם סוף העשור השכילה למלא אותה בתוכן מיוחד. המהפך של 1879 טבע את אופיה של גרמניה המודרנית. הוא גיבש את יחסי הכוחות הפנימיים בתוכה, ביסס את המכנה החוקתי שלה והשפיע באורח מקיף על מדיניות הפנים והחוץ שלה עד להתמוטטות, ערב התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

אלה אחדים מן האירועים המרכזיים בגרמניה הביסמארקית למן ראשית שנת 1878 ועד לראשית שנת 1880:

בפברואר 1878 העמיד ביסמארק את סגנו ושר-הכספים שלו אוטו פון קמפהאוזן במצב בלתי-אפשרי. כאשר קם ברייכסטאג להסביר כוונות ממשלתו בנושאי המסוי העקיף, ובעיקר בכל הקשור במסים על טבק ומשקאות חריפים, ובעוד הוא מנסה להרגיע את הרוב הליברלי בבית שאין בכוונת הממשלה לרכוש לעצמה מונופול על מוצרים אלה, קם ביסמארק והכריז על תכניתו הנחרצת להביא, למרות הכול, ליצירת מונופול ממשלתי על מוצרים אלה ולראות בכך חלק מתכנית מקיפה שתביא לריאורגניזציה של שיטת המימון הממשלתי ברייך. כעבור ימים אחדים הגיש קמפהאוזן, כמצופה, את התפטרותו, וזו נתקבלה מיד.

בראשיתו של אותו החודש מת ברופא האפיפיור פיוס ה- 9 ובמקומו נבחר כאפיפיור חדש ליאו ה- 13, אשר פתח מיד בגישושים לשיפור יחסי הכס הקדוש עם גרמניה של ביסמארק ולסיום המסע נגד הקתולים אשר התנהל בה בשנים אלה.

בחודש מארס אותה השנה, נתקבל ברייכסטאג "חוק מילוי-המקום" (Stelivretretungsgesetz) ועמו החלה למעשה רפורמה אדמיניסטרטיבית שבמהלכה רוקנו משרדי הרייך מסמכויותיהם, ואלה הועברו בדרכים שונות ובהדרגה לידי הממשלה הפרוסית, נאמנותה של זו למלך/קיסר ולקאנצלר שלו הייתה מוחלטת.

במאי 1878 נעשו בזה אחר זה שני ניסיונות להתנקש בחייו של וילהלם ה- 1. באותו החודש, כביכול בתגובה למעשה ההתנקשות הראשון, הגיש ביסמארק לרייכסטאג נוסחה ראשונה של "החוק נגד הסוציאליסטים" (שנודע לימים ב-Sozialistengesetz, האוסר על פעילותם הציבורית של גופים בעלי כוונות סוציאליסטיות ומתיר להם פעילות פרלמנטרית מוגבלת בלבד. החוק נדחה על-ידי הרוב בבית והרייכסטאג פוזר. בבחירות החדשות נשתנה במשהו מאזן הכוחות, ובהשפעת ניסיון ההתנקשות השני בחיי הקיסר וסערת-הרוחות שקמה בעקבותיו, הועבר החוק ברייכסטאג המחודש, אם גם בשינויים מסויימים, ב- 18 באוקטובר 1878.

ב- 13 ביוני של אותה השנה נתכנסו מנהיגיה של אירופה לקונגרס ברלין מתוך ניסיון לפתור את "הבעיה המזרחית". יוקרתו של הקאנצלר הגרמני, כ"מתווך הגון", הגיעה לשיאה.

לקראת סוף השנה התלהטו הדיונים על הצורך והכדאיות שבהנהגת מכסי-מגן על מוצרי חקלאות ותעשיה, העיתונות תודרכה לקראת מסע תעמולה אנטי-ליברלי בנושא זה, והלחץ על הקבוצות הדורשות הגנה בפני תחרות מבחוץ בתנאי השוק הקשים של אותם ימים גבר. ב -12 ביולי 1879 התקבל חוק המכסים החדש ברייכסטאג בתמיכת הקונסרבטיבים, מפלגת המרכז הקתולית, וכשליש מחברי המפלגה הלאומית-ליברלית.

מיד לאחר מכן חל פילוג ראשון במפלגה הלאומית-ליברלית, שלווה כשנה מאוחר יותר בפילוג נוסף, מקיף יותר וסופי.

בספטמבר 1879 התגלה אדולף שטקר, כומר-החצר המוזר שניסה זה זמן מה לארגן את פועלי ברלין למפלגה נוצרית-סוציאלית חדשה, כאנטישמי מובהק, בסדרה של נאומים בברלין עצמה ומחוץ לה.

בנובמבר הופיע בשנתון הפרוסי המאמר הראשון בסדרה, פרי עטו של ההיסטוריון הנודע ורב-היוקרה היינריך פון טרייצ'קה ובו דיון מקיף במצב האומה הגרמנית והתקפה קשה על יהודי גרמניה.

ב- 7 באוקטובר 1879 נחתמה "הברית הכפולה" בין גרמניה לאוסטריה והחלו גישושים לצירוף רוסיה, בדרך זו או אחרת, למערך הגנה מרכז-אירופי זה – שמרני ורצוף ניגודים פנימיים.

לפנינו אוסף של התרחשויות שאין ביניהן לכאורה כל קשר. שורה של מעשי חקיקה, אירועים מפלגתיים, ציבוריים ובינלאומיים שכמוה אפשר היה לאסוף בכל פרק זמן דומה, ולא הוא. כל המאורעות שהובאו ברשימה זו קשורים זה בזה; ואם כי אין לכולם אותה מידה של חשיבות, מצטרפים הם יחד ל"מהפך של 1879", ומציינים ראשית התגבשותו הפוליטית, החברתית, החוקתית והתרבותית של הרייך השני. יחד הם יוצרים סבך, שאת הקשרים הסיבתיים בתוכו לא קל להבהיר, אך חשיבותם המצטברת אינה יכולה עוד להיות מוטלת בספק.

לחלקים נוספים של המאמר:
המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני (פריט זה)
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני: קץ תקופת הזוהר
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : שינויים במערך-הכוחות
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : חולשת הליברלים
המהפך של 1879: לידתו מחדש של הרייך השני : מול עולם תעשייתי

ביבליוגרפיה:
כותר: המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני
מחברת: וולקוב, שולמית (פרופ')
תאריך: חורף 1980 , גליון 2
שם כתב העת: זמנים : רבעון להיסטוריה
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב; מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי; האוניברסיטה הפתוחה
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב; מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי; האוניברסיטה הפתוחה
הערות: 1. הרבעון להיסטוריה זמנים נוסד בבית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ביזמתם של הפרופסורים צבי יעבץ, שאול פרידלנדר וחיים שקד בשנת 1979. שנים רבות ערכה את כתב העת ד"ר עדית זרטל, ואחריה ד"ר נעמה שפי, והוצאת זמורה-ביתן הוציאה אותו לאור. החל מגיליון 86 (אביב 2004) יוצא כתב העת בשיתוף פעולה בין בית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ובחסות החברה ההיסטורית הישראלית. עורכים את כתב העת מרצים מן החוגים להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, ובראשם פרופסור מירי אליאב-פלדון, ובית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה הוא המו"ל של הרבעון להיסטוריה במתכונתו החדשה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית