אסכולה פרסית של ציור מיניאטורי שהוקמה על ידי שושלת האילחאנים (1256 - 1338) המונגולים בתחילת המאה הארבע-עשרה.

נוכח הכניסה של מסורות מזרח-אסיה לתוך ציור מוסלמי, עבודות טבריזיות מוקדמות מאופיינות במשיכות מכחול קלילות ועדינות, צבעים עדינים, ונסיון לייצר את אשליית המרחב. האסכולה הגיעה לשיאה בדיוק כאשר האילחאנים הובסו בידי שושלת בית טימור המוסלמים (1370 – 1506). למרות שהמשיכה לפעול, מעמדה ירדה לעומת בתי-המלאכה של שירז והרט.