Homage to Apollinaire. 1911-1912. Oil on canvas, 209x198 cm. Eindhoven, Stedelijk Van Abbe Museum, Holland.
בציור של מארק שאגאל מופיעים אדם וחווה כייצור אנדרוגינוס (דו-מיני), בהתאם לפרשנות המדרשית (בראשית רבה פרשה ח', א'). בידה של חווה תפוח, הרמז למעשה הפיתוי. תיאור הגופים המפורקים, והחלקים המתמזגים זה בזה, הם בעלי זיקה לקוביזם האנליטי של פיקאסו ובראק.
אדם וחווה, ראשיתה של האנושות, מופיעים בתוך צורה עגולה-קוסמית, מפורקת גם היא. צבעי הציור הזוהרים, שיש בהם איכות מיסטית, והצורה העגולה, המסמלת שלמות ומחזוריות, ביחד עם הדמויות המהוות את ראשיתה של האנושות, קשורים לרעיון האמנותי אורפיזם שהגה המשורר הצרפתי גיום אפולינר ב-1912. האורפיזם הוא בעל זיקה למיסטיקה, וכן לדגש על צבע ואור. ציורו זה של שאגאל הוא בעל נושא מיסטי, והאור המיוחד שהוא מצליח ליצור באמצעות הצבע מדגיש אלמנט מיסטי זה.