בפסל מתוארת יד האוחזת בגוש חומר לא מלוטש. מתוך גוש זה מגיחות דמויות אדם. ההבדל בין הליטוש של היד ושל הדמויות לבין הגוש הלא מלוטש מהווה מטאפורה לתהליך של בריאה ויצירה מתוך חומר. בשונה מתיאורים רבים בתולדות האמנות, האל אינו מתואר כדמות שלמה, אלא רק ידו מתוארת. דבר זה בא להדגיש את פעולת העשייה והבריאה.
ניתן לתת לפסלו של רודן משמעות נוספת, לפיה יוצר רודן הקבלה בין סיפור הבריאה המקראי, שבו יצר האל מתוך התוהו, לבין יכולתו של האמן ליצור דבר מה מתוך גוש של חומר, להעניק משמעות לחומר באמצעות פעולת היצירה (למרות ההבדל המהותי בין האל שיכול ליצור יש מאין, לבין האמן שחייב ליצור מתוך חומרי העולם).
