עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > אירופה עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה יישובית-עירוניתעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > תחבורה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
פריס, בירת צרפת, היא משמשת כמרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי למדינה כולה, ועובדה זאת באה לידי ביטוי גם במערכת התחבורה שלה. על מערכת התחבורה של פריס שהיא אחת ממערכות התחבורה היעילות בעולם.



מערכת התחבורה של פריס
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה


פריס – לב ליבה של מערכת התחבורה הלאומית

פריס, בירת צרפת, היא העיר החשובה ביותר במדינה זאת, כבר מאות שנים. היא משמשת כמרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי למדינה כולה, ועובדה זאת באה לידי ביטוי גם במערכת התחבורה שלה: פריס היא צומת התחבורה החשוב ביותר במדינה, ומן החשובים באירופה, ורבות מדרכי התחבורה הלאומיות והבין-לאומיות מתנקזות אליה. מתחנות הרכבת של העיר יוצאות רכבות רגילות ומהירות אל שאר חלקי המדינה ואל יעדים רבים ברחבי אירופה. הכבישים המהירים הראשיים במדינה מובילים אליה ובאמצעותם אפשר להגיע גם למדינות השכנות. ומשדות התעופה הסמוכים אל העיר ממריאים מטוסים אל יעדים שונים בצרפת ובעולם כולו. נהר הסין, שעל גדותיו יושבת פריס, משמש כנתיב מים, וספינות השטות בו מובילות מטענים שונים מן העיר ואליה .

פריס - מערכת כבישים ראשיים ורכבות

נהר הסין
(קרדיט: J Clark)

נהר הסין משמש כנתיב תחבורה - לספינות תיירים וגם לספינות נושאות מטענים, המגיעות עד לנמלים שלחוף תעלת למנש.

פריס היא העיר המרכזית של המטרופולין הענקית שהתפתחה סביבה: בעיר עצמה מתגוררים כ-2.1 מיליון תושבים, ובמטרופולין כולה מתגוררים כ-12 מיליון תושבים. פריס מחוברת אל כל חלקי המטרופולין באמצעות רשת דרכים מפותחת ומערכת תחבורה ציבורית יעילה, ואלה מאפשרות לה לתפקד ביעילות כאחד הריכוזים העירוניים הגדולים באירופה.

לפריס מבנה מעגלי, וגבולה הבולט לעין הוא כביש הטבעת שמקיף אותה, המכונה "פריפריק". נהר הסין חוצה את העיר בצורת קשת מדרום-מזרח לדרום-מערב, ומחלק אותה לשתי גדות – הגדה הצפונית המכונה "הגדה הימנית", והגדה הדרומית המכונה "הגדה השמאלית". גשרים רבים, חלק מהם בני מאות שנים, ומנהרות מודרניות, מחברים את גדות הנהר זו לזו .

התפתחותה של מערכת התחבורה משולבת בהתפתחות העיר

השינויים המפליגים שהתחוללו בפריס מאז הקמתה (בתקופה הרומית), שלובים בשינויים שהתרחשו במערכת התחבורה של העיר: מערכת התחבורה השפיעה על המבנה של העיר ועל החיים בה, והשינויים במבנה העיר השפיעו על התפתחותה של מערכת התחבורה. השינויים החשובים ביותר התרחשו בפריס החל במאה ה-19, והם שקבעו במידה רבה את המבנה של מערכת התחבורה בעיר כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

בראשית המאה ה-19 הייתה צרפת אחת המעצמות החשובות באירופה, ובירתה פריס הייתה אחת הערים הגדולות ביותר ביבשת. בתי החרושת שהוקמו בפריס בעקבות המהפכה התעשייתית, משכו אליה מהגרים רבים מכל רחבי המדינה והיא הלכה וגדלה. בעיר נסעו בכרכרות הרתומות לסוסים, והתחבורה הציבורית התנהלה באמצעות אומניבוסים – כרכרות נוסעים גדולות (אומניבוס, פירושו בלטינית: בשביל כולם). תרומה חשובה במיוחד להתפתחות העיר באותה תקופה שמורה לרכבת. בשנת 1837 נחנך בפריס קו הרכבת הראשון, ועליו נוספו תוך זמן קצר עוד קווים. הרכבת איפשרה לתושבים להתגורר מחוץ לפריס וליהנות ממיגוון אפשרויות התעסוקה בתוך פריס. ואמנם, הפרוורים הלכו והתרחבו, ושטחה של העיר הלך וגדל. כניסת הרכבת למערכת התחבורה של פריס לא רק הרחיבה את המרחב העירוני, אלא גם שינתה את הנוף העירוני – בעיר נבנו תחנות רכבת גדולות שהיו פאר הארכיטקטורה של אותה תקופה (מרביתן פעילות גם בימינו), ומסילות הברזל שחצו את שכונות המגורים הפכו לחלק מנוף הפרוורים. זאת ועוד, לפני הופעתה של הרכבת בנוף העירוני של פריס נבנו מרבית הבתים בעיר מעץ ומחומר, ואילו עם הופעתה של הרכבת היה אפשר להוביל אל העיר חומרי בניין אחרים, זולים יחסית, ולבנות בתי מגורים מאבן.

ואולם פריס של אותה תקופה הייתה עדיין עיר קטנה. רוב חלקיה לא השתנו והיא נראתה כמו בתקופת ימי הביניים – התושבים התגוררו בה בצפיפות רבה, הרחובות לא היו אלא סמטאות צרות, והתנועה התנהלה בהם בעיקר ברגל או על גבי סוסים.

באמצע המאה ה-19 החליט נפוליון השלישי, שליטה של צרפת, על "שיפוץ" עירוני חסר תקדים. לצורך משימה זאת מינה נפוליון את הברון הוסמן, שיחד עם מיטב האדריכלים והמהנדסים של אותה תקופה שינה את פני העיר לבלי הכר והפך אותה לאחת מן הערים המפוארות בעולם. הוסמן הבין שכדי לפתח עיר מודרנית יש להקים תשתיות חדשות.

ואמנם, לצורך הקמתן נהרסו אלפי בתים, וסימטאות ורבעים שלמים נעלמו כלא היו. לאורך צירים חדשים נסללו שדרות רחבות ותחתיהן נחפרה "העיר התחתית" של פריס. "עיר" זאת כוללת מערכת של צינורות המזרימה מים לבתים ממעיינות שנמצאים סביבה, תעלות באורך של עשרות ק"מ המנקזות את מי הביוב, ומערכת של צינורות גז לחימום.

לאורך הרחובות נבנו לראשונה מדרכות, ועליהן נפתחו בתי הקפה הידועים של פריס.

במהלך המאה ה-19 העיר הלכה והתרחבה, והצורך בתחבורה ציבורית יעילה הלך וגבר. ואמנם, בסוף המאה החלו להקים בעיר את הרכבת התחתית המכונה "מטרו". קו הרכבת הראשון נחנך בשנת 1900 ומאז הלכה המערכת והתרחבה - קווים חדשים נוספו בהדרגה וקווים ישנים הלכו והתארכו בהתאם להתפתחות העיר. הימצאותן של שדרות רחבות ברחבי העיר סייעה מאוד להקמת הרכבת התחתית, שכן שדרות אלה איפשרו לחפור את תוואי המסילות מתחתיהן בלי להרוס מבנים רבים מדיי.

בתחילת המאה ה-20 החל השימוש במכוניות ומספרן הלך וגדל במהירות. כבישים חדשים נסללו בתוך העיר ואליה, והם איפשרו לתושבים להתגורר גם באזורים שנמצאו מחוץ לתוואי המסילות. כך הלכה המטרופולין והתרחבה.

מערכת התחבורה של פריס – מן היעילות בעולם

צרפת היא מן המדינות העשירות באירופה ולכן יש לה משאבים מרובים וטכנולוגיות מתקדמות. ומכיוון שהצרפתים מייחסים לפריס חשיבות רבה במיוחד, רשויות המדינה מפנות לעיר תקציבים גדולים. מכך נהנית גם מערכת התחבורה של פריס, היכולה להתפתח ולהשתפר כל העת. זאת ועוד: הצרפתים ידועים בעניין הרב שהם מגלים בטכנולוגיות חדשות, והם ממהרים לשלב אותן גם במערכות התחבורה שלהם. בין אלה אפשר למנות את מערכת הרכבות הבין-עירונית שהם פיתחו, המכונה טה-ז'ה-וה (T.G.V), שהיא מן המהירות בעולם.

כך הפכה פריס לדוגמה מוצלחת לעיר שמערכת התחבורה שלה היא מן היעילות בעולם. במיוחד בולטת יעילותה של התחבורה הציבורית של פריס, שסוד ההצלחה שלה טמון במידה רבה בשילוב שבין המערכות השונות: הרכבת התחתית (המטרו), רכבת הפרוורים והאוטובוסים. הרכבת התחתית ורכבת הפרוורים מתחברות זו לזו בנקודות מפגש שונות ברחבי העיר, וכך מתאפשר מעבר נוח ביניהן. כך לדוגמה בתחנת שטלה לה האל, המשמשת צומת תחבורה חשוב, נפגשים 4 קווי נסיעה של המטרו ו-3 קווי נסיעה של רכבת הפרוורים, וכרבע מיליון אנשים עוברים בה מדי יום.

תחנה זו מתחברת לאחד ממרכזי הקניות הגדולים של פריס, שרוב רובו מצוי גם כן מתחת לפני האדמה. ועוד דבר: אותם כרטיסי נסיעה משמשים גם לנסיעה באוטובוסים וגם לנסיעה ברכבת התחתית. וכך, מדי יום משתמשים בתחבורה הציבורית בפריס למעלה מ-10 מיליון איש – חלק מהם תושבי העיר הנוסעים בתוך העיר עצמה, חלק מהם תושבי הפרוורים הנכנסים אל העיר ויוצאים ממנה, וחלק מהם תיירים המבקרים בה.

הרכבת התחתית של פריס יעילה מאוד. מסילות באורך של כ-200 ק"מ ו-370 תחנות פרוסות על פני העיר כולה, דבר המאפשר להגיע תוך זמן קצר מקצה אחד של העיר אל הקצה האחר שלה. המרחק מכל מקום בעיר אל תחנת המטרו הקרובה אינו עולה על חצי ק"מ, וכך השימוש באמצעי תחבורה זה נוח במיוחד. במהלך השנים הוכנסו למטרו שכלולים טכנולוגיים מרחיקי לכת, וכיום המערכת כולה ממוחשבת, הרכבות נוחות ובטוחות והנסיעה בהן מהירה.

תשומת לב רבה מוקדשת גם לתחנות עצמן והן זוכות לעיצוב מיוחד.

הקמת רכבת תחתית ותחזוקתה כרוכות בהוצאה כספית עצומה, והוצאה כזאת מייקרת מאוד את הנסיעה בה. אולם רשויות העיר, המעוניינות לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, מסבסדות את הנסיעה ברכבת התחתית, ומחיר כרטיס הנסיעה בה הוא מחצית מהמחיר הממשי של הנסיעה.

שלא כמו הרכבת התחתית (המטרו) הנוסעת רק בתוך פריס עצמה – רכבת הפרוורים, המכונה אר-א-אר (RER), מקשרת את פרווריה של פריס עם מרכז העיר .

מפת רכבת הפרוורים.

רכבת הפרוורים ה- RER , מחברת יישובים רבים במרחב המטרופוליני של פריס עם העיר המרכזית. ואמנם, רבים מן היוממים נוסעים בה מדי יום. השימוש ברכבת הפרוורים נוח במיוחד מפני שבתוך העיר עצמה אפשר לעבור בקלות מן התחנות שלה אל תחנות המטרו השונות.


תחנת רכבת הפרוורים RER
(קרדיט: Brian Stokle)

רכבת הפרוורים משלבת את יתרונות הרכבת הרגילה עם יתרונות הרכבת התחתית – את מרבית מסלולה היא עושה מעל פני האדמה, ורק כשהיא מתקרבת אל מרכז העיר היא יורדת אל מתחת לפני האדמה ומתחברת במסופים נוחים לרכבת התחתית.

ואולם, על אף השימוש הנרחב בתחבורה הציבורית יחסית לערים אחרות, רבים מן היוממים משתמשים ברכבם הפרטי. הדבר נובע לא רק מחיבתם של הצרפתים לרכבם, אלא גם מכך שבשנים האחרונות פחות ופחות אנשים עובדים במרכז העיר – המקום שאליו בעיקר מובילה התחבורה הציבורית.

למרות מערכות התחבורה המתקדמות, גם פריס מתמודדת עם בעיות של פקקים וזיהום אוויר בדומה לשאר הערים הגדולות בעולם. בעיר נעות מדי יום כ-4 מיליון מכוניות. מכוניות אלה יוצרות עומס תנועה כבד וזיהום אוויר ההולך וגובר.

עיריית פריס עושה מאמצים רבים לייעל את התחבורה, ולצורך זה בוצעו בעיר פעולות שונות: מנהרות רבות נחפרו מתחת לנהר הסין, ולאורך הגדה הימנית שלו נסלל כביש מהיר. רבים מן הרחובות הפכו לרחובות חד-סטריים, וברחבי העיר נבנו חניונים תת-קרקעיים רבים. כן הוקפה העיר ב"פריפריק", כביש הטבעת שדרכו אפשר להקיף את העיר בלי להיכנס לתוכה. פעולות שונות נועדו לצמצם את זיהום האוויר: כאשר זיהום האוויר בעיר מתגבר, מגבילים לזמנים מסוימים את כניסת המכוניות אל מרכז העיר. במסגרת המאמצים להקטין את מספר המכוניות הנכנסות אל העיר, הוחלט להקצות 50 ק"מ של נתיבים לאופניים (שהשימוש בהם עדיין מוגבל), ובעתיד מתוכננים עוד נתיבים.

מערכת התחבורה המשולבת והיעילה של פריס מאפשרת לעיר זאת לשמור על מעמדה המרכזי ולשמש כמרכז התעסוקה, הקניות והבידור של המטרופולין כולה. ובאשר לעתיד – בעיריית פריס מועלים לעתים קרובות רעיונות חדשים בנושא ייעול מערכת התחבורה בעיר. עדיין אין לדעת אילו מן התכניות המוצעות יהיה אפשר לממש. כך, לדוגמה, קיימת הצעה להכריז על "רבעים שקטים", כלומר: אזורים שכניסת המכוניות אליהם תהיה מוגבלת, שהמהירות המותרת בהם לא תעלה על 30 קמ"ש ושחלק מרחובותיהם ייחסמו לגמרי.

תכנית נוספת, שאפתנית ויקרה הרבה יותר, אמורה להעביר חלק ניכר מתנועת המכוניות בעיר אל מתחת לפני האדמה.

מדובר בהקמת מערכת כבישים תת-קרקעית באורך כ-50 ק"מ, שיהיה אפשר להיכנס אליה ולצאת ממנה במקומות שונים ברחבי העיר. התנועה במנהרות התת-קרקעיות תתנהל ב-2 מפלסים – מפלס אחד לכל כיוון. מערכת אוורור מתוחכמת תדאג לאוורר את המנהרות, ומערכת ממוחשבת תפקח על זרימת התנועה. את הפרוייקט אמורים להקים משקיעים פרטיים שיממנו אותו באמצעות גביית תשלום מן הנהגים, אך עלותו הגבוהה מטילה בספק את ביצועו.



אל האסופה אנשים ויישובים3

ביבליוגרפיה:
כותר: מערכת התחבורה של פריס
שם  הפרסום מקורי: אנשים ויישובים
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. חקרי מקרה שעודכנו מתוך הספרים: "אנשים במרחב" ו"יישובים במרחב", ומלווים את הספר "אנשים ויישובים".
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית